הערב נא

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
149
תודות
283
נקודות
56
האם יש פוסקים רציניים וחשובים שמתירים שימוש בשבת במגבונים?
לקטנים? ולמבוגרים?
והאם בשימוש גורף ורגיל?
האם מגבונים בהשגחה, הם מותרים לכל? והאם צורת השימוש שלהם מוגבלת?
 
בעבר היו שהתירו אף מגבונים רגילים, יען ל"ח סוחט, שאין זה בלוע. [-מטו משמי' דהגר"ע יוסף]
בבדיקות מעבדה כן ראו שנבלע.
ישנם בהשגחת הרב גואלמן מרמות ועוד ושמוע שמעתי שלא כולם משתמשים בזה.
 
ראיתי בעבר תשובה ארוכה של המנחת אשר שליט''א בענין, וצידד להקל באופנים מסויימים כמדומני
אבל ידוע שגדולי הפוסקים כן מחמירים ולכן ניתן לרכוש את המוצר של הרב גואלמן שליט''א [נמכר באושר עד ועוד רשתות] אך במכתב המצו''ב נשמע שאוסרים מבלי להגיד במפורש למי מתכוונים וצ''ע!


תשובת המנח''א נמצאת בישורון כט עמ' תקנז להקל


ולצידו צירפתי גם מכתב האוסרים שליט''א

ובעל פה הכריע לי הגר''י זיכרמן שליט''א רבה של ברכפלד לסחוט לפני שבת חלק מהחבילה כדי שלא יהא טופח עמ''ל
ובאופן שלא היה לי כזה פשוט שטפתי את רגלי הקטן באמבטי' קרה [פחות מתאים בחורף]
 

קבצים מצורפים

  • מכתב רבנים מגבונים לחים.jpg
    מכתב רבנים מגבונים לחים.jpg
    281.9 KB · צפיות: 1
  • מגבונים וחשמל.pdf
    מגבונים וחשמל.pdf
    582.9 KB · צפיות: 1
נערך לאחרונה:
בלי אחריות: נאמר לי ע"י יהודי נכבד מקהילת הרב גואלמן שליט"א, שהרב הסיר את הסכמתו מהמגבונים,
לאחר שדרש עוד טס ברזל שיסחט בייצור, והמפעל סירב, ומ"מ ממשיך המפעל לפרסם את חתימתו, בניגוד לרצונו
 
כמו"כ הגרי"מ רובין סיפר שהראה לגריש"ז איך סוחט ממגבון בודד רבע כוס(!)
והגריש"ז בכל זאת המשיך להתיר שסבר שזה עדיין לא כמות של סחיטה
(מפי שמועת כ"ש, ואין לי לבאר.)
 
כמו"כ הגרי"מ רובין סיפר שהראה לגריש"ז איך סוחט ממגבון בודד רבע כוס(!)
והגריש"ז בכל זאת המשיך להתיר שסבר שזה עדיין לא כמות של סחיטה
(מפי שמועת כ"ש, ואין לי לבאר.)
רבע כוס? גוזמא נקט.
בספרו ארחות שבת האריך לאסור, עי' ח"א בירורי הלכה סי' ז', וחזר לברר דעתו לאיסור נגד דעות מתירים בקבצים שונים.
 

קבצים מצורפים

אעלה כאן מכתב שכתבתי בענין זה לאדם קרוב לפני ח"י שנים, אולי יועיל למבררים:

לכבוד .... שליט"א,

מאחר ששב ועלה בשיחתנו ענין השימוש במגבונים לחים בשבת קודש, פניתי לברר את הנושא, והאמת שהצעת הדברים אפילו בקצרה דורשת אריכות דברים ועיון, ואם יזכני ה' יש אולי בדעתי לסדר הענין בבהירות עד כמה שתשיג ידי, אך הזמן אינו מאפשר לעת עתה להרחיב, וראיתי נחיצות להעביר לך את מסקנות בירורי עוד לפני השבת הקרובה.

