נח מבול באמריקה, היה או לא? (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

שלמה משנתו ברכות נו: "חוץ מן הפיל ומן הקוף. שהן הן שנהפכו בדור אנוש ודור הפלגה מאדם לבהמה וכן אישי היער, ואותן שהלכו לאמיריקה בדור המבול נמלטו ממבול כי המבול לא היה רק בחצי הכדור העליון הזה, ונשארו בדמות הזה עד היום,

לחץ כדי לכווץ...

ובעיני יפלא, שהרי מקרא מלא דבר הכתוב "וימח את כל היקום" וגו' "וישאר אך נח".

ובחז"ל מצינו שיתכן שארץ ישראל לא גושמה, והאריכו בזה, אבל הא מילתא מנא ליה?

 

[נדיב לב]

ובחז"ל מצינו שיתכן שארץ ישראל לא גושמה, והאריכו בזה

לחץ כדי לכווץ...

פרדס יוסף (בראשית פרק ז פסוק כג אות לד) וז"ל: וימחו (ז, כ"ג). עיין אבן עזרא, זאת תשובה על חסרי הדעת מאחינו שאומרים שלא היה המבול בארץ ישראל. וכן הביא בנחל קדומים [נח אות ד' דף ח' ע"א]. ותמוה, שהרי הוא פלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש בזבחים (קי"ג.) אי ירד מבול לארץ ישראל, וכבר הקשו שם תוס' [ד"ה לא ירד] ממדרש [ב"ר ל"ג, ג], עיין שם ובאבי עזר [נח אות ז'] תירץ בדוחק:
וי"ל עפ"י מה שכתב הרמב"ן (ח, י"א) בשם פרקי דרבי אליעזר, אף למאן דאמר שלא ירד המבול לארץ ישראל, אבל המים היו אף בארץ ישראל, כי לא היה גדר לעכב המים שלא יבואו בכל ארצות, עיין שם (והוא בפרקי דר' אליעזר פכ"ג). וא"כ אתי שפיר, המעיין בלשון הראב"ע יראה שלא כתב שלא ירד המבול בכל הארץ, רק שלא היה המבול בכל הארץ, וזה באמת חסרי הדעת אומרים, כי על זה ליכא כלל פלוגתא, ורק הפלוגתא אי ירד המטר ומבול מן השמים לארץ ישראל או לא, אבל באמת המים היו בכל הארצות, ואתי שפיר. ולזה העירני ידידי הרה"ח ר' פייביש לוריא נ"י מפה:
והנה בחולין (כ"ז ע"ב) דגים אין צריכים שחיטה, דכתיב [בהעלותך י"א, כ"ב] את כל דגי הים יאסף להם, באסיפה בעלמא סגי. ועיין בתשובות מהרשד"ם (יו"ד סימן ח) דדגים שמתו בתוך המים אסורין, דאסיפה הוא במקום שחיטה ובעי אסיפה מחיים, עיין שם, והוא שיטת ר' סעדיה גאון, והובא בכסף משנה (פ"א משחיטה ה"ג). (ועיין בית יוסף [יו"ד סימן י"ג ד"ה דגים], וב"ח [שם ד"ה אחד], ופרישה [שם סק"ב], ובקרית ספר [הלכות שחיטה פ"א] ובעל העטור [הלכות שחיטה שער שני דף כ"ה ט"ב], ועיין בספר הנדפס מחדש בירושלים תורה שלמה (בראשית אות תרפ"א) מה שכתב באריכות מזה):
ועיין בראשית רבה [ז, ב] דיעקב איש כפר נבוראי הורה דצריכים שחיטה, ושלח לו ר' חגי דחייב מלקות. והנה הקשו מגמ' מפורשת בכריתות (ו.) דגים וחגבים כולו היתר דלא בעי שחיטה, ולר' סעדיה גאון משכחת דאסור במתו תוך המים, ודבריו נדחו מהלכה:
והגאון הקדוש מפילץ ז"ל הקשה לגיסו לאדמו"ר הגאון הקדוש מגור בעל שפת אמת זצ"ל, לפי מה שכתב הרמב"ן דלכך הותר לנח בעלי חי, משום דכולם ניצלו בזכותו לפיכך מותרין לו (עיין בפרשת בראשית א, כ"ט). ועיין בקדושת לוי [נח דף ד ט"ג ד"ה ואתה]. א"כ לפי דברי חז"ל [סנהדרין ק"ח.] מכל אשר בחרבה מתו [נח ז, כ"ב] ולא דגים שבים, א"כ האיך הותרו דגים שלא היו בגזרות מבול ולא ניצלו בזכות נח. והשיב לו דאיתא במדרש [ב"ר ל"ב, י"א] ורמב"ן [נח ז, כ"ג] שכל הבריות שבים היו אז בים אוקיינוס, שהרי במבול היו המים רותחין ואף דגים לא היו יכולין לחיות בהם, רק ברחו למרחוק לאוקיינוס, וא"כ אי לאו זכות דנח לא היו רשאין לשוט לאוקיינוס, וא"כ מה שמצויין בשאר המקומות רק בזכות נח, ודפח"ח: