בראשית מדרשי חז"ל - בריאת שמים וארץ (1 צופה)

יוסף צ. הירשמן · יום רביעי בשעה 19:19

{א} בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:
{ב} וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל-פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם:
{ג} וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי-אֽוֹר:
{ד} וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת-הָא֖וֹר כִּי-ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ:
{ה} וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים | לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד: (פ)

דרשות חז"ל על פרשה זו במדרש רבה:
התורה קדמה לבריאת העולם, והעולם נברא בזכותה ועל ידה

ד בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.

שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת.
הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ.
תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.
כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה.
הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת.
הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם וגו'.
יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם.
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ.
שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ וגו'.
רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.

אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז.
רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין, בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי.
כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

אָמַר רַבִּי בַּנָאי, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה וגו'.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ.
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים.
וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים,
וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם,
אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ,
וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'.
ח רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, זֶה שֶׁהוּא בּוֹנֶה צָרִיךְ שִׁשָּׁה דְבָרִים, מַיִם, וְעָפָר, וְעֵצִים, וַאֲבָנִים, וְקַנִּים, וּבַרְזֶל. וְאִם תֹּאמַר עָשִׁיר הוּא וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקַנִּים, הֲרֵי הוּא צָרִיךְ לִקְנֵה הַמִּדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ, ג): וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה.
כָּךְ הַתּוֹרָה קָדְמָה אוֹתָן שֵׁשׁ קְדִימוֹת (משלי ח, כא כב): קֶדֶם, וּמֵאָז, וּמֵעוֹלָם, וּמֵרֹאשׁ, וּמִקַּדְמֵי, תְּרֵין בַּפָּרָשָׁה (משלי ח, כא כב): ה' קָנָנִי.
[הילך לשון הכתובים במשלי (פרק ח) פרשת "ה' קנני":
כב ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז.
כג מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ.
כד בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם.
כה בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי.
כו עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל.
כז בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם.
כח בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם.
כט בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ.
ל וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת.
לא מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם.
ולא ידעתי היכן מצא בעל המדרש תרין "מקדמי" כי לא נמצא אלא בפסוק כג, וצ"ע]

תוהו ובוהו וחושך וכו' לא קדמו לבריאת העולם

ט פִּילוֹסוֹפִי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲמַר לֵיהּ צַיָּר גָּדוֹל הוּא אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא שֶׁמָּצָא סַמְּמָנִים טוֹבִים שֶׁסִּיְּעוּ אוֹתוֹ, תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ, וְרוּחַ, וּמַיִם, וּתְהוֹמוֹת.
אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, כּוּלְּהוֹן כְּתִיב בָּהֶן בְּרִיאָה, תֹּהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, ז): עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע. חשֶׁךְ (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ וגו', מַיִם (תהלים קמח, ד): הַלְּלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם, לָמָּה, שֶׁצִּוָּה וְנִבְרָאוּ. רוּחַ (עמוס ד, יג): כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ. תְּהוֹמוֹת (משלי ח, כד): בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי.

העולם נברא באות ב', וטעם שלא נברא בא'

י רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב'.
אֶלָּא מַה ב' זֶה סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו, כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לוֹמַר, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּפָנִים, מַה לְּאָחוֹר, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּלְהַבָּא.
בַּר קַפָּרָא אָמַר (דברים ד, לב): כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן הַיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ אַתָּה דּוֹרֵשׁ, וְאִי אַתָּה דּוֹרֵשׁ לִפְנִים מִכָּאן. (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, אַתָּה דּוֹרֵשׁ וְחוֹקֵר, וְאִי אַתָּה חוֹקֵר לִפְנִים מִכָּאן.

דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בַּהֲדֵיהּ דְּבַר קַפָּרָא, לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב'.
לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֵן שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.

דָּבָר אַחֵר, וְלָמָּה בְּב' שֶׁהוּא לְשׁוֹן בְּרָכָה.
וְלָמָּה לֹא בְּאָלֶ"ף, שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרִירָה.
דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לֹא בְּאָלֶ"ף, שֶׁלֹא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לָאֶפִּיקוֹרְסִין לוֹמַר הֵיאַךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד שֶׁהוּא נִבְרָא בִּלְשׁוֹן אֲרִירָה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה, וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בְּב' אֶלָּא מַה ב' זֶה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי עוֹקְצִין, אֶחָד מִלְּמַעְלָה וְאֶחָד מִלְּמַטָּה מֵאֲחוֹרָיו, אוֹמְרִים לַב' מִי בְּרָאֲךָ, וְהוּא מַרְאֶה בְּעוּקְצוֹ מִלְּמַעְלָה, וְאוֹמֵר זֶה שֶׁלְּמַעְלָה בְּרָאָנִי. וּמַה שְּׁמוֹ, וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בְּעוּקְצוֹ שֶׁל אַחֲרָיו, וְאוֹמֵר ה' שְׁמוֹ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲחָא, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת הָיְתָה הָאָלֶ"ף קוֹרֵא תִּגָּר לִפְנֵי כִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתִיּוֹת וְלֹא בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּי, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה וגו', לְמָחָר אֲנִי בָּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי וְאֵינִי פּוֹתֵחַ תְּחִלָה אֶלָּא בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ.
רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָלֶ"ף, שֶׁהוּא מַסְכִּים מֵאָלֶ"ף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, ח): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר.

יא אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מנצפ"ך צוֹפִים אֲמָרוּם הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, מַה שֶּׁהִתְקִינוּ הַצּוֹפִים.
מַעֲשֶׂה הָיָה בְּיוֹם סַגְרִיר, וְלֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבֵית הַוַּעַד, וְהָיוּ שָׁם תִּינוֹקוֹת וְאָמְרוּ בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה בֵּית הַוַּעַד, אָמְרוּ מַה טַּעַם כְּתִיב מ"ם מ"ם, נוּ"ן נוּ"ן, צד"י צד"י, פ"א פ"א, כ"ף כ"ף. אֶלָּא מִמַּאֲמָר לְמַאֲמָר, וּמִנֶּאֱמָן לְנֶאֱמָן, וּמִצַּדִּיק לְצַדִּיק, וּמִפֶה לְפֶה, מִכַּף לְכָף.
מִמַּאֲמָר לְמַאֲמָר, מִמַּאֲמָר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַאֲמָר שֶׁל משֶׁה.
מִנֶּאֱמָן לְנֶאֱמָן, מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, לְמשֶׁה שֶׁנִּקְרָא נֶאֱמָן, דִּכְתִיב (במדבר יב, ז): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.
מִצַּדִּיק לְצַדִּיק, מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, דִּכְתִיב (תהלים קמה, יז): צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, לְמשֶׁה שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, דִּכְתִיב (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה.
מִפֶּה לְפֶה, מִפִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִיו שֶׁל משֶׁה.
מִכַּף לְכָף, מִכַּף יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַף יָדוֹ שֶׁל משֶׁה.
וְסִיְּמוּ אוֹתָן, וְעָמְדוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא הָיוּ, וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶן (משלי כ): גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.

בְּאָנֹכִי דְּרַבִּי מֵאִיר וכו':
[איני יודע מהו "אנכי דרבי מאיר" והאם בעל המדרש נתכווין להביא משם איזה דרשה, או שרצה לומר שהדרשה הקודמת היא משם]

תיבת "ברא" קדמה לשם "אלהים"

יב רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם עֲקִילוּס אָמַר, לָזֶה נָאֶה לְקָרְאוֹ אֱלוֹהַּ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מִתְקַלֵּס בַּמְּדִינָה, וַעֲדַיִן לֹא בָּנָה לָהּ דִּימוֹסִיּוֹת, וַעֲדַיִן לֹא בָּנָה לָהּ פְּרִיבְטָאוֹת, בַּתְּחִלָּה מַזְכִּיר שְׁמוֹ וּלְבַסּוֹף קָטִיזְמָה שֶׁלּוֹ.
בְּרַם יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּתְּחִלָּה פָּעַל וּלְבַסּוֹף נִתְקַלֵּס.

שִׁמְעוֹן בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר (שמואל ב כב, לו): וְעַנֹתְךָ תַרְבֵּנִי, בָּשָׂר וָדָם מַזְכִּיר שְׁמוֹ וְאַחַר כָּךְ שִׁבְחוֹ, פְּלַן אֲגוֹסְטוֹלִי, פְּלַן פְּרַאטָאטָא. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מִשֶּׁבָּרָא צָרְכֵי עוֹלָמוֹ אַחַר כָּךְ מַזְכִּיר שְׁמוֹ, בְּרֵאשִׁית בָּרָא, וְאַחַר כָּךְ אֱלֹהִים.

יג תָּנָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, מִנַּיִן שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם: לַה' עוֹלָה, לַה' מִנְחָה, לַה' שְׁלָמִים.
אֶלָּא: עוֹלָה לַה', מִנְחָה לַה', שְׁלָמִים לַה'.
תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא א, ב): קָרְבָּן לַה'.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה אִם מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַקְדִּישׁ אָמְרָה תּוֹרָה לֹא יָחוּל שֵׁם שָׁמַיִם לְהַקְרִיב, הַמְחָרְפִים וְהַמְגַדְּפִים וְהָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם.

אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:

רַבָּנָן אָמְרִין בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה בִּנְיָן, בְּשָׁעָה שֶׁהַבִּנְיָן עוֹלֶה בְּיָדוֹ, הוּא מַרְחִיב וְעוֹלֶה, וְאִם לָאו, מַרְחִיב מִלְּמַטָּה וּמֵיצֵר מִלְּמַעְלָה.
אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אֵת הַשָּׁמַיִם, שָׁמַיִם שֶׁעָלוּ בַּמַּחְשָׁבָה, וְאֵת הָאָרֶץ, אֶרֶץ שֶׁעָלְתָה בַּמַּחְשָׁבָה.

רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר, אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (ישעיה סה, יז): כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, כְּבָר הֵן בְּרוּאִין מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה סו, כב): כִּי כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, הָאָרֶץ חֲדָשָׁה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הַחֲדָשָׁה.

יד רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשִּׁמַּשְׁתָּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּם זוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אַכִין וְרַקִּין מִעוּטִין, אֶתִין וְגַמִּין רִבּוּיִן, הָדֵין אֶת דִּכְתִיב הָכָא, מַה הוּא.
אֲמַר לֵיהּ, אִלּוּ נֶאֱמַר בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ, הָיִינוּ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֱלָהוּת הֵן.
אֲמַר לֵיהּ (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם, וְאִם רֵק הוּא מִכֶּם, לָמָּה שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִין לִדְרשׁ בְּשָׁעָה שֶׁאִי אַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ, (דברים לב, מז): כִּי הוּא חַיֵּיכֶם, אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ.
אֶלָּא אֵת הַשָּׁמַיִם, לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה וּמַזָּלוֹת, וְאֵת הָאָרֶץ, לְרַבּוֹת אִילָנוֹת וּדְשָׁאִין וְגַן עֵדֶן.

רַבִּי תַּנְחוּמָא מִשּׁוּם רַב הוּנָא אָמַר (שמות לח, כב): וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה - אֵת אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ משֶׁה, לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, הִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמשֶׁה בְּסִינַי.
רַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר (מלאכי כ, ו): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבּוֹ.
וְרַבָּנָן אָמְרֵי (משלי ג, כו): כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה כְּסִיל בָּהֶן,
(משלי ג, כו): וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד, רַבִּי דוֹסָאי אָמַר, מִן הַהוֹרָיָה. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מִן הָעֲבֵרָה. רַבִּי לֵוִי אָמַר, מִן הַמַּזִּיקִין.
אָמַר רַבִּי אַבְדִימוּס, אִם נָתַתָּ מִכִּסְךָ צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֶּרְךָ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּמְיוֹנוֹת, מִן הַגֻּלְגְּלָאוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִית.

טו בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נִבְרֵאת הָאָרֶץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַשָּׁמַיִם.
אֵלּוּ מְבִיאִין טַעַם לְדִבְרֵיהֶם, וְאֵלּוּ מְבִיאִין טַעַם לְדִבְרֵיהֶם.
עַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי דְּאִינּוּן אָמְרִין הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הָאָרֶץ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ כִּסֵּא, וּמִשֶּׁעֲשָׂאוֹ עָשָׂה אִיפִיפוֹרִין שֶׁלּוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה סו, א): הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי וגו'.
וְעַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּבֵית הִלֵּל דְּאִינּוּן אָמְרִין הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַשָּׁמַיִם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין, מִשֶּׁבָּנָה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים אַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הָעֶלְיוֹנִים, כָּךְ (בראשית ב, ד): בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילָעִי, אַף דֵּין קְרָא מְסַיֵּעַ לְבֵית הִלֵּל (תהלים קב, כו): לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קב, כו): וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם.
אָמַר רַבִּי חָנִין מִמָּקוֹם שֶׁהַמִּקְרָא מְסַיֵּעַ לְבֵית שַׁמַּאי, מִשָּׁם בֵּית הִלֵּל מְסַלְּקִין אוֹתוֹ. (בראשית א, ב): וְהָאָרֶץ הָיְתָה, כְּבָר הָיְתָה.

רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם חֲכָמִים אָמַר, לַבְּרִיאָה שָׁמַיִם קָדְמוּ, וְלַשִּׁכְלוּל, הָאָרֶץ קָדְמָה.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אַמְרֵי טַעְמָא, לַבְּרִיאָה הַשָּׁמַיִם קָדְמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים, וְלַשִּׁכְלוּל הָאָרֶץ קָדְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ד): בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, תָּמֵהַּ אֲנִי הֵיאַךְ נֶחְלְקוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל בְּרִיַּת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שְׁנֵיהֶם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְּאִלְפָס וְכִסּוּיָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, יג): קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אִם כְּדַעַת אַבָּא לָמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים אֶרֶץ לְשָׁמַיִם וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים שָׁמַיִם לְאֶרֶץ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים אַבְרָהָם לְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (ויקרא כו, מב): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וגו', מְלַמֵּד שֶׁשְׁלָשְׁתָּן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים משֶׁה לְאַהֲרֹן, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (שמות ו, כו): הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים יְהוֹשֻׁעַ לְכָלֵב, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (במדבר יד, ל): כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפוּנֶה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים תּוֹרִין לִבְנֵי יוֹנָה, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (ויקרא יב, ו): וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת, מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים כִּבּוּד אָב לְאֵם, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (ויקרא יט, ג): אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים הָאָב קֹדֶם לָאֵם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים בְּרִיאַת שָׁמַיִם לָאָרֶץ, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (בראשית ב, ד): בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.

וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ

[הפתיחתא שמובאת במדרש כאן על פסוק זה הבאתי באשכול הפתיחות]

ב רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן.
רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקָּנָה לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, שְׁנֵיהֶם בְּאוֹנִי אַחַת, וּבְטִימִי אַחַת, עַל אֶחָד גָּזַר שֶׁיְּהֵא נִזּוֹן מִטִּמְיוֹן, וְעַל אֶחָד גָּזַר שֶׁיְהֵא יָגֵעַ וְאוֹכֵל. יָשַׁב לוֹ אוֹתוֹ, תּוֹהֶא וּבוֹהֶא, אָמַר, שְׁנֵינוּ בְּאוֹנִי אַחַת וּבְטִימִי אַחַת, זֶה נִזּוֹן מִטִּמְיוֹן וַאֲנִי אִם אֵינִי יָגֵעַ אֵינִי אוֹכֵל.
כָּךְ יָשְׁבָה הָאָרֶץ תּוֹהָא וּבוֹהָא, אָמְרָה, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נִבְרְאוּ בְּבַת אַחַת, הָעֶלְיוֹנִים נִזּוֹנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, הַתַּחְתּוֹנִים אִם אֵינָם יְגֵעִים אֵינָם אוֹכְלִים.

וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקָּנָה לוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת, שְׁתֵּיהֶן בְּאוֹנִי אַחַת וּבְטִימִי אַחַת, עַל אַחַת גָּזַר שֶׁלֹא תָּזוּז מִפָּלָטִין, וְעַל אַחַת גָּזַר טִירוֹדִין. יָשְׁבָה לָהּ אוֹתָהּ הַשִּׁפְחָה תּוֹהָא וּבוֹהָא, אָמְרָה, שְׁנֵינוּ בְּאוֹנִי אַחַת וּבְטִימִי אַחַת, זוֹ אֵינָהּ יוֹצְאָה וְזָזָה מִפָּלָטִין, וְעָלַי גּוֹזֵר טֵרוּדִין.
כָּךְ יָשְׁבָה לָהּ הָאָרֶץ תּוֹהָא וּבוֹהָא, אָמְרָה, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נִבְרְאוּ בְּבַת אַחַת, הָעֶלְיוֹנִים חַיִּים, וְהַתַּחְתּוֹנִים מֵתִים.
לְפִיכָךְ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה, וְהָיְתָה מֵנִיקָתוֹ תּוֹהָא וּבוֹהָא, לָמָּה, שֶׁהָיְתָה יוֹדַעַת שֶׁהִיא עֲתִידָה לִטֹּל אֶת שֶׁלָּהּ מִתַּחַת יָדָיו. כָּךְ צָפְתָה הָאָרֶץ שֶׁהִיא עֲתִידָה לִטֹּל אֶת שֶׁלָּהּ מִתַּחַת יָדָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ.
לְפִיכָךְ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.

דרשה על כלל הכתובים

ג רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַר קְרָיָא בַּדּוֹרוֹת.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ (וָבֹהוּ), זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לִלְמָה וְלֹא כְלוּם.
וָבֹהוּ, זֶה קַיִן, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ.
וְחשֶׁךְ, זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ, עַל שֵׁם (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ.
עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, יא): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם.
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, עַל שֵׁם (בראשית ח, א): וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד מָתַי יְהֵא הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בַּאֲפֵלָה, תָּבוֹא הָאוֹרָה, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, זֶה אַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה מא, ב): מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ וגו', אַל תִּקְרָא הֵעִיר אֶלָּא הֵאִיר.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, זֶה יַעֲקֹב.
וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, זֶה עֵשָׂו.
וַיְהִי עֶרֶב, זֶה עֵשָׂו.
וַיְהִי בֹקֶר, זֶה יַעֲקֹב.
וַיְהִי עֶרֶב, עַרְבּוֹ שֶׁל עֵשָׂו.
וַיְהִי בֹקֶר, בּוֹקְרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב.
יוֹם אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יד, ז): וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר.
דָּבָר אַחֵר:
יוֹם אֶחָד, שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵיזֶה זֶה, יוֹם הַכִּפּוּרִים.

