המשגיח רבי דב יפה זצ"ל סיפר, שהוא שאל את מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שכתוב כ״כ הרבה בספרים על הגדלות של ימי החנוכה, ימים גדולים שאפשר להשיג בהם כ״כ הרבה בתורה, למעלה מגדר הטבע, וכמו שאומר הנצי״ב שלזה רומזת המנורה, אפשר להשיג הרבה בתורה שבע״פ. אך למעשה – חנוכה זה זמן של רפיון, ולמה, כי מתרגלים בישיבות קטנות שחצי מהימים זה חופש, ואח״כ קשה להשתנות.
אז הוא שאל את הרה״י: אם בחור קשה לו בישיבה קטנה חמשה חודשים ברציפות והוא צריך קצת מנוחה, אז שיעשו את זה שבוע אחרי טבת, למה לקחו את חנוכה, את הימים הקדושים הללו? אח״כ קשה להשתנות בישיבה גדולה!
אמר לו הרה״י: וכי אתה לא יודע שהיום כל דבר עושים הפוך ממה שצריך?…
ושאל בחור את המשגיח, למה הרב שטיינמן התכווין? אמר לו: הוא פשוט אמר את מה שהוא רצה בלי שום כוונות. חנוכה זה כאלו ימים גדולים, אחד מהדברים היפים שיש, זה המבצע של עוסקי תורתך. דווקא כעת להתחזק.
אז הוא שאל את הרה״י: אם בחור קשה לו בישיבה קטנה חמשה חודשים ברציפות והוא צריך קצת מנוחה, אז שיעשו את זה שבוע אחרי טבת, למה לקחו את חנוכה, את הימים הקדושים הללו? אח״כ קשה להשתנות בישיבה גדולה!
אמר לו הרה״י: וכי אתה לא יודע שהיום כל דבר עושים הפוך ממה שצריך?…
ושאל בחור את המשגיח, למה הרב שטיינמן התכווין? אמר לו: הוא פשוט אמר את מה שהוא רצה בלי שום כוונות. חנוכה זה כאלו ימים גדולים, אחד מהדברים היפים שיש, זה המבצע של עוסקי תורתך. דווקא כעת להתחזק.