מדברי כנסת ישראל.מה לך להיות שוב דומעת
הן אף אני בגולה מבלי דעת
ועירך שחרבה ושוממת
תנוחם מפצעי מדממת
עד אנה תבכי על הושם בך נוה
הן כמעט שחדלת מצפות וקווה
אז אנא תני דמעתך להקווה
ותני רגלך לילך ואליי להלווה
ונחלה פני שוכן מרום ושחק
לתנות מכאב למודי עול ודחק
וזאת לך אשר תהיה ארוכה
תחת סבלך ורבת המבוכה
כי כאשר אל תוכך שוב אשובה
כאלמנה לא תוסיפי להיות נחשבה
ואליך ישוב כבודך שהיה למרמס
והדר פניך וזיווך שמאיתך נחמס.
עד אנה תמתיני לבוא הגואל
והוא על שער עירך עומד ושואל
אז בואי יחדיו נצאה לקראתו
ונאמרה לו הנה הגיעה שעתו.
