• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
ב'סידור המפורש' הובא, שהסיבה היא משום ש"שושנה"
עוד י''ל, דבזוה''ק מבואר דבשושנה י''ג עלים כנגד י''ג מדות הרחמים, מושפעות על כלל ישראל.
ולכן ישראל כשושנה בין החוחים,
שגם בגלות היא מושפעת רחמים.
וזה בעצם הנס של המגילה.

וכתוספת:
וורט יפה משם ר' יונתן אייבשיץ על שושנת יעקב:
מהשיר "שושנת יעקב צהלה
ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי".
ומה מצאו בתכלת לשמוח יותר משאר צבעונין?
אלא שבתחילה טעו וחשבו כמו בת המן,
שמי שיושב על הסוס זה המן ומרדכי לוקחו....
שהרי מרדכי החליף בגדים...
והמן הלבישו.
וכדי להטעות את כולם ולמנוע בזיון עצמו לבש את בגדי מרדכי...
ולכן בתו טעתה, וזרקה עצמה מן הגג....
אולם היהודים ראו
פתיל תכלת...
שזה מרדכי השאיר אצל עצמו...
ואילו המן לא היה מצוייד בציצית
וזה היה חסר בתחפושת שלו
כדרך הטומאה שאת הקדושה והמצוות אינה לוקחת...
ובזה צהלו ושמחו
בראותם יחד תכלת מרדכי
 
השאלה היא, מדוע מתוך כל כינויי עם ישראל - נבחר דווקא כינוי זה.
ראיתי (כמדומני מר' דוד כהן) כי בשונה משאר ניסים שעם ישראל נגאל (יצ"מ) או שהיו בארצם (נס חנוכה), בנס פורים עם ישראל נשאר בגלות, לכן נצמדו לתיאור הפסוק 'כשושנה בין החוחים' שמתאר את המצב וסגנון הנס.
 
ברם מה הביאור דוקא בראותם יחד מה ענין היחד שהביא לצהלה ושמחה ואם לא ראו יחד מה היה קורא
ההבדל בין יהודים שרואים כולם כאחד את הקדושה ושמו לב לפתיל תכלת...
ואילו בת המן לא....
ןהכוונה יחד
לא במובן ברגעמאחד...
אלא באותו מבט
עין בעין...
 
ראיתי (כמדומני מר' דוד כהן) כי בשונה משאר ניסים שעם ישראל נגאל (יצ"מ) או שהיו בארצם (נס חנוכה), בנס פורים עם ישראל נשאר בגלות, לכן נצמדו לתיאור הפסוק 'כשושנה בין החוחים' שמתאר את המצב וסגנון הנס.
שמח לשמוע בשם רדכ.
אך זה נכלל בהודעתי הקודמת.
 
אגב האם היום כבר ידוע מי המחבר?
מחבר הפיוט אינו ידוע. במחזור ויטרי (1208) נכתב שהוא "מיסודם של אנשי כנסת הגדולה". יש שכתבו שמחברו הוא רבי אשר, סבו של רבי יצחק הלוי: ”תִקן [את הפיוטים] 'אשר הניא' ו'אשר בגלל אבות' ו'אתניה שבחיה', והיה יהודי הראשון אשר בא לגור בוירמיישא, ובא לשם מעיר ויטרי וכתב יוחסין היה בידו עד הנשיאים, ולוי היה”.
המחקר כיום מפקפק במסורת זו, בשל העובדה שהפיוט השני שמיוחס לאותו ר' אשר הלוי, אשר בגלל אבות, ידוע כפיוט קדום ומופיע כבר בסידור רב סעדיה גאון. ייתכן כי מסורת זו נוצרה כדי להסביר את הפתיחה הבלתי שגרתית של הפיוט במילת קישור, "אשר".
 
אבוש, שהמקור שממנו אני מכיר את המדרש המכנה את ישראל שושנה (חוץ מהפסוקים בשה"ש) זה מהשיר "בשביל שושנה זו ינצל הפרדס"
וכהנה עוד רבות
 
ב' הערות בפיוט שושנת יעקב שראיתי היום בתשובות והנהגות סי' תנ"ט:

א. הביא בשם שו"ת פאר עץ חיים מהגאון רבי חיים קראזר זצ"ל (סי' לו) שכתב דע"פ ההלכה חובה לומר "שושנת יעקב" בסעודה, ע"ש מה שביאר בזה.

ב. עוד כתב בהערה: בעיקר נוסח "שושנת יעקב", בש"ע (סי' תרצ סע' טז) הגירסא "ארורים כל עובדי כוכבים ברוכים כל ישראל", אבל בטור שם הגירסא "ארורים כל הרשעים וברוכים כל הצדיקים", ומצאתי בתל - תלפיות (קובץ מה עמ' קיב) שכתב שאין לומר כלל "ארורים הרשעים" דמי יימר נקיתי לבבי וברור לי שאיני רשע ולא עברתי במזיד אחת ממצות ה', ובאם עברתי חזרתי בתשובה כראוי. וע"כ האומר בנוסח זה ראוי לחוש שמא ח"ו מקלל עצמו. וכעין זה פירש הגר"א זצ"ל (שערי רחמים - דיוקים בנוסחי התפילה והברכות) שאין לומר בשמונה עשרה "וכל עושי רשעה כרגע יאבדו" מטעם הנ"ל. ולכן שינה בשו"ע וכתב הקללה על העכו"ם, וזהו עיקר הגירסא, רק אצלינו שינו הנוסח לומר ארורים הרשעים מפחד הצנזור שודאי לא יתנו לקלל הגויים, עיין היטב בפסקי תוס' למגילה (או' יט). אמנם באמת ראוי לומר "ארורים הם הגויים ברוכים ישראל", או טוב לומר "ארורים הם המינים ברוכים הצדיקים" דא"ש טפי.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון