• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,363
תודות
11,019
נקודות
885
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג – ל' בניסן ה'ש"ף) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

נולד בראש חודש חשוון ה'ש"ג בצפת, לרבי יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לארץ ישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'. הוא גדל בתקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.

כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, ובגיל 24 השקיע שנתיים וחצי בלימודה, ואף כתב בספריו על כך.

היה בין חשובי תלמידי האר"י, ואף ביאר לחלק מהתלמידים האחרים את דברי רבם.​
 
שלוש סיפורים קווים לקדושתו.

כתב ר' חיים ויטאל על עצמו (ספר החזיונות למוהרחו ז"ל - חלק א)
בשנת יד לפרט היצירה הייתי בן י"ב שנה וחכם גדול בשרטוטי כף היד הביט בשרטוטי כפות ידי

ואמר לי: דע, כי בהיותך בן כ"ד שנה יבאו הרהורים רבים בלבך להתבטל מעסק התורה על כרחך שתי
שנים ומחצה, ואח"כ יזדמנו לפניך שני דרכים, הא' לגן עדן והב' לגיהנם, ואז תנתן הבחירה בידך, ואם תבחר
בדרך גיהנם לא יהיה בדורך רשע גדול ממך, ואם תבחר בדרך גן עדן תעלה בחכמה וביראת חטא על כל בני

דורך, דבר שלא ישוער. ולא נפל מדבריו ארצה.

האריז"ל אמר לו שאם היה בזמן התנאים היה לגדול התנאים,

האריז"ל לקח אותו אתו לטבריה ושכר סירה ושטו יחד בכנרת והיו עוסקים בתורה , וכשהגיעה הסירה למקום מול בית העלמין הישן התכופף רבנו האריז״ל אל המים ועם ספל בידו לקח מים מהכנרת והשקה אותו ואמר לו טול לך ממימי בארה של מרים. ומאותו רגע נעשה רבנו חיים כמעיין המתגבר ונעשו כליותיו כשני מעיינות, וכל אשר למד קלט והבין לא שכח עוד.
 
יום הולדתו של מהרח"ו
היינו בר"ח חשון, ולפי האריז"ל שש חודשים מניסן עד אלול מקביל למתשרי עד אדר, ולפי"ז חשון מקביל לאייר, שנפטר ביום א' דר"ח אייר, ואמנם הוא נולד בא' חשון ונפטר בל' ניסן, אבל סו"ס הוא ר"ח ורואים כאן את ההשגחה.​
 
רבי חיים ויטאל (1542-1620) היה מגדולי המקובלים בכל הדורות, תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האר"י בעולם. ביום שישי הקרוב, ל' בניסן תשפ"ו, יצויינו 406 שנה להסתלקותו.

1. נולד בצפת


רבי חיים ויטאל (ב"ר יוסף) נולד בצפת, בתקופה בה חיי התורה בעיר שגשגו מעל ומעבר, ועשרות רבים של תלמידי חכמים ומקובלים גרו בה. בהיותו בן 14 שנים התקבל לבית מדרשו של רבי משה אלשיך (המכונה האלשיך הקדוש) ובבית מדרשו למד רבנו בהתמדה עצומה, אך לא הסתפק בלימודי תורת הנגלה וליבו נמשך ללימוד תורת הנסתר, קבלה, לאחר זמן מה פנה רבי חיים ויטאל והצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו (המכונה הרמ"ק) מפיו למד קבלה.

2. למד אצל האלשיך הקדוש ורבי משה קורדובירו

באותה תקופה למד רבי חיים ויטאל בשקידה על תלמודו בעודו שומר על מקומו בשני בתי המדרש, אצל האלשיך הקדוש שלמדו תורה ואצל הרמ"ק שלמדו קבלה, מאחר והיה עליו להספיק את כל הלימודים הללו הוצרך רבנו לשקוד ולהתמיד על לימודיו וכמעט שלא ישן.

3. קיבל את האר"י לרבו המובהק


לאחר מספר שנים קיבל רבי חיים ויטאל את האר"י לרבו המובהק, עזב את עסקי המסחר בהם עסק ופינה את כל יומו ללימוד הקבלה.

הרב זמיר כהן בהרצאה מיוחדת על תורת הקבלה:

4. כתב את חידושי רבו


כיוון שהאר"י הקדוש לא היה כותב את חידושיו, אלא לימד ונתן שיעורים על פה, היה זה רבי חיים ויטאל,שערך את כל חידושי רבו והעלה אותם על הכתב.

5. גילויי האר"י בתורת הנסתר

שנתיים ימים למד רבנו את תורת הנסתר מפי האריז"ל, במשך כל הזמן הזה גילה האר"י לרבי חיים ויטאל סודות נפלאים שלא שמעתם אוזן. באחת הפעמים נגש רבי חיים ויטאל לרבו האר"י ובקשו כי יגלה לו איזה דבר מסויים, אמר לו האר"י שאינו יכול כי דבר זה יגרום לפטירתו, אך לאחר מחשבה שניה אמר לו כי כל סיבת הימצאו בעולם זה להעביר לו גילויים אלו בתורת הנסתר ולכן מסר האר"י את נפשו וגילה לרבי חיים ויטאל את אותו הסוד, זמן קצר לאחר מכן, נפטר האריז"ל ונשמתו עלתה בסערה השמיימה.

6. עדות האר"י על גדול תלמידיו

האר"י העיד על רבי חיים ויטאל כי הוא היחיד שמבין את דבריו לעומק ועומד על דעתו.

7. כיהן כרב בדמשק

לאחר מספר שנים הוסמך על ידי רבו האלשיך הקדוש לרבנות. לאחר 4 שנים עבר לירושלים, שם קיבלוהו אנשי העיר קבלוהו בכבוד גדול והעריצוהו. לאחר מכן שב לדמשק שבסוריה, שם כיהן כרב עד יום מותו.

8. טמון בסוריה

בשנת ה'ש"פ ל' ניסן עלתה נשמתו בסערה השמימה, ומנוחתו כבוד בעיר דמשק שבסוריה. ישנם הטוענים כי עצמותיו הועלו לישראל והוא טמון בקרית מלאכי, אולם טענה זו לא הוכחה.

9. חיבר ספרים רבים

מספריו: "ספר הגלגולים", "ספר החזיונות", "עץ חיים", "שער הכוונות", "שער מאמרי רשב"י", ו"שערי קדושה". הספר "עץ חיים" הוא חיבור יסודי בכתבי האר"י, שנכתב על ידי רבי חיים ויטאל. בספר "עץ חיים" נפרסת משנתו של האר"י. בתחילת הספר מזהיר רבי חיים ויטאל מפני לימוד הקבלה למי שאינו ראוי להיכנס לפרד"ס התורה, ומונה את הסכנות והשיבושים שעלולים ליפול בחלקו של תלמיד לא ראוי:

"אמנם אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה, מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד, כי כבר אמרו רבותינו ז"ל 'אל יכנס אדם לפרדס אלא אם כן מלא כריסו בבשר ויין', והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן במצוות התורה בתרי"ג מצוות... כי אין הדברים האלו מסורים אל לב האדם כפי שכל אנושי, והסברא בהם סכנה עצומה, ויחשב בכלל קוצץ בנטיעות חס ושלום..."

10. ציטוטים מספרו "שערי קדושה":

ספר "שערי קדושה" הוא ספר עמוק ביותר, ומטרתו היא "ליישר את האדם לעבודת בוראו". להלן מספר ציטוטים מתוך ספרו הקדוש "שערי קדושה":

· "אבות כל המידות הרעות הם ארבעה: הגאווה, והכעס הנכלל ומתדבק עמה, והשיחה בטילה, ותאוות התענוגים, והעצבון".

