וירא מדוע אברהם לא תיקן ערבית (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' (יט כז)

מכאן למדו בברכות כו: שאברהם אבינו תיקן תפילת שחרית, ואמרו שם שיצחק תיקן מנחה ויעקב תיקן ערבית. והקשה בספר מאה שערים (לרבי אליהו קפשאלי זצ"ל, מחכמי דורו של הב"י) שער צ', הרי היום הולך אחר הלילה, וא"כ התפילה הראשונה ביום היא ערבית, ואותה היה ראוי שיתקנו בתחילה, ואח"כ שחרית ומנחה.

וכתב ליישב, שגם מ"ד שתפילות אבות תיקנום מודה שכנגד הקרבנות הם, ועל כן תפילת ערבית שהיא כנגד איברים ופדרים שאינם מעכבים, ומה"ט איכא למ"ד שהיא רשות, היא הפחותה בחשיבותה מכל התפילות, ועל כן אברהם ויצחק שיכלו לתקן שחרית ומנחה הניחו את תפילת ערבית, וליעקב נשארה רק תפילה זו על כן תיקנה.

עוד יש ליישב לפי הדרך הנ"ל שתפילות הם כנגד תמידים, דהנה מבואר בברכות שם שתפילת מעריב היא כנגד איברים ופדרים של התמידים, ואם כן אי אפשר לתקן תפילת ערבית קודם תפילות שחרית ומנחה שהם התמידים עצמם, שאם אין תמידים איברים מנין.

ובספר שאילת יעקב סי' מ"ז תירץ, עפ"י חידושו הידוע של הפנים יפות, שבבני נח הלילה הולך אחר היום, שנאמר יום ולילה לא ישבותו, ועל כן אצל האבות שהיו קודם מתן תורה, היה הלילה הולך אחר היום.
​

◆ ◆ ◆​

והנה הרמב"ם בספר המצוות מ"ע ה' כתב שתפילה היא מצוות עשה מן התורה, וכן כתב בחיבורו הלכות תפילה ריש פ"א, שחייב אדם להתפלל בכל יום, אלא שמן התורה אין צריך ג' תפילות ביום, אלא יוצא יד"ח בתפילה אחת. ויש לחקור לדעת הרמב"ם, האם היום הולך בזה אחר הלילה, שאם התפלל ערבית פטור מלהתפלל ביום שאחריו, או שהלילה הולך אחרי היום.

והנה הרמב"ן בהשגותיו על סה"מ שם כתב להקשות על הרמב"ם, שאם כן מי שנאנס ולא התפלל שחרית ובמנחה נסתפק האם התפלל או לאו, יהיה חייב לחזור ולהתפלל, שכיון שלא התפלל עדיין תפילה ביום זה, הרי הוא חייב מן התורה. וקשה מדוע כתב הרמב"ן מי שלא התפלל שחרית, הרי אם התפלל כבר ערבית אתמול ג"כ אינו חייב מן התורה, והו"ל למימר שגם לא התפלל ערבית, ומשמע מזה שלענין חיוב תפילה היום אינו הולך אחר הלילה.

ובאשר לשלמה מועד סי' ב' אות ב' חקר בדין הנ"ל, אם התפלל בלילה האם חייב בתפילה דאורייתא ביום, והוכיח מהאיסור של "לא תאכלו על הדם", שאסור מן התורה לאכול קודם התפילה, ואיסור זה הוא קודם שחרית ולא קודם ערבית, ומוכח שלענין מצות עשה דאורייתא של תפילה, שהוא בקשת צרכי היום החדש, החיוב מתחיל ביום ולא מהלילה, עי"ש.

ולפי"ז ניחא היטב קושיית ה"מאה שערים", דכיון שלענין תפילה מתחילים מן היום, על כן התפילה הראשונה היא שחרית, ולכן אותה תיקן אברהם ראשונה.

אמנם ביערות דבש [ונדפס גם בחידושי רבי יהונתן אייבשיץ ברכות כז:] כתב שלענין חיוב תפילה דאורייתא אם התפלל מעריב אינו חייב מדאורייתא להתפלל שחרית לאחריו, [ועוד העירו לדברי הפמ"ג או"ח סי' ד' משב"ז סק"א], וכן משמע מדכתיב בתהלים נ"ה י"ח "ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה", ודרשו מזה בברכות לא. שלש תפילות ביום, ומשמע שמתחילין מן הערב, ועי'.​

 

[גרינפלד]