ראשית יש להדגיש שלא הרי המגבונים שהיו מצויים לפני חמש עשרה שנה ויותר כמגבונים שבימינו, שהם היו דקים מאוד ועיקר המשקה לא היה בלוע בהם אלא טופח על פניהם, וגם יתכן שלא היו עשויים מגידולי קרקע, ומגבונים שלנו חציים ויסקוזה שהיא תוצרת כותנה, ובחרו בה מפני שהיא בעלת כושר ספיגה הטוב ביותר, ועשויים באופן שעיקר ככל הנוזל ספוג בתוך המגבון כאשר העידו מפתחי המגבונים והובאו הדברים בספר מנחת שבת [המברר את סוגיא זו לעומקה ורוחבה], ודבר זה קל לבוחנו ע"י שתניח מגבון על טישיו או חומר סופג כיוצא בו שיספוג את כל הלחות שעל גבי המגבון וניווכח שהנוזלים שעל גבי המגבון הם מעט מזעיר ואין בהם כדי לנקות את התינוק.

דעת רוב הראשונים וכן נוקטים להלכה שמי שייקח מגבון ויסחט אותו בהדיא בכוונה תחילה לצורך מימיו יש בזה איסור מן התורה משום מפרק תולדה דדש.

לפיכך כל מה שיצאו להתיר הוא מטעמים צדדיים כדלקמן.

הגרשז"א זצ"ל היה סבור מעיקרא להתיר משום דאזיל לאיבוד ואינו דרך סחיטה, ויש הרבה להרחיב בזה, והוא עצמו הדר ביה וכתב שיש בו משום מפרק במכתבו בספר מאור השבת של הרב ידלר בסוף חלק ב' מכתב כ"א, ובהוספות ותיקונים לספר שמירת שבת [שכתב הגרשז"א בעצמו] פרק י"ד הערה צ"ד.

עוד יש שרצו לומר דשרי להשתמש בנחת דאז לא הוי פסיק רישא, אך במגבונים שלנו שנוזליהם מרובים מחד וספוגים היטב מאידך אי אפשר לומר כן, ועי' בשו"ת שבט הלוי חלק ח' תשובה נ"ט וחלק י' תשובה נ"ח שמדגיש נקודה זו.

ויש שרצו לומר דהוי פסיק רישא דלא ניחא ליה, וגם זה לא יצדק בממחטות שלנו, חדא שאין שום מובן לומר דלא ניחא ליה בסחיטת הנוזלים כשכל מטרת השימוש במגבונים אלו הוא הנוזל שבתוכם ואין די בנוזל שעל גביהם כמו שנתבאר לעיל, ועוד דאפי' את"ל שכן די במשקה שעל גביהם ותו חשיב לא ניחא ליה, הן בארנו בראש הדברים שאם יסחט בהדיא יש כאן איסור תורה, וקיי"ל דפסיק רישא אפילו דלא ניחא ליה אסור במקום איסור תורה, ולא סמכינן בכה"ג על דעת יחידאה של הערוך דפ"ר דלנח"ל הוי דבר שאי"מ ושרי לגמרי, עי' סי' ש"כ סעי' י"ח בביה"ל ד"ה יש מי שמתיר.

דעת הפוסקים:

הגרש"ז אויערבאך
זצ"ל ולהבחל"ח הגרח"פ שיינברג (שליט"א) [זצ"ל] והגר"ע יוסף (שליט"א) [זצ"ל] היו מורים להיתר כשמשתמש בנחת. אמנם מבירור מפי תלמידים נאמנים בסוף ימיו של הגרשז"א עולה שהדר ביה וסבר שראוי שלא להשתמש בהם, כן כתב בספר שולחן שלמה [שהוא איסוף כל דברי הגרש"ז מתוך כתביו וספר שש"כ ושאר מקומות שהוציא אחיינו רש"ב לייזרזון תחת עין בניו ותלמידיו של הגרש"ז], ובלשון יותר ברורה אמר לי בנו רבי מאיר שמחה אויערבאך שליט"א מביתר שדן לפניו ושמע ממנו לאסור. וכן הדר ביה הגר"ע יוסף ועפי"ז תיקן בנו בילקוט יוסף מהדורת תשס"ד וכתב שבמגבונים שלנו אין להקל.

דעת הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצ"ל] מפורסמת לאיסור, וכן שמעתי מנכדו רא"צ ישראלזון שיחי', וכן כתב בספר עם מקדשי שביעי ששמע ממנו. דעת הגרש"ה וואזנר (שליט"א) [זצ"ל] הלא היא בספרו שבט הלוי בתשובות המצויינות לעיל ומסקנתו שאין להשתמש במגבונים שלנו. דעת הגר"נ קרליץ (שליט"א) [זצ"ל] תמצאנה בספר חוט שני וס"ל לאסור.