· "והפכם הם ארבע מידות טובות: הענווה - שהיא תכלית השפלות ומתרחק מכל מיני כעס הבא על ידי גאווה. והשתיקה - כאלם לא יפתח פיו לבד בעסק תורה ומצוות או בהכרחו לקיום הגוף ולצורך כבוד הבריות, והמיאוס - בכל תענוגי הגוף ומותריו המוכרחים. והשמחה התדירית בחלקו, כי כל דעבדין מן שמיא לטב, וגם לזרז עצמו בתכלית השמחה בעבודת קונו".

· "בהיות מידות הרעות קבועות באדם, נמנע הוא מלקיים התורה והמצות, וגם אם יקיימם יהיה שלא לשם שמים ובטורח גדול".

· "שפלות - עד קצה האחרון, ולא יכעס כלל אפילו על בני ביתו, ולא יקפיד כלל, ויהיה נעלב מן הכל ולא עולב, ויהיה שמח אפילו בעת צרותיו".

· "ויאהב את כל הבריות אפילו גויים".

· "ולא יקנא על שום דבר, כי כצל ימינו על הארץ".

· "וישנא ויהביל כל ענייני העולם הזה, ופת במלח תאכל וכו', ולא תחמוד שום דבר מהבלי העולם הזה".

· "ותברח בכל כחך מן השררה הקוברת בעליה".

· "בכל לילה בלכתך לישון, זכור כי היא מיתה הקטנה מזכירך המיתה הגדולה האמתית, והסתכל בכל המעשים שעשית באותו יום, ואם יש בהם רעים התודה עליהם שכן דרך המומתין מתוודים, ותקבל עליך עול מלכות שמים בקריאת שמע שעל המטה להעלות נשמתך באחד, ואחר כך הפקד רוחך בידו יתברך בפסוק (תהלים ל"א ו') בידך אפקיד רוחי".

· "ואלו הם מה שצריך ליזהר עד קצה האחרון: הזהר מכל מיני כעס וקפידה וגאווה, אפילו לבני ביתך".

· "ואם יחרפך איש לא תעננו, והיה נעלב ולא עולב".

· "והעבר על מידותיך לכל מי שחטא, ולא תרגיש צער אפילו בלבבך כי טוב הוא לך, כי כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו ומכל שכן עונות וחטאות, ואם עיני שכל לך, היה לך לחפש מי שיצערך כי חיים אתה מבקש לך".

·"וקבל כל האדם בשמחה, אף אם הוא שונאך, כי על ידי כן יהפך לך לאוהב, והזכות הוא לך".

· "וכל דבריך יהיו בנחת וקול נמוך, ובל תיכנס בגבול הכעס".

· "והסר עצבות ודאגה מלבך והעבר רעה מבשרך, כי מוקש הוא לך לסלק רוח קדוש מעליך".

· "וברח מן הרבנות אשר היא מקצרת שנותיך".

· "והתרחק משיחה בטילה, ומשקר, וחנופה, וליצנות, ולשון הרע, כי הן כתות אשר אינן מקבלות פני שכינה לעולם הבא".

· "ואחוז בענווה המביאה לידי רוח הקדש, והיה כאסקופה הנדרסת לגדולים וקטנים".

· "ואטום אזנך משמוע רכילות ולשון הרע".

· "והיה כאלם לא יפתח פיו, אלא בתורה ובמצוות ובמשא ומתן ההכרחי, ובקבול האדם בסבר פנים יפות ולשון רכה".

· "ולא תשתבח במעשיך הטובים לבריות כי תפסיד שכרך, ועוד תקבל עונש על כך".

(הידברות)
 
סגולה נפלאה ממרנא מהרח"ו זיע"א

בין מילות התפילה, דווקא השגרתיות ביותר, נחבאות להן סגולות יקרות ערך, שכדאי למקד אליהן מבט… כך למשל, תפילת 'עלינו לשבח' הנאמרת עם ביום התפילה, נאמרת לא פעם כבר עם רגל אחת בחוץ, וחבל כל כך…

חשוב לדעת כי בעת אמירת תפילת 'עלינו לשבח' מתרחשת, ממש מעלינו בשמי מעלה, המולה של ממש.

