מאוד קשה ללמוד שניים.. וא' תרגום, אולי משהו שייקל.?

[אימתי]

לי אישית מאוד קשה לקרוא בא' תרגום את התרגום, אני מעביר אותו מלמעלה, ואל תשאל אותי אח''כ שאלות על התרגום כי אין לי מושג... :(
התועלת שלי מלימוד התרגום שואפת למאה בלשון סגי נהור...
אשמח לדעת האם למישהו יש עצה?

ובכל אופן אני חשבתי משהו קטן שאולי יוסיף, אני מאוד הייתי שמח למצוא חומש שרק מדגיש את המקומות שהתרגום מחדש משהו, באמת מפרש ולא רק מתרגם
בכל אופן עד שיהיה חומש כזה, חשבתי לפתוח אשכול שבו יביאו את כל הדברים שהתרגום מפרש באמת

- נא לצטט את הפסוק לפני ואז את התרגום - אפשר להוסיף את הנקודה של הפירוש אבל אפשר בהחלט גם בלי...

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לי אישית מאוד קשה לקרוא בא' תרגום את התרגום, אני מעביר אותו מלמעלה, ואל תשאל אותי אח''כ שאלות על התרגום כי אין לי מושג... :(
התועלת שלי מלימוד התרגום שואפת למאה בלשון סגי נהור...
אשמח לדעת האם למישהו יש עצה?

ובכל אופן אני חשבתי משהו קטן שאולי יוסיף, אני מאוד הייתי שמח למצוא חומש שרק מדגיש את המקומות שהתרגום מחדש משהו, באמת מפרש ולא רק מתרגם
בכל אופן עד שיהיה חומש כזה, חשבתי לפתוח אשכול שבו יביאו את כל הדברים שהתרגום מפרש באמת

- נא לצטט את הפסוק לפני ואז את התרגום - אפשר להוסיף את הנקודה של הפירוש אבל אפשר בהחלט גם בלי...

לחץ כדי לכווץ...

תרגום נועד למי שלא מבין לה''ק, המקומות שבהם הוא מוסיף הם מתי מעט ממש ולא בשבילם נתקנה אמירתו כלל ועיקר (ומסיני ניתן הרשות לתרגם כשצריך)
ובזמננו אם בציבור לא קוראים כמוש''כ השו''ע ע''פ התוס' משום שלא מבינים אותו ואין תועלת בו למה נקראנו אנחנו ''עם הציבור''???

 

[אימתי]

אני חושב כמוך ועושה למעשה מה שכתוב במשנ''ב.
שיש בזה ענין וכו' ובאמת יכול להיות שיוצא שם שזה שקול או רשי או תרגום, אבל זכור לי שיש נטיה לצד של התרגום, ובכל אופן אפשר לפתוח ע''ז אשכול נפרד. פה באשכול באתי לדון בדרכים להקל ולעניין את לימוד התרגום למי שכן קורא אפי' שהוא לא מוצא בזה ענין.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

(ראיתי חבר שעושה כך) אפשר לקרוא בטעמים למי שיודע זה יוצר ענין לעקוב שיתאימו המילים ואז גם מגלים את החידושים.

 

[דעת ו]

תנסה להנות מללמוד את השפה הארמית,
אם אתה קצת אוהב חכמה אתה מסוגל להנות מזה.
אני לדוגמא נהנתי בפרשה זו לגלות את ההקשר בין הארמית לערבית
במילה "טופנא" שהיא תרגום של מבול (פרעות שמחת תורה נקראות בערבית "טופאן אל אקצא" דהיינו מבול אל אקצא,
(דרך אגב זה לא נדיר ויש הרבה דמיון בין השפות),
אפשר להשוות בין הארמית התרגומית לארמית התלמודית, וכל כיוצ"ב.

 

[דעת ו]

(ראיתי חבר שעושה כך) אפשר לקרוא בטעמים למי שיודע זה יוצר ענין לעקוב שיתאימו המילים ואז גם מגלים את החידושים.

לחץ כדי לכווץ...