והגרח"פ שיינברג שליט"א מחזיק בהיתרו להשתמש בנחת, כן שמעתי מנכדו ר' שלום שיינברג שיחי' ומתלמידו המובהק הגר"י גואלמן שליט"א, וגם הם בשיחתם עימי לא ידעו להעמיד דעתו על בוריה, האיך מוסרים היתר כזה לרבים, שהלא אין ההיתר הזה ראוי אלא למי שיראת שמים ויראת חטא בוערת בלבבו כיקוד אש, וחרב חדה של חילול שבת מונחת בין ירכותיו, שכן לא כל הפעמים שוות, ופעמים שמזדרזים לנקות התינוק קודם יציאה מן הבית או מתוך שינה שאין הדעת פנויה לצמצם לנקות "בנחת" ועוד מצוי מאוד שיציאת התינוק קשה קצת ודבוקה בבשרו באופן שא"א לנקותה "בנחת", ובתנועה קלה רגע כמימריה כבר יוצאים משֵם "בנחת" ודוחקים מעט, וכבר באים לידי מכשול חלילה.

ועי' בספר אורחות שבת בבירורי הלכה שבסוף הספר סי' ז' שמבאר האיסור באורך, גם מצוי אצלי ספר מנחת שבת הנ"ל שהאריך למעניתו [למעלה מ200 עמודים!] וחזר על כל צידי צדדים של סוגיה זו ומסקנתו לאיסור. [וסיפר לי המחבר שהביא ספרו לגר"ע יוסף שליט"א ואמר לו שיעבור עליו ויודיע דעתו לבניו, ולאחר מכן דבר עם בנו בעל ילקוט יוסף ואמר לו שעבר על הספר 'מכריכה לכריכה', ומודה לדבריו וחוזר בו מהיתרו, ואכן במהדורה האחרונה של ילקו"י הוסיף שבמגבונים שלנו אסור, כנ"ל.] וכתב לחדש אופן היתר, אם יקדים ליתן על המקום הצריך ניקוי תערובת של נוזל עם חומרי ניקוי וויטמינים וכו' מהסוג הספוג במגבונים, ואז לקנח עם מגבון לח דווקא, ואם צריך לחזור על פעולת הניקוי יש לחזור ולהקדים הנוזל כנ"ל, והביא שם כמה מורי הוראה שהסכימו לדבריו. ויש מרכולים בהם ניתן להשיג חומר זה בבקבוק עם מתז.

זה תורף הדברים שבררתי, ואתה ברוחב דעתך תבור לך דרך ישרה.

ואתה שלו' וביתך שלו' וכל אשר לך שלו',

הוספה תמוז תש"ע: עתה יצא לאור ספר שמירת שבת כהלכתה מהדורה שלישית, ושם כתב בפרק יד סעי' ל"ז בזה הלשון, יש להקל ולקנח תינוק, או לנגב את הפנים או הידים בממחטות לחות [אלו העשויות מנייר - ולא מבד!], ובלבד שלא יסחוט בידים את הממחטה ואף לא יקנח בחוזק, כי אז במעשהו לא יסחטו הנוזלים, ולכן אין בזה משום איסור סחיטה, עכ"ל. וע"ש הערה צ"ט דבממחטת נייר אם לא יסחטנה לא יצא שום ממשות ממה שבפנים, ודמי למעביר מגבת לחה על עיניו שהזכיר המ"ב תרי"ג ס"ק כ"ח, ואף אם יוצא קצת אין זה פסיק רישא. והעולה מדבריו בבירור שכל מה שהתיר הוא בממחטות מן הסוג הישן ולא בממחטות המצויות היום העשויות מאל-בד, שבהם אין להקל, ודבריו עולים בקנה אחד עם הדברים שפירשנו לעיל.
 
כמו"כ הגרי"מ רובין סיפר שהראה לגריש"ז איך סוחט ממגבון בודד רבע כוס(!)
והגריש"ז בכל זאת המשיך להתיר שסבר שזה עדיין לא כמות של סחיטה
(מפי שמועת כ"ש, ואין לי לבאר.)
הודפס במילואים באורחות שבת. כמדומני היה עם הגר"ש ואזנר.
 
אעלה כאן מכתב שכתבתי בענין זה לאדם קרוב לפני ח"י שנים, אולי יועיל למבררים:

לכבוד .... שליט"א,

מאחר ששב ועלה בשיחתנו ענין השימוש במגבונים לחים בשבת קודש, פניתי לברר את הנושא, והאמת שהצעת הדברים אפילו בקצרה דורשת אריכות דברים ועיון, ואם יזכני ה' יש אולי בדעתי לסדר הענין בבהירות עד כמה שתשיג ידי, אך הזמן אינו מאפשר לעת עתה להרחיב, וראיתי נחיצות להעביר לך את מסקנות בירורי עוד לפני השבת הקרובה.