ד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ.
וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן.
וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן.
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'.
בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ.

וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם:

רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה.

וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת.
נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם.

וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי-אֽוֹר:

ה רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי חִיָּא רַבָּה.
רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים וּמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים א, ו): כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶם חָפֵץ, אִם בְּמַעֲשֵׂה אֵלּוּ אִם בְּמַעֲשֵׂה אֵלּוּ, כֵּיוָן דִּכְתִיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, הֱוֵי בְּמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים חָפֵץ, וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.

אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי וְחָרֵב וּבָנוּי.
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, הֲרֵי בָּנוּי, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (ישעיה נא, טז): לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, הֲרֵי חָרֵב, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (ירמיה ד, כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, הֲרֵי בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבֹא, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְתִיב (ישעיה ס, כ): כִּי הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.
[הפתיחתות שמובאות במדרש כאן על פסוק זה הבאתי באשכול הפתיחות]

ד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק שָׁאַל לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה, מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה.
אָמַר לוֹ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּשַֹּׂלְמָה וְהִבְהִיק זִיו הֲדָרוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
אֲמָרָהּ לֵיהּ בִּלְחִישָׁה, אָמַר לוֹ מִקְרָא מָלֵא הוּא (תהלים קד, ב): עוֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ לִי בִּלְחִישָׁה, אֶתְמְהָא.
אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמַעְתִּיהָ בִּלְחִישָׁה כָּךְ אֲמַרְתִּיהָ לָךְ בִּלְחִישָׁה.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, אִלּוּלֵי שֶׁדְּרָשָׁהּ רַבִּי יִצְחָק בָּרַבִּים לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ.

מִקַּמֵּי כֵּן מָה הָיוּ אָמְרִין.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר מִמָּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְרֵאת הָאוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל מג, ב): וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים [וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ], וְאֵין כְּבוֹדוֹ אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ וגו'.

דרשה על כלל הכתובים

ה אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חָמֵשׁ פְּעָמִים כְּתִיב כָּאן אוֹרָה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, שֶׁבּוֹ נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ.
וַיְהִי אוֹר, כְּנֶגֶד סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, שֶׁבּוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, כְּנֶגֶד סֵפֶר וַיִּקְרָא, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת.
וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּמִדְבַּר, שֶׁהוּא מַבְדִּיל בֵּין יוֹצְאֵי מִצְרַיִם לְבָאֵי הָאָרֶץ.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, כְּנֶגֶד סֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת.
מְתִיבִין חַבְרַיָא לְרַבִּי סִימוֹן, וַהֲלוֹא סֵפֶר וַיִּקְרָא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת, אָמַר לָהֶן אַף הוּא שָׁנָה בוֹ דָּבָר.

ו וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם.
לֹא הוּא אוֹר וְלֹא הוּא יוֹם, אֶתְמְהָא.
תְּנִי אוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְהָאִיר בַּיּוֹם אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁהִיא מַכְּהָהּ גַּלְגַּל הַחַמָּה, וּבַלַּיְלָה אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁלֹא נִבְרֵאת לְהָאִיר אֶלָּא בַּיּוֹם, וְהֵיכָן הִיא, נִגְנְזָה, וְהִיא מְתֻקֶּנֶת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים.
אֶתְמְהָא, שִׁבְעַת, וְלֹא שְׁלשָׁה הֵן, וַהֲלֹא בָּרְבִיעִי נִבְרְאוּ הַמְאוֹרוֹת. אֶלָּא כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר כֵּן וְכֵן אֲנָא מְפַקֵּד לְשִׁבְעַת יוֹמַיָא דְּמִשְׁתּוֹתֵי.
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹרָה.
*דרשה זו שייכת לכאורה להלן וצ"ע מדוע הוכנסה כאן לפני מקומה בכתובים.

וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת-הָא֖וֹר כִּי-ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ:

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב.
רַבִּי זְעֵירָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ דָּרַשׁ בְּקֵיסָרִין, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ, מִן הָכָא, וַיַּרְא, וַיַּבְדֵּל.

רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ.
רַבָּנָן אָמְרֵי הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מָנָה יָפָה וְהִפְרִישָׁהּ לִבְנוֹ.

וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים | לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וַיַּבְדֵּל הַבְדָּלָה מַמָּשׁ.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי אִיסְטַרְטִיגִין, אֶחָד שַׁלִּיט בַּיּוֹם וְאֶחָד שַׁלִּיט בַּלַּיְלָה, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם מִדַּיְינִין זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט, וְזֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט. קָרָא הַמֶּלֶךְ לָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְכֵן לַשֵׁנִי אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ. כָּךְ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אָמַר לוֹ יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, אָמַר לוֹ לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְאִיּוֹב (איוב לח, יב): הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ, הֲיִדַּעְתָּ מְקוֹמוֹ אֵי זֶה הוּא, אֶתְמְהָא.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אָמְרֵי טַעֲמָא (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם, מִשֶּׁנִּבְרְאוּ עֹשֶׂה שָׁלוֹם.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הָרָעָה אֶלָא עַל הַטּוֹבָה, וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם - וְלַחשֶׁךְ קָרָא אֱלֹהִים לַיְלָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְלַחשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה.

וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר

ז אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, יְהִי עֶרֶב אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיְהִי עֶרֶב, מִכָּאן שֶׁהָיָה סֵדֶר זְמַנִּים קֹדֶם לָכֵן.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מְלַמֵּד שֶׁהָיָה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ, אָמַר דֵּין הַנְיָן לִי, יַתְהוֹן לָא הַנְיָן לִי.
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, דֵּין הַנְיָין לִי יַתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי.

עוד דרשה על כלל הכתובים

ח אָמַר רַבִּי יַנַּאי מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים וּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, בֵּין מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיְהִי עֶרֶב, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיְהִי בֹקֶר, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
יוֹם אֶחָד, שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹם אֶחָד, וְאֵיזֶה זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים.

י֥וֹם אֶחָֽד:

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר יִרְמְיָה שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים: הָרִים, שָׁמַיִם, וְאֶרֶץ, וְאוֹרָה.

אָמַר רַבִּי יוּדָן שֶׁבּוֹ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְחִידִי בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁלֹא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא הוּא.
אַתְיָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן וְלָא אַתְיָא כְּרַבִּי חֲנִינָא.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּשֵּׁנִי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָֹּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וּכְתִיב (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת.
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כ): וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, וּכְתִיב (ישעיה ו, ב): וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.
רַבִּי לוּלִיאָנִי בַּר טַבְרָאִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר, בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא נִבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן כְּלוּם, שֶׁלֹא תֹאמַר מִיכָאֵל הָיָה מוֹתֵחַ בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל רָקִיעַ, וְגַבְרִיאֵל בִּצְפוֹנוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַדֵּד בְּאֶמְצָעִיתוֹ, אֶלָּא (ישעיה מד, כד): אָנֹכִי ד' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי, מִי אִתִּי כְּתִיב, מִי הָיָה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם.

ט אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם נִתְאַוֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת שֻׁתָּפוּת בַּתַּחְתּוֹנִים.
מַה נַּפְשָׁךְ, אִם לְעִנְיַן הַחֶשְׁבּוֹן, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְמֵימַר אֶלָּא אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אוֹ רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, וּשְׁלִישִׁי.
שֶׁמָּא אֶחָד, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, אֶתְמְהָא.
אֵימָתַי פָּרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַלָּן בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ, רִאשׁוֹן לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּרָאתִי אֶת עוֹלָמִי.
תָּנֵי עֶשֶׂר עֲטָרוֹת נָטַל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, רִאשׁוֹן לִמְלָכִים, רִאשׁוֹן לִנְשִׂיאִים, רִאשׁוֹן לִכְהֻנָּה, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ [וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם], רִאשׁוֹן לִבְרָכָה, רִאשׁוֹן לָעֲבוֹדָה, רִאשׁוֹן לְאִסּוּר הַבָּמָה, רִאשׁוֹן לִשְׁחִטָּה בַּצָּפוֹן, רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, ב): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וגו'.