אני לא יודע אם זה מפריע לך, אבל אמרו לי שע"פ קבלה זה לא טוב.

 

[אימתי]

ואוו
כשבאתי להעתיק מאוצרייא את הפסוק ותרגומו ראית שמודגש החלק המפרש, וזה היה לי מוזר
ובדקתי ושמתי שהם די מדגישים כל פעם שהתרגום מפרש משהו, אשמח ממש לדעת אם אני טועה???
יש לי את הגירסא החדשה ממש היום עידכנתי אותה - 9.98

 

[מרכז]

ואוו
כשבאתי להעתיק מאוצרייא את הפסוק ותרגומו ראית שמודגש החלק המפרש, וזה היה לי מוזר
ובדקתי ושמתי שהם די מדגישים כל פעם שהתרגום מפרש משהו, אשמח ממש לדעת אם אני טועה???
יש לי את הגירסא החדשה ממש היום עידכנתי אותה - 9.98

לחץ כדי לכווץ...

מעניין גם אצלי זה מודגש.
מסתמא זה לא "הם", המהדורה לקוחה מ"ספריא". עכשיו רק נותר לבדוק על בסיס מה "ספריא" עשו זאת, הגיוני שלקחו מספר מודפס שכך זה מופיע בו. צריך לבדוק במהדורות החומשים השונות.

 

[אברך מעמיק]

לי אישית מאוד קשה לקרוא בא' תרגום את התרגום, אני מעביר אותו מלמעלה, ואל תשאל אותי אח''כ שאלות על התרגום כי אין לי מושג... :(
התועלת שלי מלימוד התרגום שואפת למאה בלשון סגי נהור...
אשמח לדעת האם למישהו יש עצה?

ובכל אופן אני חשבתי משהו קטן שאולי יוסיף, אני מאוד הייתי שמח למצוא חומש שרק מדגיש את המקומות שהתרגום מחדש משהו, באמת מפרש ולא רק מתרגם
בכל אופן עד שיהיה חומש כזה, חשבתי לפתוח אשכול שבו יביאו את כל הדברים שהתרגום מפרש באמת

- נא לצטט את הפסוק לפני ואז את התרגום - אפשר להוסיף את הנקודה של הפירוש אבל אפשר בהחלט גם בלי...

לחץ כדי לכווץ...

יש לי השערה מענינת בענין, מדוע חז"ל הדגישו מאוד את החיוב לקורא דווקא תרגום.
הרמב"ם במו"נ מאריך הרבה לשלול את תארי ההגשמה שנאמרו ביחס להקב"ה, והוא מציין באריכות את התרגום אונקלוס, עד כמה הוא נזהר בלשונו לפרש כל מקום ביחס בתרגום השולל את ההגשמה ולתאר כ'כבוד ה' שכינה' וכיו"ב (ראה ח"א פכ"א ועוד).
ואפשר כי חז"ל בחששם לטעות בני האדם בעניין ההגשמה, כפי שעלול להראות משפטי הכתובים, על כן הדגישו גודל החיוב לקרוא דווקא תרגום, שהוא עקבי לפרש את תארי ה' באופן השולל הגשמה, ולכן יש מקום להבין מה הטעם בקריאת התרגום, גם אחר שלא זו השפה הרגילה אצלנו.​

להשלמת הדברים מצורף כאן קישור למאמר כאן בפורום בענין תרגום אונקלוס, ובהערות שם בסופו ישנה הערה שלי, המרחיבה את הדברים מכיון אחר.

חלק א' - אונקלוס הגר ותרגומו

לדמותו של אונקלוס הגר איתא בגמרא גיטין דף נו:, וז"ל הגמרא: בגמרא מבואר שאונקלוס היה אחיינו של טיטוס, ורצה להתגייר והלך והעלה באוב כמה אנשים כדי לשאול לדעתם על כך. וכל אחד ענה לו לפי דרגתו, ואין זה שייך לענין שלפנינו. אבל בגמרא כאן לא מבואר מה עשה אונקלוס למעשה. את המשך הסיפור אנו מוצאים...

