ד' תעניות בין המצרים ת"ב מדוע בנוסח אשכנז לא מונים את חורבן בית המקדש? (1 צופה)

[שאינו יודע לשאול]

כמו לדוגמא בנוסח התפילה של חלק מיהודי ספרד ובני עדות המזרח בתשעה באב נהוג לציין בסיום תפילת ערבית, לאחר אמירת הקינות, את מניין השנים לחורבן בית שני בנוסחה זו:

שמעו נא אחינו בית ישראל. כי בעונותינו ועונות אבותינו אנחנו מונים לחרבן בית מקדשנו ולשרפת היכלינו ולגלות שכינת עזנו ולנפילת עטרת ראשנו ולפיזור עם הקדש מירושלים עיר הקדש. אוי לנו על גלות השכינה. אוי לנו על חרבן בית המקדש. אוי לנו על שריפת התורה. אוי לנו על הריגת הצדיקים. אוי לנו על צערו של משיח. היום X לחורבן בית המקדש

— סדר חמש תעניות, תפלת ישרים השלם, הוצאת צאלח ב"ר יעקב מנצור
אצל חלק מיהודי תימן נהוג לציין זאת בנוסח אחר:

שמעו נא אחינו בית ישראל היום X שנים מיום שנחרב בית קדשינו ותפארתנו. נפלה עטרת ראשנו, אוי נא לנו כי חטאנו.

— סדור כנסת הגדולה לתשעה באב, הרב יוסף צוברי
כמו כן, יש מיהודי תימן שאף מציינים את מניין השנים לחורבן בית ראשון, כיוון שמאז החורבן ההוא הם גלו לתימן (ולא עלו חזרה לארץ ישראל בזמן בית המקדש השני). על פי המסורת, חורבן בית ראשון התרחש באותו תאריך עברי של חורבן בית שני, ט' באב:

כי בעוונותינו ובעוונות אבותינו, אנו מונים לחרבן בית אלוקינו ולפיזור עם ה' אלה מעל אדמת קדשנו, היום לחרבן בית שני אשר בנה עזרא אדוננו X שני יגונותינו. ולחרבן בית ראשון ולפיזור אנשי גלותנו, אנחנו גולי תימן בארצות מונינו, היום X שנים על רוב עוונותינו. על זאת נשכבה בבשתנו ותכסנו כלימתנו ולא נשכח מקדש תפארתנו
— נוסחו של הרב יוסף קאפח על פי תכאליל עתיקים

בסדר עולם מתואר כיצד נהגו בארץ ישראל למנות את השנים לחורבן הבית בעוד בבבל נהג מניין השטרות:

ובברייתא סדר עולם רבא פרק ל'
רבי יוסי אומר: מלכות פרס בפני הבית ל"ד (34) שנה; מלכות יון ק"פ (180); מלכות בית חשמונאי – ק"ג (103); מלכות הורדוס – ק"ג (103). מכאן ואילך צא וחשוב לחורבן הבית. ובגולה כותבין בשטרות למניין יונים אלפא.