ראשית יש להדגיש שלא הרי המגבונים שהיו מצויים לפני חמש עשרה שנה ויותר כמגבונים שבימינו, שהם היו דקים מאוד ועיקר המשקה לא היה בלוע בהם אלא טופח על פניהם, וגם יתכן שלא היו עשויים מגידולי קרקע, ומגבונים שלנו חציים ויסקוזה שהיא תוצרת כותנה, ובחרו בה מפני שהיא בעלת כושר ספיגה הטוב ביותר, ועשויים באופן שעיקר ככל הנוזל ספוג בתוך המגבון כאשר העידו מפתחי המגבונים והובאו הדברים בספר מנחת שבת [המברר את סוגיא זו לעומקה ורוחבה], ודבר זה קל לבוחנו ע"י שתניח מגבון על טישיו או חומר סופג כיוצא בו שיספוג את כל הלחות שעל גבי המגבון וניווכח שהנוזלים שעל גבי המגבון הם מעט מזעיר ואין בהם כדי לנקות את התינוק.

דעת רוב הראשונים וכן נוקטים להלכה שמי שייקח מגבון ויסחט אותו בהדיא בכוונה תחילה לצורך מימיו יש בזה איסור מן התורה משום מפרק תולדה דדש.

לפיכך כל מה שיצאו להתיר הוא מטעמים צדדיים כדלקמן.

הגרשז"א זצ"ל היה סבור מעיקרא להתיר משום דאזיל לאיבוד ואינו דרך סחיטה, ויש הרבה להרחיב בזה, והוא עצמו הדר ביה וכתב שיש בו משום מפרק במכתבו בספר מאור השבת של הרב ידלר בסוף חלק ב' מכתב כ"א, ובהוספות ותיקונים לספר שמירת שבת [שכתב הגרשז"א בעצמו] פרק י"ד הערה צ"ד.

עוד יש שרצו לומר דשרי להשתמש בנחת דאז לא הוי פסיק רישא, אך במגבונים שלנו שנוזליהם מרובים מחד וספוגים היטב מאידך אי אפשר לומר כן, ועי' בשו"ת שבט הלוי חלק ח' תשובה נ"ט וחלק י' תשובה נ"ח שמדגיש נקודה זו.

ויש שרצו לומר דהוי פסיק רישא דלא ניחא ליה, וגם זה לא יצדק בממחטות שלנו, חדא שאין שום מובן לומר דלא ניחא ליה בסחיטת הנוזלים כשכל מטרת השימוש במגבונים אלו הוא הנוזל שבתוכם ואין די בנוזל שעל גביהם כמו שנתבאר לעיל, ועוד דאפי' את"ל שכן די במשקה שעל גביהם ותו חשיב לא ניחא ליה, הן בארנו בראש הדברים שאם יסחט בהדיא יש כאן איסור תורה, וקיי"ל דפסיק רישא אפילו דלא ניחא ליה אסור במקום איסור תורה, ולא סמכינן בכה"ג על דעת יחידאה של הערוך דפ"ר דלנח"ל הוי דבר שאי"מ ושרי לגמרי, עי' סי' ש"כ סעי' י"ח בביה"ל ד"ה יש מי שמתיר.

דעת הפוסקים:

הגרש"ז אויערבאך
זצ"ל ולהבחל"ח הגרח"פ שיינברג (שליט"א) [זצ"ל] והגר"ע יוסף (שליט"א) [זצ"ל] היו מורים להיתר כשמשתמש בנחת. אמנם מבירור מפי תלמידים נאמנים בסוף ימיו של הגרשז"א עולה שהדר ביה וסבר שראוי שלא להשתמש בהם, כן כתב בספר שולחן שלמה [שהוא איסוף כל דברי הגרש"ז מתוך כתביו וספר שש"כ ושאר מקומות שהוציא אחיינו רש"ב לייזרזון תחת עין בניו ותלמידיו של הגרש"ז], ובלשון יותר ברורה אמר לי בנו רבי מאיר שמחה אויערבאך שליט"א מביתר שדן לפניו ושמע ממנו לאסור. וכן הדר ביה הגר"ע יוסף ועפי"ז תיקן בנו בילקוט יוסף מהדורת תשס"ד וכתב שבמגבונים שלנו אין להקל.