• אחד יחיד
• 21 יוני (6) 2025
• הערות: 15
• קטגוריה: ספרות תורנית

 

[נתנאל לב]

לי אישית מאוד קשה לקרוא בא' תרגום את התרגום, אני מעביר אותו מלמעלה, ואל תשאל אותי אח''כ שאלות על התרגום כי אין לי מושג... :(
התועלת שלי מלימוד התרגום שואפת למאה בלשון סגי נהור...
אשמח לדעת האם למישהו יש עצה?

ובכל אופן אני חשבתי משהו קטן שאולי יוסיף, אני מאוד הייתי שמח למצוא חומש שרק מדגיש את המקומות שהתרגום מחדש משהו, באמת מפרש ולא רק מתרגם
בכל אופן עד שיהיה חומש כזה, חשבתי לפתוח אשכול שבו יביאו את כל הדברים שהתרגום מפרש באמת

- נא לצטט את הפסוק לפני ואז את התרגום - אפשר להוסיף את הנקודה של הפירוש אבל אפשר בהחלט גם בלי...

לחץ כדי לכווץ...

יש את תרגום אונקלוס של ארטסקול (שוטנשטיין) שיצא לאחרונה שעשו כן,

 

[נהר מעדן]

גם בחומש מקראות גדולות עוז והדר המבואר (י"ב כרכים) יש מדור הנקרא "ביאור אונקלס", ושם מבארים כל פעם שמחדש האונקלס איזה חידוש.

 

[תורת חסד]

לי אישית מאוד קשה לקרוא בא' תרגום את התרגום, אני מעביר אותו מלמעלה, ואל תשאל אותי אח''כ שאלות על התרגום כי אין לי מושג... :(
התועלת שלי מלימוד התרגום שואפת למאה בלשון סגי נהור...
אשמח לדעת האם למישהו יש עצה?

ובכל אופן אני חשבתי משהו קטן שאולי יוסיף, אני מאוד הייתי שמח למצוא חומש שרק מדגיש את המקומות שהתרגום מחדש משהו, באמת מפרש ולא רק מתרגם
בכל אופן עד שיהיה חומש כזה, חשבתי לפתוח אשכול שבו יביאו את כל הדברים שהתרגום מפרש באמת

- נא לצטט את הפסוק לפני ואז את התרגום - אפשר להוסיף את הנקודה של הפירוש אבל אפשר בהחלט גם בלי...

לחץ כדי לכווץ...

א) ע"פ המקובלים יש לקרוא דוקא תרגום וכמ"ש בבה"ט (סי' רפ"ה).
ב) לפום צערא אגרא ויש בו כמה סגולות יקרות ערך: (מתוך נהר שלום)

 

[הצעיר שבחבורה]

לי אישית מאוד קשה לקרוא בא' תרגום את התרגום, אני מעביר אותו מלמעלה, ואל תשאל אותי אח''כ שאלות על התרגום כי אין לי מושג... :(
התועלת שלי מלימוד התרגום שואפת למאה בלשון סגי נהור...
אשמח לדעת האם למישהו יש עצה?

ובכל אופן אני חשבתי משהו קטן שאולי יוסיף, אני מאוד הייתי שמח למצוא חומש שרק מדגיש את המקומות שהתרגום מחדש משהו, באמת מפרש ולא רק מתרגם
בכל אופן עד שיהיה חומש כזה, חשבתי לפתוח אשכול שבו יביאו את כל הדברים שהתרגום מפרש באמת

- נא לצטט את הפסוק לפני ואז את התרגום - אפשר להוסיף את הנקודה של הפירוש אבל אפשר בהחלט גם בלי...​

לחץ כדי לכווץ...

תרגום, כמעט בהכרח יהווה פירוש לפסוק.
מה כוונתך מחדש? פירוש מחודש שלא מצאנו לו חבר? פירוש מחודש בשונה מרש"י?

מה נאמר על זה?
מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר ובתרגום אונקלוס "מִן אַרְעָא הַהִיא נְפַק אַתּוּרָאָה" - יש בזה חידוש? פירוש? או שזה רק תרגום?