יוסף צ. הירשמן · יום רביעי בשעה 19:31

דרשות חז"ל לפרשת בריאת יום ראשון ב"פירקי דרבי אליעזר" (פרק א)

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוּס פָּתַח.
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וּמִי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ [שם קו, ב]. וְכִי יֵשׁ אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁהוּא יָכוֹל לְמַלֵּל גְּבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ לְהַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ, אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת אֵינָן יְכוֹלִים לְסַפֵּר אֶלָּא מִקְצָת גְּבוּרוֹתָיו.
וְיֵשׁ לָנוּ לִדְרוֹשׁ בְּמַה שֶּׁעָשָׂה וּבְמַה שֶּׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת, לְמַעַן יִתְרוֹמֵם שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ - הוּא בִּבְרִיּוֹתָיו שֶׁבָּרָא, מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶאֱמַר [שם קמה, ד] דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ:

עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל בִּלְבָד, וְעָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, וְהָיָה מַחֲרִיט אֶת הָעוֹלָם לְפָנָיו וְלֹא הָיָה עוֹמֵד.
מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִים שֶׁלּוֹ, אִם אֵינוֹ מַחֲרִיט בָּאָרֶץ יְסוֹדוֹתָיו וּמוֹבָאָיו וּמוֹצָאָיו, אֵינוֹ מַתְחִיל לִבְנוֹת, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱרִיט לְפָנָיו אֶת הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה עוֹמֵד, עַד שֶׁבָּרָא אֶת הַתְּשׁוּבָה:

שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וְגֵיהִנָּם, וְגַן עֵדֶן, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּתְשׁוּבָה, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.
תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [משלי ח, כב] ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, קֶדֶם, רוֹצֶה לוֹמַר קֹדֶם שֶׁלֹא נִּבְרָא הָעוֹלָם.
גֵּיהִנָּם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה ל, לג] כִּי - עָרוּךְ מֵאֶתְמוֹל תָּפְתֶּה, מֵאֶתְמוֹל, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.
גַּן עֵדֶן מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [בראשית ב, ח] וַיִטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, מִקֶּדֶם, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.
כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים צג, ב] נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵאָז, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.
בֵּית - הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [ירמיה יז, יב] כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן, מֵרִאשׁוֹן, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.
תְּשׁוּבָה מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [תהלים צ, ב] בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וּכְתִיב [שם ג] תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, בְּטֶרֶם, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.
שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [שם עב, יז] לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר [מיכה ה, א] וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה וּמוֹצְאוֹתָיו מִקֶּדֶם, מִקֶּדֶם, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם:

מִיָּד נִתְיָעֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה שֶׁשְׁמָהּ תּוּשִׁיָּה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הֵשִׁיבָה לוֹ וְאָמְרָה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם אֵין צָבָא וְאִם אֵין מַחֲנֶה לַמֶּלֶךְ עַל מָה הוּא מוֹלֵךְ, וְאִם אֵין עַם מְקַלְּסִין לַמֶּלֶךְ אֵיזֶה הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שָׁמַע אֲדוֹן הָעוֹלָם וְעָרַב לוֹ.
אָמְרָה תּוֹרָה, בִּי נִתְיָעֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶאֱמַר [משלי ח, יד] לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה וְגוֹ'.

מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל מַלְכוּת שֶׁאֵין לָהּ יוֹעֲצִים אֵין מַלְכוּתָהּ מַלְכוּת. וּמִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִים, מִמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁהָיוּ לָהּ יוֹעֲצִים, שֶׁנֶאֱמַר [דברי הימים א, כז, לב] וִיהוֹנָתָן דּוֹד דָּוִד יוֹעֵץ אִישׁ מֵבִין וְסוֹפֵר הוּא. וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד הָיוּ לָהּ יוֹעֲצִים, וּשְׁאָר כָּל אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהִיא טוֹבָה לָהֶם, שֶׁנֶאֱמַר [משלי יב, טו] וְשׂמֵעַ לְעֵצָה חָכָם, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר [שם יא, יד, כד, ו] וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ:

אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:

שְׁמוֹנָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְאֵלּוּ הֵן: שָׁמַיִם, וָאָרֶץ, וְאוֹר, וְחֹשֶׁךְ, וְתֹהוּ, וָבֹהוּ, וְרוּחַ, וּמַיִם, שֶׁנֶאֱמַר [בראשית א, ב] וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁנֶאֱמַר [שם ה] וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.
וּשְׁמוֹנָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְאֵלּוּ הֵן: הַבְּאֵר, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַכֻּתֹּנֶת, וְהַמַּזִּיקִין.
עֲשָׂרָה דְבָרִים עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה, יְרוּשָׁלַיִם, וְרוּחוֹת אָבוֹת, וְאָרְחוֹת צַּדִּיקִים, וְגֵיהִנָּם, וּמֵי הַמַּבּוּל, וְלוּחוֹת הַשְּׁנִיִּם, וְהַשַּׁבָּת, וְהַמִּקְדָּשׁ, וְהָאָרוֹן, וְאוֹר לָעוֹלָם הַבָּא:

שָׁמַיִם מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִבְרָאוּ, מֵאוֹר לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא לָבוּשׁ, לָקַח מִמֶּנּוּ וּפָרַשׂ כַּשִׂמְלָה, וְהָיוּ מוֹתְחִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁאָמַר לָהֶם דָּי. וְעַל כֵּן נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁדַּי, שֶׁאָמַר לַשָּׁמַיִם דַּי וְעָמָדוּ.
וּמִנַּיִן שֶׁמֵּאוֹר לְבוּשׁוֹ נִבְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קד, ב] עֹטֶה אוֹר כַּשַׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.

הָאָרֶץ מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִבְרֵאת, מִשֶּׁלֶג שֶׁתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, לָקַח וְזָרַק עַל הַמַּיִם וְנִקְפְּאוּ הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה עֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב לז, ו] כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ.

קוֹרְקוֹסֵי הַשָּׁמַיִם בְּמֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הֵם אֲחוּזִים, שֶׁמֵּימֵי אוֹקְיָנוֹס בֵּין קְצוֹת הָאָרֶץ לְבֵין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם עַל מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הֵם פְּרוּשִׂים, שֶׁנֶאֱמַר [תהלים קד, ג] הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.
תּוֹכָן שֶׁל שָׁמַיִם עוֹלֶה לְמַעְלָה, כַּדּוּרָם הִיא כְּאֹהֶל פְּרוּשָׂה, קְצוֹתֶיהָ לְמַטָּה וְתוֹכָה לְמַעְלָה וְכָל בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים תַּחְתֶּיהָ, כָּךְ הֵן הַשָּׁמַיִם, קְצוֹתָם לְמַטָּה וְתוֹכָן לְמַעְלָה כְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה מ, כב] וַיִמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת:

אַרְבַּע רוּחוֹת בָּעוֹלָם, רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח, רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב, רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן.
רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם.
רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם מִשָּׁם טַלְלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין לָעוֹלָם.
רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב מִשָּׁם חֹשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם.
רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן מִשָּׁם אוֹצְרוֹת הַשֶּׁלֶג וְאוֹצְרוֹת הַבָּרָד וְקֹר וָחֹם וּגְשָׁמִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם.
דָּבָר אַחֵר, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן בָּרָא וְלֹא גְמָרוֹ, אָמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹאמַר שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ, יָבוֹא וְיִגְמֹר אֶת הַפִּנָּה הַזֹּאת שֶׁהִנַּחְתִּי, וְיֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ. וְשָׁם הוּא מָדוֹר לַמַּזִּיקִין וְלַזְּוָעוֹת, לָרוּחוֹת וְלַשֵּׁדִים, לַבְּרָקִים וְלָרְעָמִים, וּמִשָּׁם רָעָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, שֶׁנֶאֱמַר [שם א, יד] מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה:

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַּתִּי לָכֶם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ [בראשית א, ג ב, יח]:
וּבִשְׁלֹשָׁה כֻּלְּלוּ, וְאֵלּוּ הֵן, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, שֶׁנֶאֱמַר [משלי ג, יט כ] ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות לא, ג] וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [מ"א ז, יד] בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן עָתִיד לְהִבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [משלי כד, ג ד] בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן עָתִיד לִתֵּן שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ב, ו] כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה.
וּשְׁלָשְׁתָּן כְּפוּלוֹת נִתְּנוּ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה יא, ב] וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' וגוֹ'.

יוסף צ. הירשמן · יום שישי בשעה 13:57

לאור דרישת המערכת לצרף את המדרשים על הפרשה לאשכול אחד, אכניס לכאן גם את הפתיחות לפרשה זו מתוך אשכול נפרד שייחדתי עבורם מתחילה, כדלהלן:

דרך רבותינו ז"ל היה לדרוש בשבת להמון העם בפרשת השבוע, ובתחילת הדרשה היו מתחילים ב"פתיחתא", דהיינו שהיו מתחילים לדרוש פסוק אחד בתנ"ך, ומתוך דרשה זו היו נכנסים לענין הפרשה.

בפרשת בראשית שהיא תחילת התורה יש כמה פתיחתות, ובמדרש רבה סידר אותם בין הדרשות שעל ג' הפסוקים הראשונים, ואנכי אספתים כאן כולם כאחד, ואלו הם:

[פרשה א]

הקב"ה הביט בתורה וברא את העולם

א רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה פָּתַח
(משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם וגו',
אָמוֹן פַּדְּגוֹג, אָמוֹן מְכֻסֶּה, אָמוֹן מֻצְנָע, וְאִית דַּאֲמַר אָמוֹן רַבָּתָא.
אָמוֹן פַּדְּגוֹג, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יב): כַּאֲשֶׁר יִשָֹּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק.
אָמוֹן מְכֻסֶּה, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ד, ה): הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע וגו'.
אָמוֹן מֻצְנָע, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ב, ז): וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה.
אָמוֹן רַבָּתָא, כְּמָא דְתֵימָא (נחום ג, ח): הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן, וּמְתַרְגְּמִינַן הַאַתְּ טָבָא מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא רַבָּתָא דְּיָתְבָא בֵּין נַהֲרוֹתָא.

דָּבָר אַחֵר אָמוֹן, אֻמָּן.
הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת אֲנִי הָיִיתִי כְּלִי אֻמְנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא מִדַּעַת אֻמָּן, וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת יֵשׁ לוֹ, לָדַעַת הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה פִּשְׁפְּשִׁין. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.