בספר 'מטה משה' מבואר שכאשר יהודי אומר את תפילת 'עלינו לשבח', מתקבצת כל הפמליא של מעלה עם הקב"ה, ועומדים לשמוע שבח זה, ומשיבים ואומרים 'אשרי העם שככה לו!'

זוהי הסיבה לפיה כתב בעל ה'משנה ברורה', שיש להשתחוות ב'עלינו לשבח' באימה וביראה ברתת ובזיע.

נוסף על כך, בתוך תפילה הזו, מונה גם סגולה יקרת ערך. ב'פרי עץ חיים' מרבי חיים ויטאל, מובא שאחרי סיום הקטע הראשון במילים 'אין עוד', לפני תחילת הקטע 'ועל כן נקווה לך', כדאי לעצור לשניה ולכוון במחשבה על ישועה אחת נחוצה. זוהי סגולה בדוקה ומנוסה, ובעזרת ה' המכוון על בקשה אחת בין תפילת 'עלינו לשבח' לתפילת 'ועל כן נקווה', זוכה לקבלת משאלתו.

תפילת 'עלינו לשבח' נאמרת מדי יום בסיום תפילת שחרת, מנחה וערבית, ובראש השנה ויום הכיפורים נאמרת באמצע תפילת מוסף. זוהי תפילה ייחודית שתוכנה מרגש ביותר. חלקה הראשון הוא דברי שבח על כך שזכינו לעבוד לאלוק שאין כיוצא בו, בניגוד לאומות העולם המתפללים לאל שווא. חלקה השני של התפילה הוא בקשה שכל באי עולם יכירו בייחודו של אלוקי ישראל ויעבדו אותו.


הספרים הקדושים מפליגים מאד בשבחה ובנוראותה של תפילה זו שבה אנו מתפללים על גילוי כבוד מלכותו יתברך, ושכל יושבי תבל יכירו ויידעו "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון", לכן נאמרת תפילה זו בסילודין, על ידי כל הקהל, גם בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.

האשכנזים נוהגים לאומרה גם בסיום קדוש לבנה ובסיום טקס ברית המילה. וכן, תפילת עלינו לשבח מופיעה גם בסדרי תפילה לחולה טרם מותו‏.

הטעם להנהגת אמירת התפילה בכל יום, לדעת הב"ח: "לתקוע בלבנו קודם שנפטרים לבתינו ייחוד מלכות שמים, ושיחזק בלבבנו אמונה זו שיעביר הגלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שקי כי יש לכל אחד מישראל משא ומתן עם הגויים המצליחים, לא נפנה לבבינו אל האלילים, ולא יעלה במחשבה ח"ו שום הרהור עבירה".

את התפילה חיבר יהושע בן נון בשעה שכבש את ארץ ישראל‏. ספר חרדים מציין שתפילת "עלינו" נאמרה בעת הקפת חומות יריחו, ובספר "סדר היום" נאמר שיהושע אמרו שבע פעמים ישר והפוך בשעת הפלת חומות יריחו וכך נפלו שבעת החומות של יריחו.

השם הושע מופיע באקרוסטיכון הפוך של התפילה: "עלינו לשבח", "שלא עשנו", "ואנחנו כורעים", "הוא אלוקינו".

את החלק השני של "עלינו לשבח" חיבר עכן מתקופת יהושע. שמו מרומז בראשי תיבות במילים הפותחות את קטע התפילה: "על כן נקווה".

בשל חשיבותה של התפילה, פסק ה"משנה ברורה" שהנמצא בבית כנסת בשעה שאומרים "עלינו לשבח", חייב לומר עמם אף שכבר התפלל.

הידברות​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון