הלכות קריאת התורה לעלות שני עליות באותו ספר. (1 צופה)

[רבי]

הסתפקתי לאור מקרה שראיתי באיזה ביהכנ"ס שרצו להעלות אבל למפטיר אך נגלה שהוא גם לוי ולא היה לוי אחר בביהכנ"ס.
ולמעשה נתנו לאותו אבל גם לוי וגם מפטיר.

והתבוננתי בזה וראיתי שנחלקו בזה המחבר ורמ"א בסימן רפב.
המחבר פוסק שיש אפשרות לעלות למפטיר מי שעלה כבר לתורה. ע"כ. ויש לעיין בדבריו, שמקורו מהריב"ש שמדבר על מי שאינו יודע לקרות את המפטיר חוץ ממי שעלה שאז יעלו אותו. אבל בביהכנ"ס חסידי שהמפטיר ממלמל את ההפטרה לעצמו לכאורה אין ענין כזה.

לפי שיטת הרמ"א, לא חוזר ועולה. כמובא באור זרוע. וכתב המ"ב, שאפי' הרב שרוצה לעלות ולקונן בשבת חזון לא יעלה.

 

[רבי]

בספר פסקי תשובות (שם) כתב, שיש בזה מנהגים ויש מקילים לעלות למפטיר אפי' אם כבר עלו.

ולכאורה המפטיר הוא לא חיוב ולא ממנין שבעה קרואים. ולמה המ"א ולבוש הרעישו שלא יעלו?

 

[בצלצלי שמע]

בספר פסקי תשובות (שם) כתב, שיש בזה מנהגים ויש מקילים לעלות למפטיר אפי' אם כבר עלו.

ולכאורה המפטיר הוא לא חיוב ולא ממנין שבעה קרואים. ולמה המ"א ולבוש הרעישו שלא יעלו?

לחץ כדי לכווץ...

הלבוש כ' הטעם שלא יעלה : דלמה יברך ברכת התורה פעמיים שלא להכרח. והיינו כעין ברכה שאינה צריכה.
אמנם המלבושי יו"ט [לבעל התוס' יו"ט] השיג עליו דאין זה הטעם, אלא עדיף להעלות אחר משום ברוב עם, ולכן בצורך מועט אפשר לעלות גם למפטיר.
וכ' דכן נהג הוא בעצמו לעלות ללוי ואח"כ למפטיר בשבת חזון.
ועי' אליה רבה דהסכים לדבריו.
אמנם המשנ"ב [שם, לא] נקט כעיקר כדעת המג"א, אך ציין לאליה רבה. [והיינו שיש גם צד אחר].
ויתכן דבני"ד גם המשנ"ב יודה להתיר, דהמשנ"ב לעיל [כז] הביא המג"א דאם אין מי שיודע לקונן כראוי יעלה הרב גם למפטיר. והיינו דלצורך חשוב מותר.
והנה יש כאן ג' אפשרויות, ובכל אחת יש איזה חיסרון :
א. שיעלה רק ללוי, אך בזה מפסיד המפטיר, שהוא מנהג קדום עי' שערי אפרים [ט,מב].
ב. שיצא הלוי ואז יעלה הכהן ב' פעמים, או לחילופין שיצא הכהן או הכהנים ואז לא עולה לוי. אך אין זה לכתחילה.
ג. שיעלה גם ללוי וגם למפטיר.
ויתכן שזו האפשרות הפחות גרועה , ודו"ק