סוטה מדוע משפט אחד מחולק לשני זמנים שונים? (1 צופה)

[נחמן ל.]

אמר רבי יהושע בן לוי: בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקדוש ברוך הוא. שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה – שכר עולה בידו; מנחה – שכר מנחה בידו. אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם. קשה לי שהרי משמע שתחילת וסוף המשפט מדברים הרי על זמנים שונים, שהרי בתחילת המשפט כתוב: שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה – שכר עולה בידו; מנחה – שכר מנחה בידו. - מדבר על זמן הבית, וסוף המשפט: אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם. שנאמר: (תהלים נא, יט) "זבחי אלהים רוח נשברה". ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת, שנאמר: (שם) "לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה". - היינו מדבר על זמה"ז, וא"כ צ"ע מדוע המשפטים לא תואמים לזמנים? והרי היה אפ"ל: מי שקורא פרשת עולה - מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב עולה וכו', ובסוף אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקורבנות כולם! וא"כ צ"ע מדוע זה נכתב בשני זמנים שונים.