לכאורה, אסור לגעת אפילו בעדינות כל עוד הנגיעה מזיזה אותו. בשו"ע בסימן ש"ח אמנם מתיר לגעת במוקצה כשהנגיעה אינה מטלטלת אותו. אבל אם הכדור מתחיל לנוע בעקבות המגע, גם אם הוא כבד מאוד והתזוזה מצומצמת, זה טלטול מוקצה ולא די לומר שזו רק נגיעה. כי היחס הקובע זה לא עוצמת הנגיעה אלא התוצאה שנגרם בגללה.
גם חפץ כבד שיש עליו תורת כלי מבואר במ"ב שאין בו משום מוקצה. אבל בכדורים הללו אין תורת כלי לכאורה.
משנה ברורה סימן שח סק"ח וז"ל: וכבד הרבה - וה"ה (ו) אבן גדולה וקורה גדולה אם יש תורת כלי עליה (ז) דהיינו שמיוחדים לתשמיש שרי לטלטלן (ח) ובכלי מותר אפילו אינו רגיל לטלטלה בימות החול מ"מ לא אמרינן דמפני כבדותה הוא קובע לה מקום ומקצה אותה מדעתו מלטלטלה. ונראה דאם בימות החול (ט) הוא זהיר להניעה ממקומה כדי שלא תפסד ותתקלקל (י) ממילא הוא בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס ואסור לטלטלה:
גם חפץ כבד שיש עליו תורת כלי מבואר במ"ב שאין בו משום מוקצה. אבל בכדורים הללו אין תורת כלי לכאורה.
משנה ברורה סימן שח סק"ח וז"ל: וכבד הרבה - וה"ה (ו) אבן גדולה וקורה גדולה אם יש תורת כלי עליה (ז) דהיינו שמיוחדים לתשמיש שרי לטלטלן (ח) ובכלי מותר אפילו אינו רגיל לטלטלה בימות החול מ"מ לא אמרינן דמפני כבדותה הוא קובע לה מקום ומקצה אותה מדעתו מלטלטלה. ונראה דאם בימות החול (ט) הוא זהיר להניעה ממקומה כדי שלא תפסד ותתקלקל (י) ממילא הוא בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס ואסור לטלטלה:
מזרקת קוגל, המכונה גם "מזרקת כדור צף", היא מזרקת מים או פסל סביבתי, שבה כדור אבן גדול מונח בתוך שקע מותאם בבסיס, ונתמך באמצעות שכבה דקה של מים הזורמים מתחתיו.
מים בלחץ מוזרמים בין הכדור לבין השקע שבו הוא מונח, ויוצרים מעין מיסב הידרוסטטי, המאפשר תנועה כמעט ללא חיכוך.
הכדור עשוי לשקול אלפי קילוגרמים, אך בזכות מנגנון התמיכה היעיל ניתן לסובב אותו באמצעות דחיפה קלה של היד בלבד.
הכדור אינו צף במים במובן הרגיל, שכן צפיפותו גבוהה מזו של המים. בדרך כלל הוא עשוי מגרניט.
אפשר לשלוט במערכת ההידראולית של המזרקה כך שציר הסיבוב של הכדור ישתנה באופן מתמיד. קיימים גם פסלים דומים בצורת טבעת, המסתובבים סביב ציר.
מזרקות קוגל נמצאות במקומות רבים ברחבי העולם, ובפרט באתרי תיירות פופולריים, מוזיאוני מדע, מרכזי קניות, מבואות בניינים וגנים ציבוריים.
המילה Kugel בגרמנית פירושה "כדור".
כיצד פועלת המזרקה?
לפי התרשים המופיע בערך:
א. מים הזורמים בין הכדור לבין התושבת המותאמת לו מרימים מעט את הכדור.
שאלה מרתקת המשלבת עקרונות של מלאכת בונה, סותר, ומוקצה.
מזרקות אלו מכונות "כדור קוגל" (Kugel fountain). מבחינה הלכתית, התשובה מורכבת מכמה היבטים, אך הנטייה המסתמנת בקרב פוסקי זמננו היא שאסור להזיז אותם בשבת.
להלן הנימוקים המרכזיים:
### 1. איסור "בונה" ו"סותר" בכלים
אף על פי שהכדור אינו מחובר בברגים, הוא נחשב חלק ממבנה או "כלי כבד" המונח בתוך תושבת המותאמת לו בדיוק רב (כדי ליצור את אפקט הלחץ ההידרוסטטי).
יש דעות בהלכה שכל שינוי במצבו של חפץ כבד מאוד (שלא רגילים לטלטלו) נחשב כעין "סתירה" או "בנייה" מחדש של המנגנון.
הזזת הכדור משנה את זרימת המים מתחתיו. יש שרואים בשינוי זרימת המים במערכת קבועה סוג של "תיקון מנא" (תיקון כלי) או עובדין דחול.
### 2. דין "מוקצה"
חפץ שאינו עומד לטלטול בשבת מחמת כובדו או מחמת ייעודו נחשב למוקצה:
מוקצה מחמת גופו: הכדור הוא גוש אבן עצום שאין לו שימוש אישי מלבד היותו נוי או חלק ממזרקה.
כלי שמלאכתו לאיסור: המזרקה פועלת לרוב על ידי משאבות חשמליות. למרות שהנגיעה בכדור אינה משפיעה ישירות על החשמל, הכדור הוא חלק ממנגנון חשמלי פועל.
### 3. "עובדין דחול" (זלזול בקדושת השבת)
חז"ל אסרו פעולות מסוימות שאינן מלאכה גמורה, אך הן נראות כפעולות של יום חול או משנות סדרי עולם בפרהסיה. הזזת סלע במשקל כמה טונות, גם אם היא קלה פיזית, נתפסת כפעולה שאינה הולמת את רוח השבת.
### 4. חשש מהשפעה על המנגנון (פסיק רישא)
במזרקות מודרניות רבות, ישנם חיישנים המווסתים את זרימת המים או את פעולת המשאבה בהתאם ללחץ המים. הזזת הכדור עלולה לגרום לשינוי בפעולת המשאבה החשמלית (הגברת או הפחתת עומס), דבר המהווה איסור גמור של הפעלת/שינוי זרם חשמלי בשבת.
לסיכום:
בשל השילוב של איסור מוקצה, חשש לשינוי בזרם המים המופעל על ידי משאבה חשמלית, וגדר של עובדין דחול – אין לגעת או להזיז את כדורי הגרניט הללו בשבת.
(הערה: התשובה ניתנת כמידע הלכתי-תיאורטי. למעשה, יש להתייעץ עם מורה הוראה).
אבן העומד לנוי האם הוא מוקצה? ואם מיועד להוזזה [לא להזיז כדי להשתמש בו אלא שהזזתו נהיא שימושו] זה בדיוק כמו כדור שאסר בשו"ע מטעם זה וכמ"ש בגמ' על ללב שהוא מוקצה אף שמיועד להזיז שזה מצוותו.
