פורים מדוע אומרים "שושנת" יעקב?

[גרינפלד]

ב'סידור המפורש' הובא, שהסיבה היא משום ש"שושנה" - בגימטריא אסתר.

ואפשר להוסיף, שישועה זו הייתה בשושן.

 

[דוד רוטנברג]

ב'סידור המפורש' הובא, שהסיבה היא משום ש"שושנה" - בגימטריא אסתר.

ואפשר להוסיף, שישועה זו הייתה בשושן.

לא הבנתי מה קשה. אומרים, כי זה מתאר בשיר קצר את הנס.

 

[גרינפלד]

לא הבנתי מה קשה. אומרים, כי זה מתאר בשיר קצר את הנס.

השאלה היא, מדוע מתוך כל כינויי עם ישראל - נבחר דווקא כינוי זה.

 

[דוד רוטנברג]

השאלה היא, מדוע מתוך כל כינויי עם ישראל - נבחר דווקא כינוי זה.

עכשיו הבנתי תודה.

אגב האם היום כבר ידוע מי המחבר?

 

[גרינפלד]

ואולי אפשר לומר עוד, שהיה אורה ושמחה וששון.

 

[גרינפלד]

אגב האם היום כבר ידוע מי המחבר?

אינני יודע.

 

[כהנא דמסייע]

ב'סידור המפורש' הובא, שהסיבה היא משום ש"שושנה"

עוד י''ל, דבזוה''ק מבואר דבשושנה י''ג עלים כנגד י''ג מדות הרחמים, מושפעות על כלל ישראל.
ולכן ישראל כשושנה בין החוחים,
שגם בגלות היא מושפעת רחמים.
וזה בעצם הנס של המגילה.

וכתוספת:
וורט יפה משם ר' יונתן אייבשיץ על שושנת יעקב:
מהשיר "שושנת יעקב צהלה
ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי".
ומה מצאו בתכלת לשמוח יותר משאר צבעונין?
אלא שבתחילה טעו וחשבו כמו בת המן,
שמי שיושב על הסוס זה המן ומרדכי לוקחו....
שהרי מרדכי החליף בגדים...
והמן הלבישו.
וכדי להטעות את כולם ולמנוע בזיון עצמו לבש את בגדי מרדכי...
ולכן בתו טעתה, וזרקה עצמה מן הגג....
אולם היהודים ראו
פתיל תכלת...
שזה מרדכי השאיר אצל עצמו...
ואילו המן לא היה מצוייד בציצית
וזה היה חסר בתחפושת שלו
כדרך הטומאה שאת הקדושה והמצוות אינה לוקחת...
ובזה צהלו ושמחו
בראותם יחד תכלת מרדכי

 

[מקח טוב]

השאלה היא, מדוע מתוך כל כינויי עם ישראל - נבחר דווקא כינוי זה.

ראיתי (כמדומני מר' דוד כהן) כי בשונה משאר ניסים שעם ישראל נגאל (יצ"מ) או שהיו בארצם (נס חנוכה), בנס פורים עם ישראל נשאר בגלות, לכן נצמדו לתיאור הפסוק 'כשושנה בין החוחים' שמתאר את המצב וסגנון הנס.

 

[אורי]

בראותם יחד תכלת מרדכי

ברם מה הביאור דוקא בראותם יחד מה ענין היחד שהביא לצהלה ושמחה ואם לא ראו יחד מה היה קורא

 

[כהנא דמסייע]

ברם מה הביאור דוקא בראותם יחד מה ענין היחד שהביא לצהלה ושמחה ואם לא ראו יחד מה היה קורא

ההבדל בין יהודים שרואים כולם כאחד את הקדושה ושמו לב לפתיל תכלת...
ואילו בת המן לא....
ןהכוונה יחד
לא במובן ברגעמאחד...
אלא באותו מבט
עין בעין...

 

[כהנא דמסייע]

ראיתי (כמדומני מר' דוד כהן) כי בשונה משאר ניסים שעם ישראל נגאל (יצ"מ) או שהיו בארצם (נס חנוכה), בנס פורים עם ישראל נשאר בגלות, לכן נצמדו לתיאור הפסוק 'כשושנה בין החוחים' שמתאר את המצב וסגנון הנס.

שמח לשמוע בשם רדכ.
אך זה נכלל בהודעתי הקודמת.

 

[מקח טוב]

אגב האם היום כבר ידוע מי המחבר?

מחבר הפיוט אינו ידוע. במחזור ויטרי (1208) נכתב שהוא "מיסודם של אנשי כנסת הגדולה". יש שכתבו שמחברו הוא רבי אשר, סבו של רבי יצחק הלוי: ”תִקן [את הפיוטים] 'אשר הניא' ו'אשר בגלל אבות' ו'אתניה שבחיה', והיה יהודי הראשון אשר בא לגור בוירמיישא, ובא לשם מעיר ויטרי וכתב יוחסין היה בידו עד הנשיאים, ולוי היה”.
המחקר כיום מפקפק במסורת זו, בשל העובדה שהפיוט השני שמיוחס לאותו ר' אשר הלוי, אשר בגלל אבות, ידוע כפיוט קדום ומופיע כבר בסידור רב סעדיה גאון. ייתכן כי מסורת זו נוצרה כדי להסביר את הפתיחה הבלתי שגרתית של הפיוט במילת קישור, "אשר".