ולפי"ז ניחא היטב קושיית ה"מאה שערים", דכיון שלענין תפילה מתחילים מן היום, על כן התפילה הראשונה היא שחרית, ולכן אותה תיקן אברהם ראשונה.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ובאגרת הנחמה לרבי מיימון אבי הרמב"ם כתב וז"ל, "וכשם שהיה אברהם המאמין הראשון, כך היה שוקד על התפילה הראשונה וכו', ויצחק השני לו היה שוקד על התפילה השניה, ויעקב השלישי היה שוקד על התפילה השלישית". מבואר דס"ל דבאמת האבות תיקנו לפי סדר התפילות, והיינו כתירוץ זה שלענין תפילה הסדר מתחיל בתחילת היום, ודלא כתירוץ המאה שערים הנ"ל שהתקנה היתה לפי חשיבות התפילות.​

 

[הצעיר שבחבורה]

וכתב ליישב, שגם מ"ד שתפילות אבות תיקנום מודה שכנגד הקרבנות הם, ועל כן תפילת ערבית שהיא כנגד איברים ופדרים שאינם מעכבים, ומה"ט איכא למ"ד שהיא רשות, היא הפחותה בחשיבותה מכל התפילות, ועל כן אברהם ויצחק שיכלו לתקן שחרית ומנחה הניחו את תפילת ערבית, וליעקב נשארה רק תפילה זו על כן תיקנה.

עוד יש ליישב לפי הדרך הנ"ל שתפילות הם כנגד תמידים, דהנה מבואר בברכות שם שתפילת מעריב היא כנגד איברים ופדרים של התמידים, ואם כן אי אפשר לתקן תפילת ערבית קודם תפילות שחרית ומנחה שהם התמידים עצמם, שאם אין תמידים איברים מנין.

לחץ כדי לכווץ...

אם משום קרבנות, הרי במקדש "הלילה הולך אחר היום"

ולפ"ז שפיר פתח בשחרית

 

[תענוג]

תוספות נופך המובא בספרים ע"ד הפנימיות

מבואר בספרים שיש ג' בחינות הרגשה בעבודת ה' אברהם יגל חסד אהבה ושמחה וירא וירץ ואל הבקר רץ, יצחק ירנן פחד יצחק, יעקב ובניו ינוחו מנוחה דביקות ויחן יעקב, וישב יעקב, וכמ"ש הרמב"ן ז"ל כתב על הפסוק שנאמר ביעקב אבינו קום עלה בית אל ושב מאי ושב כמו בשובה ונחת תושעון היינו שיכוין דעתו בישוב הדעת עמו יתברך עכ"ל, (אי"ד אהבה יראה דביקות).
וע"כ אברהם תיקן תפילת שחרית להגיד בבוקר חסדך, ויצחק תיקן תפילת מנחה בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל כדין אתחלש תוקפיה כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט לעילא וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא קמי מאריה (שלח ח"ג קנו ס), ויעקב תיקן תפילת לילה נפשי אותיך בלילה שבת וינפש.​

 

[ממגד שמים]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' (יט כז)

מכאן למדו בברכות כו: שאברהם אבינו תיקן תפילת שחרית, ואמרו שם שיצחק תיקן מנחה ויעקב תיקן ערבית. והקשה בספר מאה שערים (לרבי אליהו קפשאלי זצ"ל, מחכמי דורו של הב"י) שער צ', הרי היום הולך אחר הלילה, וא"כ התפילה הראשונה ביום היא ערבית, ואותה היה ראוי שיתקנו בתחילה, ואח"כ שחרית ומנחה.

וכתב ליישב, שגם מ"ד שתפילות אבות תיקנום מודה שכנגד הקרבנות הם, ועל כן תפילת ערבית שהיא כנגד איברים ופדרים שאינם מעכבים, ומה"ט איכא למ"ד שהיא רשות, היא הפחותה בחשיבותה מכל התפילות, ועל כן אברהם ויצחק שיכלו לתקן שחרית ומנחה הניחו את תפילת ערבית, וליעקב נשארה רק תפילה זו על כן תיקנה.

עוד יש ליישב לפי הדרך הנ"ל שתפילות הם כנגד תמידים, דהנה מבואר בברכות שם שתפילת מעריב היא כנגד איברים ופדרים של התמידים, ואם כן אי אפשר לתקן תפילת ערבית קודם תפילות שחרית ומנחה שהם התמידים עצמם, שאם אין תמידים איברים מנין.