הקב"ה גילה מה נברא בכל יום שלא יאמרו הגויים גזלנים אתם

ב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח
(תהלים קיא, ו): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם,
מַה טַּעַם גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּמַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, מִפְּנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמְרִין לָהֶם הֲלֹא אֻמָּה שֶׁל בְּזוּזִים אַתֶּם, וְיִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין אוֹתָן וְאוֹמְרִין לָהֶם, וְאַתֶּם הֲלֹא בְּזוּזָה הִיא בְּיֶדְכֶם, הֲלֹא (דברים ב, כג): כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁרָצָה נְתָנָהּ לָכֶם, וּכְשֶׁרָצָה נְטָלָהּ מִכֶּם וּנְתָנָהּ לָנוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם וגו', הִגִּיד לָהֶם אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת.

* ברש"י מובאת דרשה זו בשמו של רבי יצחק, ויש שרצו לתלות הענין באביו של רש"י, אך כבר הובא באחרונים דבילקוט פרשת בא כבר הובאה הדרשה מרבי יצחק, ודלא כגירסת המדרש רבה כאן שהיא מרבי לוי.

הקב"ה היה יחיד וברא העולם לבדו

ג בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים,
רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח:
(תהלים פו, י): כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת,
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם הַנּוֹד הַזֶּה אִם יִהְיֶה בּוֹ נֶקֶב כְּחֹד שֶׁל מַחַט, כָּל רוּחוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְהָאָדָם עָשׂוּי מְחִלִּים מְחִלִּים, נְקָבִים נְקָבִים, וְאֵין רוּחוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ,
מִי יַעֲשֶׂה כֵן (תהלים פו, י): אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ.

אֵימָתַי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים,
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּשֵּׁנִי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וּכְתִיב (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת,
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, כ): וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וגו', וּכְתִיב (ישעיה ו, ב): וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף,
רַבִּי לוּלְיָנָא בַּר טַבְרִין אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק בֵּין עַל דַּעְתֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא נִבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן כְּלוּם, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ מִיכָאֵל הָיָה מוֹתֵחַ בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל רָקִיעַ, וְגַבְרִיאֵל בִּצְפוֹנוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַדֵּד בְּאֶמְצָעוֹ, אֶלָּא (ישעיה מד, כד): אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי וגו' מֵאִתִּי, מִי אִתִּי כְּתִיב, מִי הָיָה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם.

דָּבָר אַחֵר:
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מִתְקַלֵּס בַּמְּדִינָה, וּגְדוֹלֵי הַמְּדִינָה מִתְקַלְּסִין עִמּוֹ, שֶׁנּוֹשְׂאִין עִמּוֹ בְּמַשָֹּׂאוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, הוּא לְבַדּוֹ מִתְקַלֵּס בָּעוֹלָם, הוּא לְבַדּוֹ מִתְהַדֵּר בְּעוֹלָמוֹ.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, לָמָּה, כִּי אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ, אַתָּה לְבַדְךָ בָּרָאתָ אֶת הָעוֹלָם.

בגנות המתגאים לדרוש במעשה בראשית

ה רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא פָּתַח
(תהלים לא, יט): תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז.
אִתְפַּרְכָן, אִתְחַרְשָׁן, אִשְׁתַּתְּקָן.
אִתְפַּרְכָן אִתְחַרְשָׁן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות ד, יא): אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה', וְאוֹמֵר (בראשית לז, ז): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָּה אֲלֻמָּתִי.
אִשְׁתַּתְּקָן, כְּמַשְׁמָעוֹ
הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק, חַי הָעוֹלָמִים.
עָתָק, שֶׁהֶעְתִּיק בִּבְרִיּוֹתָיו.
בְּגַאֲוָה, אֶתְמְהָה בִּשְׁבִיל לְהִתְגָּאוֹת וְלוֹמַר אֲנִי דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
וָבוּז, אֶתְמְהָה מְבַזֶּה עַל כְּבוֹדִי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כָּל הַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה,
וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו:
(תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ,
לִירֵאֶיךָ וְלֹא לַבּוֹזִים אֶת מוֹרָאֲךָ [הרב] אַל יְהִי בְּמָה רַב טוּבְךָ,

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין בִּמְקוֹם הַבִּיבִים, וּבִמְקוֹם הָאַשְׁפָּה, וּבִמְקוֹם הַסָּרִיּוֹת, כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא לוֹמַר פָּלָטִין זוֹ בְּנוּיָה בִּמְקוֹם הַבִּיבִים וּבִמְקוֹם הָאַשְׁפָּה וּבִמְקוֹם הַסָּרִיּוֹת, אֵינוֹ פּוֹגֵם. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא לוֹמַר הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא מִתּוֹךְ תֹּהוּ וָבֹהוּ, אֵינוֹ פּוֹגֵם, אֶתְמְהָה.
רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר, אִילוּלֵי שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, מִנַּיִן הֵן, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.
* שורות אחרונות אלו לא ידעתי אם יש להם קשר לפתיחתא זו, או שהם ענין נפרד.

האור זה מעשיהם של צדיקים

ו רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח
(דניאל ב, כב): הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא.
הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא, זוֹ גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, יח): וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם, וְאוֹמֵר (ישעיה ל, לג): הֶעְמִיק הִרְחִב.
וּמְסַתְּרָתָא, זוֹ גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ו): לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר, וְאוֹמֵר (תהלים לא, כא): תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ.

דָּבָר אַחֵר
הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה'.
וּמְסַתְּרָתָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): לַסְתִּר עֵצָה.
(דניאל ב, כב): יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם.
(דניאל ב' כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, דִּכְתִיב (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, וְאוֹמֵר (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וגו'.

אָמַר רַבִּי אַבָּא סָרוֹנְגַיָא, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח וגו'.

בִּפְסִיקְתָּא:

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא גָּלֵא עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא,
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם, וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ לְהַלָּן (ישעיה מ, כב): הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.
וְאֶת הָאָרֶץ, וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ לְהַלָּן (איוב לז, ו): כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ (איוב לח, לח): בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה.

ייחוד ה' נכתב בבריאת העולם

ז רַבִּי יִצְחָק פָּתַח
(תהלים קיט, קס): רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, (ירמיה י, י): וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת.
וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ, שֶׁכָּל גְּזֵרָה וּגְזֵרָה שֶׁאַתָּה גּוֹזֵר עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ הֵן מַצְדִיקִין עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וּמְקַבְּלִין אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה,
וְאֵין כָּל בְּרִיָה יְכוֹלָה לוֹמַר שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת בָּרְאוּ הָעוֹלָם. וַיְדַבְּרוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים. וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים. בְּרֵאשִׁית בָּרְאוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בָּרָא אֱלֹהִים.

[פרשה ב]

תוהו ובוהו מרמז על חורבן הארץ

א וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ (בראשית א, ב),
רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח
(משלי כ, יא): גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר,
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, עַד דְּהִיא פַגָּה אֲפֵיקַת כּוֹבַיָּא. הוּא מַה שֶּׁהַנָּבִיא עָתִיד לְהִתְנַבְּאוֹת עָלֶיהָ בַּסּוֹף (ירמיה ד, כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ.

[פרשה ג]

התורה פתחה בבריאת האור

א וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר,
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח
(תהלים קיט, קל): פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים,
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת פָּלָטִין, וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם אָפֵל, מֶה עָשָׂה, הִדְלִיק נֵרוֹת וּפַנָּסִין לֵידַע הֵיאַךְ הוּא קוֹבֵעַ תִּימִלְיוֹסִים, כָּךְ הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה.
וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הָעוֹלָם נִבְרָא תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְעִטְּרָהּ בְּנֵרוֹת וּפַנָּסִין.
עַד כָּאן דָּרַשׁ רַבִּי יוּדָן,
אֲתָא רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי חָנוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק פָּתַח,
פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים, מִפְתַּח פּוּמָךְ לָן הֲוָה נְהוֹרָא, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.

העולם נברא במאמר ולא ביגיעה

ב רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח
(תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וגו',
רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, לֹא בֶעָמָל לֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא בִּדְבַר ה' וּכְבָר שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ,
אַף הָכָא וְהָיָה אוֹר אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיְהִי אוֹר, כְּבָר הָיָה.

שמחת הקב"ה בבריאת האור

ג רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי פָּתַח
(משלי טו, כג): שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.
שִׂמְחָה לָאִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ.
בְּמַעֲנֵה פִיו, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר.
וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב.

פתיחות לפרשת בראשית מתוך מדרש תנחומא:

פתיחה בשבח לימוד התורה הקדושה והחזקת ידי הלומדים

א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים,
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ (משלי ג, יט).
וּכְשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ נִתְיָעֵץ בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה (משלי ח, יד).
וְהַתּוֹרָה בַּמֶּה הָיְתָה כְתוּבָה? עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב (שה"ש ה, יא).

מַהוּ קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים? עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ. תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת.
כֵּיצַד?
כָּתוּב בָּהּ, וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי (ויקרא כב, לב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה חֵי''ת הֵ''א, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ (תהלים קנ, ו), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה הֵ''א חֵי''ת, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
וְכֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד (דברים ו, ד), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דָּלֶ''ת רֵי''שׁ, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר (שמות לד, יד).
כִּחֲשׁוּ בַּה' (ירמיה ה, יב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה בֵּי''ת כָּ''ף, תַּחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
אֵין קָדוֹשׁ כַּה' (ש"א ב, ב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּ''ף בֵּי''ת, תַּחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
וְאִם אוֹת אַחַת כָּךְ, כָּל שֶׁכֵּן הַתֵּבָה כֻלָּהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים.