ונחלקו רבותינו בביאור פסוק זה, לדעת רש"י "כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל יצא מתוכם" הרי ש'אשור' הוא שיצא מן הארץ ההוא, ולדעת הרמב"ן ""מן הארץ ההיא" - במלכו עליה יצא אשור פתרונו יצא אל אשור כי אשור מבני שם היה... ולכך תקרא ארץ אשור "ארץ נמרוד"... ו"ארץ נמרוד" ירמוז אל נינוה ואל רחובות עיר ואל כלח".

מה דעת אונקלוס בזה?

אך היות, ובתרגום שתרגם מילת 'אשור' תרגם 'אתוראה', ובשמות בני אדם אין ראוי לשנות בתרגום, וראה את לשון התרגום בפסוק כב "בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם", הרי שניתן להבין את פירושו של אונקלוס לפסוק, מתרגומו את המילה 'אשור'.​

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אני לא יודע אם זה מפריע לך, אבל אמרו לי שע"פ קבלה זה לא טוב.

לחץ כדי לכווץ...

גם אני ראיתי כן
ובזמנו הערתי לחברי ע''ז...

 

[ישעיהו מנחלת דן]

תרגום, כמעט בהכרח יהווה פירוש לפסוק.

לחץ כדי לכווץ...

הבאת דוגמא יפה מאוד ויש כמותה כהנה וכהנה
אבל עדיין אינו מתקרב ללמד על הכלל

 

[מכנדבי]

יעויין בספר "פרשגן", שמבאר כל מילה בתרגום אונקלוס.

 

[הצעיר שבחבורה]

הבאת דוגמא יפה מאוד ויש כמותה כהנה וכהנה
אבל עדיין אינו מתקרב ללמד על הכלל

לחץ כדי לכווץ...

כאמור, תרגום בהכרח הרי הוא פירוש וביאור, ואכן, לא בכל מקום יש בפירוש מן החידוש, אולם בכל מקום הוא מפרש את המילה בצורה מדוייקת.

ולגבי הטעם שחיפש פותח האשכול, עצם החיפוש ייתן טעם, פשוט לקרוא במתינות, ולחפש את החידוש שבביאור התרגום ייתן הרבה טעם באמירתו.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

כאמור, תרגום בהכרח הרי הוא פירוש וביאור, ואכן, לא בכל מקום יש בפירוש מן החידוש, אולם בכל מקום הוא מפרש את המילה בצורה מדוייקת.

לחץ כדי לכווץ...

הפרוש הוא לשפה אחרת למי שדובר אותה.

 

[הצעיר שבחבורה]

הפרוש הוא לשפה אחרת למי שדובר אותה.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, תרגום בדרך כלל בראש ובראשונה מיועד למי שדובר שפה זו ולא דובר את השפה המקורית.
ואם כי, אין כמעט בנמצא אנשים שניתן לומר שהם 'דוברי ארמית', הרי בה במידה דומני שאין כמעט צורבא מרבנן שאינו מבין די הצורך ארמית בכדי שיוכל להעזר בתרגום לארמית לצורך הבנת המקרא.

תרגום, בהכרח הוא פירוש, שכן אין שפה דומה לחברתה מבחינת כללי השפה, ומילים נרדפות, וכיוצא בזה.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אכן, תרגום בדרך כלל בראש ובראשונה מיועד למי שדובר שפה זו ולא דובר את השפה המקורית.
ואם כי, אין כמעט בנמצא אנשים שניתן לומר שהם 'דוברי ארמית', הרי בה במידה דומני שאין כמעט צורבא מרבנן שאינו מבין די הצורך ארמית בכדי שיוכל להעזר בתרגום לארמית לצורך הבנת המקרא.

תרגום, בהכרח הוא פירוש, שכן אין שפה דומה לחברתה מבחינת כללי השפה, ומילים נרדפות, וכיוצא בזה.

לחץ כדי לכווץ...

אבל כיום ששפת אם שלנו היא ברוב המקרים ל' הקודש אין ענין לתרגם אלא הקריאה הפשוטה היא ל' הקודש המקורית.