ובספר שאילת יעקב סי' מ"ז תירץ, עפ"י חידושו הידוע של הפנים יפות, שבבני נח הלילה הולך אחר היום, שנאמר יום ולילה לא ישבותו, ועל כן אצל האבות שהיו קודם מתן תורה, היה הלילה הולך אחר היום.
​

◆ ◆ ◆​

והנה הרמב"ם בספר המצוות מ"ע ה' כתב שתפילה היא מצוות עשה מן התורה, וכן כתב בחיבורו הלכות תפילה ריש פ"א, שחייב אדם להתפלל בכל יום, אלא שמן התורה אין צריך ג' תפילות ביום, אלא יוצא יד"ח בתפילה אחת. ויש לחקור לדעת הרמב"ם, האם היום הולך בזה אחר הלילה, שאם התפלל ערבית פטור מלהתפלל ביום שאחריו, או שהלילה הולך אחרי היום.

והנה הרמב"ן בהשגותיו על סה"מ שם כתב להקשות על הרמב"ם, שאם כן מי שנאנס ולא התפלל שחרית ובמנחה נסתפק האם התפלל או לאו, יהיה חייב לחזור ולהתפלל, שכיון שלא התפלל עדיין תפילה ביום זה, הרי הוא חייב מן התורה. וקשה מדוע כתב הרמב"ן מי שלא התפלל שחרית, הרי אם התפלל כבר ערבית אתמול ג"כ אינו חייב מן התורה, והו"ל למימר שגם לא התפלל ערבית, ומשמע מזה שלענין חיוב תפילה היום אינו הולך אחר הלילה.

ובאשר לשלמה מועד סי' ב' אות ב' חקר בדין הנ"ל, אם התפלל בלילה האם חייב בתפילה דאורייתא ביום, והוכיח מהאיסור של "לא תאכלו על הדם", שאסור מן התורה לאכול קודם התפילה, ואיסור זה הוא קודם שחרית ולא קודם ערבית, ומוכח שלענין מצות עשה דאורייתא של תפילה, שהוא בקשת צרכי היום החדש, החיוב מתחיל ביום ולא מהלילה, עי"ש.

ולפי"ז ניחא היטב קושיית ה"מאה שערים", דכיון שלענין תפילה מתחילים מן היום, על כן התפילה הראשונה היא שחרית, ולכן אותה תיקן אברהם ראשונה.

אמנם ביערות דבש [ונדפס גם בחידושי רבי יהונתן אייבשיץ ברכות כז:] כתב שלענין חיוב תפילה דאורייתא אם התפלל מעריב אינו חייב מדאורייתא להתפלל שחרית לאחריו, [ועוד העירו לדברי הפמ"ג או"ח סי' ד' משב"ז סק"א], וכן משמע מדכתיב בתהלים נ"ה י"ח "ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה", ודרשו מזה בברכות לא. שלש תפילות ביום, ומשמע שמתחילין מן הערב, ועי'.​

לחץ כדי לכווץ...

עוד ברמז שערבית קאי על הגלות, ולזה בעינן מי שהיה במצב של גלות אצל לבן הארמי.

 

[הצעיר שבחבורה]

עוד ברמז שערבית קאי על הגלות, ולזה בעינן מי שהיה במצב של גלות אצל לבן הארמי.

לחץ כדי לכווץ...

ויש להעיר שתקן יעקב ערבית קודם שהגיע לבית לבן.

 

[ממגד שמים]

ויש להעיר שתקן יעקב ערבית קודם שהגיע לבית לבן.

לחץ כדי לכווץ...

עכ"פ במנוסתו מעשיו .ועי' מדרש ובית הלוי ריש פ' ויצא ודו"ק היטה שכבר היה במצב של גלות.

 

[הצעיר שבחבורה]

עכ"פ במנוסתו מעשיו .ועי' מדרש ובית הלוי ריש פ' ויצא ודו"ק היטה שכבר היה במצב של גלות.

לחץ כדי לכווץ...

יותר מאשר יצחק?
שמבואר בחז"ל שנמנים שנות הגלות מלידתו...

 

[שטייגניסט]

וכתב ליישב, שגם מ"ד שתפילות אבות תיקנום מודה שכנגד הקרבנות הם, ועל כן תפילת ערבית שהיא כנגד איברים ופדרים שאינם מעכבים, ומה"ט איכא למ"ד שהיא רשות, היא הפחותה בחשיבותה מכל התפילות, ועל כן אברהם ויצחק שיכלו לתקן שחרית ומנחה הניחו את תפילת ערבית, וליעקב נשארה רק תפילה זו על כן תיקנה.

לחץ כדי לכווץ...

ללא עיון בכל האשכול
הובא במג"א הל' תפילה על המקום
ולמעשה קדשים הלילה הולך אחר היום וזהו ישוב לפי שיטה אחת בגמ' ברכות פרק ד'