לְפִיכָךְ דָּוִד מְקַלֵּס וְאוֹמֵר: רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד (תהלים קיט, צו). וְאוֹמֵר: אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה וּרְחָבָה מִנִּי יָם (איוב יא, ט).
וְהִיא הָיְתָה אוֹמֶנֶת לְכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן (משלי ח, ל). אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אוֹמֵן.
וּבָהּ נָטָה שָׁמַיִם וְיָסַד אָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי (ירמיה לג, כה).
וּבָהּ חָתַם יָם אוֹקְיָנוֹס שֶׁלֹּא יֵצֵא וְיִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וְגוֹ' (ירמיה ה, כב).
וּבָהּ כָּבַשׁ אֶת הַתְּהוֹם שֶׁלֹּא יַצִּיף אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם (משלי ח, כז).
וּבָהּ בָּרָא חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ (ירמיה לא, לד).
הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהָעוֹלָם לֹא נִתְיַסֵּד אֶלָּא עַל הַתּוֹרָה.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְתָנָהּ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהּ וּבְמִצְוֹתֶיהָ יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח).
וְאוֹמֵר: כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ (תהלים א, ב-ג).
שֶׁבִּשְׁבִיל שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁכֵּן אָמְרָה חַנָּה, כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ (ש"א ב, ח). וּמִי הֵם מְצֻקֵי אֶרֶץ? אֵלּוּ שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּזְכוּתָם הֻשְׁתְּתָה הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל (ש"א ב, ח).
וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לָמָּה נֶאֱמַר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית יוֹם אֶחָד, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם רְבִיעִי, יוֹם חֲמִישִׁי, יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הֵ''א יְתֵרָה לָמָּה? שֶׁהֲרֵי בְּכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יוֹם אֶחָד, יוֹם שֵׁנִי, וְכֵן לְכֻלָּם. מְלַמֵּד, שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְאָמַר לָהֶם: אִם יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשָּׁה סְפָרִים, מוּטָב, וְאִם לָאו, אֲנִי מַחֲזִיר אֶתְכֶם לְתֹהוּ וָבֹהוּ.
וְכֵן בְּנֵי קֹרַח אָמְרוּ, נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל ישְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה (תהלים עה, ד).
זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁפָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְזָכָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְקִבְּלָהּ.

לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה סֻלְיָתָהּ עֲנָוָה וְכִתְרָהּ יִרְאָה.
סֻלְיָתָה עֲנָוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' (משלי כב, ד).
וְכִתְרָהּ יִרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' (תהלים קיא, י).
וּשְׁנֵיהֶם בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד (במדבר יב, ג).
יִרְאָה, דִּכְתִיב: כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים (שמות ג, ו).
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּשְׂכַר שְׁלֹשָׁה, זָכָה לִשְׁלֹשָׁה.
בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו, זָכָה לִקְלַסְתֵּר פָּנִים.
בִּשְׂכַר כִּי יָרֵא, זָכָה וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו (שמות לד, ל).
בִּשְׂכַר מֵהַבִּיט, זָכָה וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט (במדבר יב, ח).

וְאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם (דברים ז, יא), וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא. הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְלֹא הַיּוֹם לִטֹּל שְׂכָרָם.
וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה, עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן (משלי לא, כה).
בּוֹא וּלְמַד מִפַּרְעֹה, עַל שֶׁאָמַר לְיוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה, נִגְדַּל מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ וְגוֹ' (בראשית מא, מב). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כָּל מִצְוָה, אֲנִי ה', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
מִזֶּה נִלְמַד שֶׁאֵין קִצְבָה עַל מַתַּן שְׂכָרָהּ. צָפָה דָּוִד וְאָמַר, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם (תהלים לא, כ).
בְּכָל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית לֹא כְתִיב פְּעֻלָּה, וּבְמַתַּן שְׂכָרָהּ כְּתִיב פְּעֻלָּה, דִּכְתִיב: פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ (תהלים לא, כ).
אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן שֶׁל עוֹסְקֵי תוֹרָה מַתַּן שְׂכָרָן. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אַבָּהוּ, כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹש עֶשְׂרֵה נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹן. הִתְחִיל לוֹמַר בִּשְׁעַת מִיתָה לְתַלְמִידָיו, אַשְׁרֵיכֶם עוֹסְקֵי הַתּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ רַבֵּנוּ, מָה רָאִיתָ? אָמַר לָהֶם שְׁלֹש עֶשְׂרֵה נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹן נָתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׂכַר תּוֹרָתִי. הִתְחִיל לוֹמַר, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת ה' וּפְעֻלָּתִי אֶת אֱלֹהָי (ישעיה מט, ד).
וְכֵן יְשַׁעְיָה אָמַר, אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם (ישעיה לב, כ). אֵלּוּ עוֹסְקֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם (ישעיה נה, א).
מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר, זֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁנִּמְשַׁל לְשׁוֹר.
וְחֲמוֹר, זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר (זכריה ט, ט).
כְּשֶׁיָּבוֹאוּ, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ (ישעיה סד, ג).

וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' (תהלים קיט, א). כְּלוֹמַר, אַשְׁרֵי מְכַבְּדֵי בַעֲלֵי תוֹרָה.
וְאוֹמֵר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר (משלי ג, יח).
וְכָךְ מֹשֶׁה אָמַר, כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן (דברים יא, כב). אִם שָׁמַרְתָּ בְּנֵי תוֹרָה, תִּשָּׁמֵרוּן.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ (ש"א ב, ל), זֶה הַמְכַבֵּד בְּנֵי תוֹרָה.
וְתַנְיָא, אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא (דברים י, כ). אֶת, לְרַבּוֹת בְּנֵי תוֹרָה.
לְפִי שֶׁאֵין מִדָּה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים (משלי ג, טו), יְקָרָה הִיא מִכֹּהֵן גָּדוֹל הַמְשַׁמֵּשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים.
וְהַתּוֹרָה צוֹוַחַת, אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי וְגוֹ' (משלי ח, לד).
כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶל הַתּוֹרָה, אֵינוֹ נִזָּק, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה (משלי א, לג).
וְאוֹמֵר: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ וְגוֹ' (משלי ו, כב).

פתיחה בהלכות שהחיינו ושבח הברכות

ד בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ כֵּיצַד צָרִיךְ לְבָרֵךְ?
כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִתְּנוּ הַמּוֹעֲדוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לַהֲנָאַת עַצְמָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם הַהֲנֵיתֶם עַצְמְכֶם, תִּהְיוּ שׁוֹנִין לְשָׁנָה הַבָּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה (שמות יג, י), תִּהְיוּ שׁוֹנִין מִיָּמִים יָמִימָה.
הֱוֵי אוֹמֵר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ ה' מְבָרְכוֹ.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר, אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם (במדבר כט, לט). אֵלֶּה עֲשִׂיתֶם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא תַעֲשׂוּ. תַּעֲשׂוּ כֵן לְשָׁנָה הַבָּאָה.
לְפִיכָךְ הַבּוֹנֶה בַיִת חָדָשׁ וְהַקּוֹנֶה כֵּלִים חֲדָשִׁים, צָרִיךְ לְבָרֵךְ. שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ מַה כְּתִיב שָׁם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי (בראשית ב, ג).
וְכֵן כְּשֶׁבָּרָא אֶת הַחַיּוֹת וְאֶת הָעוֹפוֹת, וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים (בראשית א, כה).
וְכֵן בָּאָדָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם (בראשית ה, ב).
וְכֵן בַּשְּׁרָצִים.
וְכֵן לְעִנְיַן מָזוֹן.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, חִטִּין מִלְמַטָּה וּמַיִם מִלְמַעְלָן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא חִטִּין מִלְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות טז, ד). וּמַיִם מִלְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ (במדבר כא, יז).
אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, סְפוֹג בְּיָדוֹ, עֲצָרוֹ, יָרְדוּ הַמַּיִם, פָּתַח עָמְדוּ הַמָּיִם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. עָצַר, עָמְדוּ הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִיבָשׁוּ (איוב יב, טו). פָּתַח, יָרְדוּ מַיִם שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְגוֹ' (דברים כח, יב).
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פַּלְטִין, בּוֹנֶה הַתַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה הָעֶלְיוֹן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתְּחִלָּה בָּרָא עֶלְיוֹנִּים וְאַחַר כָּךְ בָּרָא הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ וְאֵת הָאָרֶץ.

פתיחה בענין בריאת העולם הבא

ה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס (משלי י, ה).

לָמָּה פָתַח בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּבֵי''ת וְלֹא בְאָלֶ''ף, וַהֲלֹא אָלֶ''ף רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת?
אֶלָּא לְפִי שֶׁהָאָלֶ''ף לָשׁוֹן אָרוּר וּבֵי''ת לָשׁוֹן בָּרוּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶבְרָא אֶת הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן בָּרוּךְ.
וּמָה, כְשֶׁנִּבְרָא בִּלְשׁוֹן בָּרוּךְ, בְּנֵי אָדָם מַכְעִיסִין לְיוֹצְרָם. בִּלְשׁוֹן אָרוּר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וְעוֹד לָמָּה נִבְרָא בְּבֵי''ת? לְלַמֵּד לַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵן שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. מִי שֶׁעָסַק בַּטּוֹבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, טוּבָהּ יֹאכַל בָּזֶה וּבַבָּא. וְהַצְּדוֹקִין כּוֹפְרִין וְאוֹמְרִים: כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה (איוב ז, ט). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס (משלי י, ו).