דעת הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצ"ל] מפורסמת לאיסור, וכן שמעתי מנכדו רא"צ ישראלזון שיחי', וכן כתב בספר עם מקדשי שביעי ששמע ממנו. דעת הגרש"ה וואזנר (שליט"א) [זצ"ל] הלא היא בספרו שבט הלוי בתשובות המצויינות לעיל ומסקנתו שאין להשתמש במגבונים שלנו. דעת הגר"נ קרליץ (שליט"א) [זצ"ל] תמצאנה בספר חוט שני וס"ל לאסור.

והגרח"פ שיינברג שליט"א מחזיק בהיתרו להשתמש בנחת, כן שמעתי מנכדו ר' שלום שיינברג שיחי' ומתלמידו המובהק הגר"י גואלמן שליט"א, וגם הם בשיחתם עימי לא ידעו להעמיד דעתו על בוריה, האיך מוסרים היתר כזה לרבים, שהלא אין ההיתר הזה ראוי אלא למי שיראת שמים ויראת חטא בוערת בלבבו כיקוד אש, וחרב חדה של חילול שבת מונחת בין ירכותיו, שכן לא כל הפעמים שוות, ופעמים שמזדרזים לנקות התינוק קודם יציאה מן הבית או מתוך שינה שאין הדעת פנויה לצמצם לנקות "בנחת" ועוד מצוי מאוד שיציאת התינוק קשה קצת ודבוקה בבשרו באופן שא"א לנקותה "בנחת", ובתנועה קלה רגע כמימריה כבר יוצאים משֵם "בנחת" ודוחקים מעט, וכבר באים לידי מכשול חלילה.

ועי' בספר אורחות שבת בבירורי הלכה שבסוף הספר סי' ז' שמבאר האיסור באורך, גם מצוי אצלי ספר מנחת שבת הנ"ל שהאריך למעניתו [למעלה מ200 עמודים!] וחזר על כל צידי צדדים של סוגיה זו ומסקנתו לאיסור. [וסיפר לי המחבר שהביא ספרו לגר"ע יוסף שליט"א ואמר לו שיעבור עליו ויודיע דעתו לבניו, ולאחר מכן דבר עם בנו בעל ילקוט יוסף ואמר לו שעבר על הספר 'מכריכה לכריכה', ומודה לדבריו וחוזר בו מהיתרו, ואכן במהדורה האחרונה של ילקו"י הוסיף שבמגבונים שלנו אסור, כנ"ל.] וכתב לחדש אופן היתר, אם יקדים ליתן על המקום הצריך ניקוי תערובת של נוזל עם חומרי ניקוי וויטמינים וכו' מהסוג הספוג במגבונים, ואז לקנח עם מגבון לח דווקא, ואם צריך לחזור על פעולת הניקוי יש לחזור ולהקדים הנוזל כנ"ל, והביא שם כמה מורי הוראה שהסכימו לדבריו. ויש מרכולים בהם ניתן להשיג חומר זה בבקבוק עם מתז.

זה תורף הדברים שבררתי, ואתה ברוחב דעתך תבור לך דרך ישרה.

ואתה שלו' וביתך שלו' וכל אשר לך שלו',

הוספה תמוז תש"ע: עתה יצא לאור ספר שמירת שבת כהלכתה מהדורה שלישית, ושם כתב בפרק יד סעי' ל"ז בזה הלשון, יש להקל ולקנח תינוק, או לנגב את הפנים או הידים בממחטות לחות [אלו העשויות מנייר - ולא מבד!], ובלבד שלא יסחוט בידים את הממחטה ואף לא יקנח בחוזק, כי אז במעשהו לא יסחטו הנוזלים, ולכן אין בזה משום איסור סחיטה, עכ"ל. וע"ש הערה צ"ט דבממחטת נייר אם לא יסחטנה לא יצא שום ממשות ממה שבפנים, ודמי למעביר מגבת לחה על עיניו שהזכיר המ"ב תרי"ג ס"ק כ"ח, ואף אם יוצא קצת אין זה פסיק רישא. והעולה מדבריו בבירור שכל מה שהתיר הוא בממחטות מן הסוג הישן ולא בממחטות המצויות היום העשויות מאל-בד, שבהם אין להקל, ודבריו עולים בקנה אחד עם הדברים שפירשנו לעיל.
מויארדיג !
ובלה"ק הפלא ופלא !
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