ד' תעניות בין המצרים ת"ב לקנות בגד שחייב בשהחיינו בשלשת השבועות

[האיש השרוי בשמחה]

האם אפשר לקנות בגד שחייב בשהחיינו בשלשת השבועות
למי שלא מברך

 

[האיש השרוי בשמחה]

פשטות נראה מלשון המ''ב דשהחיינו הוא סיבה לשמחה והשאלה אם מי שלא מברך זה אומר שהוא לא שמח או שסב''ל ואם הוא שמח רק סב''ל פשטות אסור כי זה שמחה של שהחיינו

 

[יחזקאל יחזקאלי]

פשטות נראה מלשון המ''ב דשהחיינו הוא סיבה לשמחה והשאלה אם מי שלא מברך זה אומר שהוא לא שמח או שסב''ל ואם הוא שמח רק סב''ל פשטות אסור כי זה שמחה של שהחיינו

לחץ כדי לכווץ...

אני הבנתי שהעניין הוא לא השמחה אלא שא"א לומר שהחיינו על ימים אלו שהם פורענות
ממילא מי שאינו מברך [צ"ע למה אינו מברך...] יכול לחדש
מלבד זאת כתב המשנ"ב שכיון שזו חומרא יתירה והגר"א והט"ז אינם מסכימים עם דין זה, בשבת ודאי אפשר.

 

[האיש השרוי בשמחה]

אני הבנתי שהעניין הוא לא השמחה אלא שא"א לומר שהחיינו על ימים אלו שהם פורענות
ממילא מי שאינו מברך [צ"ע למה אינו מברך...] יכול לחדש
מלבד זאת כתב המשנ"ב שכיון שזו חומרא יתירה והגר"א והט"ז אינם מסכימים עם דין זה, בשבת ודאי אפשר.

לחץ כדי לכווץ...

איפה כתוב שהסיבה לא להגיד שהחיינו בימי פורענות כי הרי על ילד מברכים

 

[יחזקאל יחזקאלי]

איפה כתוב שהסיבה לא להגיד שהחיינו בימי פורענות כי הרי על ילד מברכים

לחץ כדי לכווץ...

במ"ב על הסעיף בשו""ע שבו כתוב לא לברך שהחיינו בבין המצרים

 

[האיש השרוי בשמחה]

אז איך על ילד מברכים?

 

[תלמיד חכמי הדור]

פשטות נראה מלשון המ''ב דשהחיינו הוא סיבה לשמחה והשאלה אם מי שלא מברך זה אומר שהוא לא שמח או שסב''ל ואם הוא שמח רק סב''ל פשטות אסור כי זה שמחה של שהחיינו

לחץ כדי לכווץ...

במשנ"ב סי' תקנ"א ס"ק מ"ה מבואר שכל האיסור הוא מצד הברכה [ולכן אם בירך קודם אין בעיה לחדש עד ר"ח].

 

[תלמיד חכמי הדור]

איפה כתוב שהסיבה לא להגיד שהחיינו בימי פורענות כי הרי על ילד מברכים

לחץ כדי לכווץ...

משנה ברורה סי' תקנ"א סעיף י"ז

אז איך על ילד מברכים?

לחץ כדי לכווץ...

עי' במשנ"ב שם שאם יפסיד הברכה אם ימתין [כגון שלא יהיה לו פרי חדש] מברכים גם בבין המצרים.