חוקת מדוע לא ידע משה רבינו טהרת פרה אדומה (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
זאת חקת התורה (יט ב)

במדרש רבה פרשה י"ט, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, על כל דבר ודבר שהיה אומר הקדוש ברוך הוא למשה אומר לו טומאתו וטהרתו [דהיינו שבכל הטמאים כתוב אופן הטהרה באותה פרשה של הטומאה, דהיינו "ורחץ במים"], כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים, אמר לו משה, רבש"ע אם נטמא הכהן במה תהא טהרתו, [כלומר שבפרשת אמור נאמרה טומאת מת ולא הוזכר אופן הטהרה], לא השיבו, באותה שעה נתכרכמו פניו של משה. כיון שהגיע לפרשת פרה אדומה אמר לו הקדוש ברוך הוא, באותה שעה שאמרתי לך אמור אל הכהנים ואמרת לי אם נטמא במה תהא טהרתו לא השבתיך, זו טהרתו ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת. והקשה בפענח רזא בפרשת אמור, שהרי רש"י בשמות טו כה ובשמות כד ג פירש שפרה אדומה ניתנה במרה, אם כן כבר ידע משה את טהרת פרה אדומה מקודם לכן.

ולכאורה יש ליישב, דהנה הרא"ם בפרשת בשלח שם הקשה שבגיטין ס. אמר רבי לוי שמונה פרשיות נאמרו ביום הקמת המשכן, ואחת מהן היא פרשת פרה אדומה. ותירץ שרבי לוי חולק על המדרש שהזכיר רש"י שפרה אדומה ניתנה במרה. אם כן רבי לוי לשיטתו במדרש כאן, שמשה רבינו לא ידע את טהרת פרה אדומה.
​

◆ ◆ ◆​

ובפענח רזא שם, כתב ליישב שכל פרטיה והיאך מזים לא נאמר לו. וכעין זה כתב בספר חן טוב לרבי טוביה הלוי זצ"ל בפרשתינו, שלא נאמר לו שהיא באה לטהר מטומאת מת.

ובחתם סופר כאן וכן בספר חן טוב בפרשת אמור כתבו ליישב, כי מה שפרה אדומה מטהרת מטומאת מת, היינו משום שתבא האם ותקנח צואת בנה, כי לאחר מתן תורה היו ראויים שלא ימותו, והמיתה חזרה כאשר חטאו בעון העגל. ולכן חשב משה רבינו ששבט לוי שלא חטאו בעגל, לא תועיל להם טהרת פרה אדומה, ובשמעו בפרשת אמור שהכהנים נטמאים למת נתכרכמו פניו דשמא אין להם טהרה. ואמר לו הקב"ה זאת חקת התורה, דהיינו שפרה אדומה היא חק בלא טעם, גם כשלא שייך הענין שתבא האם ותקנח.

וכעין זה יש לומר, שממה שלא אמר לו הקב"ה את הטהרה בפרשת אמור היה סבור לדייק מזה שלכהנים אין טהרה, והטעם הוא שלפי קדושתו היא טומאתו, כמו שאדם מטמא מחיים ובהמה אינה מטמאה מחיים, אם כן היה מקום לומר שכהנים לרוב קדושתם אין להם טהרה, ולכן נאמר כאן בפרשת חקת אל משה ואל אהרן, דהיינו שציווי זה הוא גם לאהרן הכהן שמועילה לו טהרת הפרה.​