כבר מובא על הגר"א מווילנא [בספר עליות אליהו] שלא בירך את בניו בלילות שבת אלא בערב יום הכיפורים, וכן נהגו מרנן הגרי"ש אלישיב והגרשז"א לברך רק בערב יום כיפור, וזאת עפמש"כ החיי אדם (כלל קמ"ד סי"ט) שאז שערי רחמים נפתחים. וצריך לדעת כי המנהג לברך בליל שבת מובא בסידור היעב"ץ ובמנהגי החתם סופר, אבל לא היה מקובל אצל כלל גדולי ליטא, ולכן אין שאלה מדוע לא נהג כך. ואמנם החידוש הוא מש"כ שגם בערב יו"כ לא נהג הגרח"ק לברך למרות שזאת מובא בחיי"א כנ"ל וכן נהג הגר"א כנ"ל ושאר גדולי ליטא. כמו כן אדרבה יש שאמרו שיש שנהגו לא לברך בכל שבת ברכת הבנים בכדי שבערב יו"כ יהיה זה ביתר התרגשות.