פשטות נראה מלשון המ''ב דשהחיינו הוא סיבה לשמחה והשאלה אם מי שלא מברך זה אומר שהוא לא שמח או שסב''ל ואם הוא שמח רק סב''ל פשטות אסור כי זה שמחה של שהחיינו
פשטות נראה מלשון המ''ב דשהחיינו הוא סיבה לשמחה והשאלה אם מי שלא מברך זה אומר שהוא לא שמח או שסב''ל ואם הוא שמח רק סב''ל פשטות אסור כי זה שמחה של שהחיינו
אני הבנתי שהעניין הוא לא השמחה אלא שא"א לומר שהחיינו על ימים אלו שהם פורענות
ממילא מי שאינו מברך [צ"ע למה אינו מברך...] יכול לחדש
מלבד זאת כתב המשנ"ב שכיון שזו חומרא יתירה והגר"א והט"ז אינם מסכימים עם דין זה, בשבת ודאי אפשר.
אני הבנתי שהעניין הוא לא השמחה אלא שא"א לומר שהחיינו על ימים אלו שהם פורענות
ממילא מי שאינו מברך [צ"ע למה אינו מברך...] יכול לחדש
מלבד זאת כתב המשנ"ב שכיון שזו חומרא יתירה והגר"א והט"ז אינם מסכימים עם דין זה, בשבת ודאי אפשר.
פשטות נראה מלשון המ''ב דשהחיינו הוא סיבה לשמחה והשאלה אם מי שלא מברך זה אומר שהוא לא שמח או שסב''ל ואם הוא שמח רק סב''ל פשטות אסור כי זה שמחה של שהחיינו