העולם עומד על הרוח

שָׁאַל אַדְרִיָּאנוּס לַעֲקִילַס, עַל מָה הָעוֹלָם עוֹמֵד? אָמַר לוֹ: עַל הָרוּחַ.
רְצוֹנְךָ לֵידַע, הָבֵא גָמָל. וְהֵבִיא גָמָל וְנָתַן מַשָּׂאוֹ עָלָיו. אָמַר לוֹ עֲמוֹד, וְעָמַד. שֵׁב, וְיָשַׁב. נָתַן עָלָיו יוֹתֵר מִמַּשָּׂאוֹ וְנָתַן חֶבֶל עַל צַוָּארוֹ. אָמַר לוֹ לִמְשֹׁךְ. מָשַׁךְ זֶה מִכָּאן וְזֶה מִכָּאן, חָנְקוּ אֶת הַגָּמָל. אָמַר לוֹ: אֱמֹר לַגָּמָל שֶׁיַּעֲמֹד. אָמַר לוֹ אַדְרִיָּאנוֹס, אַתָּה חֲנַקְתּוֹ וְהוּא יַעֲמֹד? אָמַר לוֹ: וּמָה, הָרַגְתִּי אוֹתוֹ אוֹ שֶׁמָּא חָסַר אַחַד מֵאֵיבָרָיו? אָמַר לוֹ: הוֹצֵאתָ אֶת רוּחוֹ.
אָמַר לוֹ: וּמָה, אִם הַגָּמָל לֹא הָיָה סוֹבְלוֹ וְלֹא סָבַל אֶת מַשָּׂאוֹ אֶלָּא הָרוּחַ שֶׁבּוֹ. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין רוּחוֹ סוֹבֵל אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ? שָׁתַק אַדְרִיָּאנוֹס.

גדול ה' ומהולל מאד

רְאֵה שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם.
אָדָם בּוֹנֶה טְרַקְלִין, כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ רוּמוֹ. גָּבְהָן שֶׁל שָׁמַיִם כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ גָּבְהוֹ שֶׁל רָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמוּ (משלי כב, יב).
הַחַמָּה הַזּוֹ שָׁעָה אַחַת נִכְנֶסֶת לְיִשּׁוּב, וְאֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, וְאֵינָהּ נִרְאֵית בַּשָּׁמַיִם אֶלָּא מְלֹא הַזֶּרֶת, שֶׁהַשָּׁמַיִם גְּבוֹהִים. וּכְשֶׁהַחַמָּה עוֹלָה, הִיא רְחָבָה. וְכֵן כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת. אֲבָל כְּשֶׁהִיא מְמַצַּעַת בְּכִפַּת הָרָקִיעַ אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ מְלֹא הַזֶּרֶת, מִפְּנֵי גָבְהוֹ שֶׁל שָׁמָיִם.
וְלֹא תֹאמַר עַל הַחַמָּה שֶׁהִיא עוֹדֶפֶת עַל הַיִּשּׁוּב. כּוֹכָב אֶחָד אָנוּ מוֹצְאִין שֶׁהוּא נוֹתֵן כָּל הַבְּרִיּוֹת תַּחְתָּיו. עָבַר הַכּוֹכָב, בָּא חֲבֵרוֹ וְנוֹתֵן הַכֹּל תַּחְתָּיו. וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ לְמַעְלָה מֵרֹאשְׁךָ, כָּךְ כָּל בָּאֵי עוֹלָם רוֹאִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה מֵרֹאשָׁם. וְאֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא כַּנֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמַיִם (איוב כב, יב).
וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כְּמִן הָאָרֶץ עַד לַשָּׁמָיִם. מִן הַכּוֹכָבִים שֶׁיָּרְדוּ עַל סִיסְרָא אַתָּה יוֹדֵעַ עָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ, שֶׁהָיָה נִשְׁמָט מִן הָרָקִיעַ וְיָרַד וְעָשָׂה מִלְחָמָה בָאָרֶץ, כְּמַסְמְרִים הַקְּבוּעִים בַּדֶּלֶת, אִם נִשְׁמַט מִן הַדֶּלֶת תֵּדַע עֳבִי הַדֶּלֶת, כָּךְ הַכּוֹכָב קָבוּעַ בַּשָּׁמַיִם וְיוֹרֵד וְעוֹשֶׂה מִלְחָמָה בָאָרֶץ, לְלַמֶּדְךָ עָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כְּמִן הָאָרֶץ לַשָּׁמָיִם.
וְאִם בְּרִיּוֹתָיו כָּךְ הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד (תהלים קמה, ג), גָּדוֹל מִבְּרִיּוֹתָיו. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא גָּבוֹהַּ, וְאֵין רַגְלָיו מַגִּיעוֹת לְרַפְסוֹדוֹת שֶׁתַּחַת רַגְלָיו. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָיו (ישעיה סו, טו).
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב עַל סַפְסַל, אֲחֵרִים יוֹשְׁבִין מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל קָתֶדְרָא וּמְמַלֵּא אוֹתָהּ, וְהָעוֹלָם כָּמוּס תַּחַת רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא (ירמיה כג, כד).
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשְׁבִין מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, שֶׁכְּבוֹדָם כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְהַכֹּל עוֹמְדִין לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר רָאִיתִי אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ (מלכים א כב, יט). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְרִבּוֹ רִבְוָן קֳדָמוֹהִי יְקוּמוּן (דניאל ז, י). וְכֵן שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ וְגוֹ' (ישעיה ו, ב). וְכֵן קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא (דניאל ז, טז).
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, גְּבוֹהַּ קוֹמָה וְיֵשׁ בִּמְשָׁרְתָיו כַּיּוֹצֵא בוֹ גָבוֹהַּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד (תהלים קמה, ג).
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, חָכָם וְיֵשׁ בִּמְשָׁרְתָיו גִּבּוֹר וְחָכָם כַּיּוֹצֵא בוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵין כָּמוֹךָ ה' גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה (ירמיה י, ו). וְאוֹמֵר: כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ (ירמיה י, ז).
גְּדוֹלִים מַלְאָכָיו, אֲבָל לֹא כַיּוֹצֵא בוֹ. בּוֹא וּרְאֵה, מַלְאָךְ שָׁלַח יָדוֹ מִן הָרָקִיעַ וְאָחַז לִיחֶזְקֵאל בְּצִיצִית רֹאשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִית רֹאשִׁי (יחזקאל ח, ג). מַשְׁמַע אַחַר הַכָּתוּב, שֶׁאֵין מִן הָרָקִיעַ לָאָרֶץ אֶלָּא מְלֹא פִסַּת יָדוֹ שֶׁל מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן מִן קֳדָמוֹהִי שְׁלִיחַ פַּסָּא דִי יְדָא וּכְתָבָא דְנָה רְשִׁים (דניאל ה, כד), לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין קִצְבָה לְשַׁמָּשָׁיו. וְאִם לְשַׁמָּשָׁיו כָּךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר (תהלים קמה, ג). וְאוֹמֵר: אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם וְגוֹ' (ישעיה מח, יג).
מִן יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הוּא. הַשָּׁמַיִם הָאֵלּוּ פְּרוּשִׂים עַל הַיָּם וְעַל הַיִּשּׁוּב וְעַל הַמִּדְבָּר וְאֵינָם מְמַלְּאִים אֶת הַכִּסֵּא.
מִן שָׁעֳלוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מָיִם.
וּמִן אֶצְבָּעוֹ אַתָּה מֵבִין מִי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ (ישעיה מח, יג).
אוֹי לְבָשָׂר וָדָם הַחוֹטֵא, לִפְנֵי מִי הוּא חוֹטֵא. וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁהוּא זוֹכֶה, לִפְנֵי מִי זוֹכֶה.
וַי לוֹ לְמִי שֶׁעָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְאַשְׁרֵי לְמִי שֶׁעָתִיד לִתֵּן שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ (ישעיה סו, טו).

יוסף צ. הירשמן · יום שישי בשעה 14:19

פרשת בריאת יום שני:

{ו} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם:
{ז} וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֘ אֶת-הָֽרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָֽרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָֽרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי-כֵֽן:
{ח} וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי: (פ)

מדרשי חז"ל על פרשה זו מתוך מדרש רבה וז"ל:

[פרשה ד]

העולם מקורה במים

א וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ.
כְּתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין וּמְקָרֶה בַּאֲבָנִים וּבְעֵצִים וּבְעָפָר, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קֵרָה אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא בְּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.

ב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם.
רַבָּנָן אָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, גָּלְדָה טִפָּה הָאֶמְצָעִית וְנַעֲשׂוּ הַשָּׁמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים, וּשְׁמֵי שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים.

רַב אָמַר לַחִים הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי קָרְשׁוּ. יְהִי רָקִיעַ - יֶחֱזַק הָרָקִיעַ.

רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר יֵעָשֶׂה מַטְלִית לָרָקִיעַ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות לט, ג): וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא יָצְאָה הָאֵשׁ מִלְּמַעְלָה וְלִחֲכָה אֶת פְּנֵי הָרָקִיעַ.
רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה (איוב כו, יג): בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה, הָיָה אוֹמֵר יָפֶה לִמְּדַנִי רַבִּי חֲנִינָא.

אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן יָצָאת הָאֵשׁ מִלְּמַעְלָה וְלִהֲטָה פְּנֵי רָקִיעַ.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, בָּא מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לְלַמֵּד עַל מַתַּן תּוֹרָה וְנִמְצָא לָמֵד מִמֶּנָּהּ, (ישעיה סד, א): כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים, אֵימָתַי חָצָה הָאֵשׁ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, לֹא בְמַתַּן תּוֹרָה, אֶתְמְהָא, כָּךְ הָיְתָה בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם.

ענין מים העליונים

ג רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר, כַּחָלָל שֶׁבֵּין הָאָרֶץ לָרָקִיעַ כָּךְ יֵשׁ בֵּין הָרָקִיעַ לַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, בֵּינַיִם וּבֵנְתַיִם.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אַמְרֵי טַעֲמָא, אִלּוּ נֶאֱמַר וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל - בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר עַל הָרָקִיעַ, הָיִיתִי אוֹמֵר עַל גּוּפוֹ שֶׁל רָקִיעַ הַמַּיִם נְתוּנִים, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר: וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, הֲרֵי הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר.
אָמַר רַבִּי אַחָא כְּהָדֵין קַנְדִילָא.
וּפֵרוֹתֵיהֶם אֵלּוּ מֵי גְשָׁמִים.

ד כּוּתִי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי מֵאִיר, אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִם בְּמַאֲמַר, אָמַר לוֹ הֵן.
אָמַר לוֹ הָבֵא לִי אֲפַרְכָּס הֵבִיא לוֹ אֲפַרְכָּס, נָתַן עָלֶיהָ טַס שֶׁל זָהָב וְלֹא עָמְדוּ מַיִם, טַס שֶׁל כֶּסֶף וְלֹא עָמְדוּ מַיִם, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן אֶצְבָּעוֹ עָמְדוּ מַיִם. אָמַר לוֹ, אֶצְבָּעֲךָ אַתָּה נוֹתֵן.
אָמַר לוֹ, מָה אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם, אֶצְבָּעִי מַעֲמֶדֶת מַיִם, אֶצְבָּעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי מַיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר.
אָמַר לוֹ, אֶפְשָׁר אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִבֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן, אָמַר לוֹ, הָבֵא לִי מַרְאוֹת גְּדוֹלוֹת, אָמַר לוֹ, רְאֵה בָּבוּאָה שֶׁלְּךָ בָּהֶן, רָאָה אוֹתָהּ גְּדוֹלָה. אָמַר לוֹ, הָבֵא לִי מַרְאוֹת קְטַנּוֹת, הֵבִיא לוֹ מַרְאוֹת קְטַנּוֹת, אָמַר לוֹ, רְאֵה בַּבּוּאָה שֶׁלְּךָ בָּהֶן, רָאָה אוֹתָהּ קְטַנָּה. אָמַר לוֹ, מָה אִם אַתָּה שֶׁאַתָּה בָּשָׂר וָדָם, אַתָּה מְשַׁנֶּה עַצְמְךָ בְּכָל מַה שֶּׁתִּרְצֶה, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִבֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִיסֵי פְּעָמִים שֶׁאֵין הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מַחֲזִיקִים כְּבוֹד אֱלָהוּתוֹ, פְּעָמִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָאָדָם מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, א): וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וגו', מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ.
וְעוֹד שְׁאָלוֹ אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר (תהלים סה, י): פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וְלֹא חָסֵר כְּלוּם, אֶתְמְהָא. אָמַר לוֹ, הִכָּנֵס וּרְחַץ וּשְׁקוֹל עַצְמְךָ עַד שֶׁלֹא תִּכָּנֵס וּמֵאַחַר שֶׁתִּכָּנֵס, הָלַךְ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא וְשָׁקַל עַצְמוֹ לֹא חָסַר כְּלוּם, אָמַר לוֹ כָּל אוֹתָהּ הַזֵּעָה שֶׁיָּצָאת, לֹא מִמְּךָ יָצָאת, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ וּמָה אַתָּה שֶׁאַתָּה בָּשָׂר וָדָם לֹא חָסַר מַעְיָנְךָ כְּלוּם, מַעְיָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וְלֹא חָסַר כְּלוּם.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מֵימֵי בְרֵאשִׁית וּנְתָנָם חֶצְיָם בָּרָקִיעַ וְחֶצְיָם בָּאוֹקְיָנוּס, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, פַּלְגָּא.

ה הָרָקִיעַ דּוֹמֶה לִבְרֵכָה, וּלְמַעְלָה מִן הַבְּרֵכָה כִּפָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁהַבְּרֵכָה מַזַּעַת טִפִּים עָבוֹת, וְהֵן יוֹרְדִין לְתוֹךְ מַיִם הַמְּלוּחִים.
וְאֵינָן מִתְעָרְבִין, אָמַר רַבִּי יוֹנָה אַל תִּתְמַהּ, הָדֵין יַרְדְּנָא עוֹבֵר בְּיַמָּא דִּטְבֶרְיָא וְלָא מִתְעָרֵב בֵּיהּ, מַעֲשֵׂה נִסִּים יֵשׁ בַּדָּבָר.
אָדָם כּוֹבֵר חִטִּים אוֹ תֶּבֶן בִּכְבָרָה, עַד שֶׁלֹא יֵרְדוּ שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת הֵן מִתְעָרְבִין, וְאֵלּוּ מְהַלְּכִין מַהֲלַךְ כַּמָּה שָׁנִים, וְאֵין מִתְעָרְבִין.
רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לו, כז): כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כז, יח): וְנִגְרַע מֵעֶרְכְּךָ.

כְּעוֹבְיָהּ שֶׁל אֶרֶץ כָּךְ עוֹבְיָהּ שֶׁל רָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, כב): הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וגו' (איוב כב, יד): וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ, וְחוּג חוּג לִגְזֵרָה שָׁוָה.
אָמַר רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא כַּטַּס הַזֶּה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי אָמַר, הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים יְתֵירִין עַל הַתַּחְתּוֹנִים כִּשְׁלשִׁים כְּסוּסְטָאוֹת. בֵּין מַיִם לָמָיִם, למ"ד, תְּלָתִין.
רַבָּנָן אָמְרִין מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה.

פסוק ז

ו וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ.
זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁהִרְעִישׁ בֶּן זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם, וַיַּעַשׂ, אֶתְמְהָא, וַהֲלוֹא בְּמַאֲמָר הֵן, הֱוֵי (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.

לָמָּה אֵין כְּתִיב בַּשֵּׁנִי כִּי טוֹב?

רַבִּי יוֹחָנָן תָּנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲלַפְתָּא, שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶתְמוֹל וְאֵין בּוֹ שִׁלְשׁוֹם.

רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת מַחְלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם.
אָמַר רַבִּי טַבְיוֹמֵי אִם מַחְלֹקֶת שֶׁהִיא לְתִקּוּנוֹ שֶׁל עוֹלָם וּלְיִשּׁוּבוֹ, אֵין בָּהּ כִּי טוֹב. מַחְלֹקֶת שֶׁהִיא לְעִרְבּוּבוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל [בַּר נַחְמָן] לְפִי שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כָּתוּב בַּשְּׁלִישִׁי כִּי טוֹב שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶחָד לִמְלֶאכֶת הַמַּיִם, וְאֶחָד לִמְלַאכְתּוֹ שֶׁל יוֹם.

שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה אַחַת אֶת רַבִּי יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ לָמָּה אֵין כְּתִיב בַּשֵּׁנִי כִּי טוֹב, אָמַר לָהּ אַף עַל פִּי כֵן חָזַר וּכְלָלוֹ כֻּלּוֹ בַּסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, אָמְרָה לֵיהּ מָשָׁל שִׁשָּׁה בְּנֵי אָדָם בָּאִין אֶצְלְךָ וְאַתְּ נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מָנֶה, וּלְאֶחָד אֵין אַתְּ נוֹתֵן מָנֶה, וְאַתְּ חוֹזֵר וְנוֹתֵן לְכֻלָּם מָנֶה אֶחָד, לֹא נִמְצָא בְּיַד כָּל אֶחָד מָנֶה וּשְׁתוּת וּבְיַד אֶחָד שְׁתּוּת, אֶתְמָהָא.
חָזַר וְאָמַר לָהּ כְּהַהוּא דְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, לְפִי שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כְּתִיב בַּשְּׁלִישִׁי שְׁתֵּי פְּעָמִים כִּי טוֹב, אַחַת לִמְלֶאכֶת הַמַּיִם וְאַחַת לִמְלֶאכֶת הַיּוֹם.

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאִי אָמַר, כְּתִיב (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה קָרוּי טוֹב (שמות ב, ב), וְעָתִיד לִטֹּל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם, לְפִיכָךְ לֹא כָּתוּב בָּהֶם כִּי טוֹב.

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ לִגְיוֹן קָשֶׁה, אָמַר הַמֶּלֶךְ הוֹאִיל וְלִגְיוֹן זֶה קָשֶׁה אַל יִכָּתֵב שְׁמִי עָלָיו. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְהַמַּיִם הַלָּלוּ לָקוּ בָּהֶם דּוֹר הַמַּבּוּל, וְדוֹר אֱנוֹשׁ, וְדוֹר הַפְלָגָה, לְפִיכָךְ אַל יִכָּתֵב בָּהֶן כִּי טוֹב.

פסוק ח

ז וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם.

רַב אָמַר אֵשׁ וּמָיִם.
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מִשּׁוּם רַב, נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵשׁ וּמַיִם וּפְתָכָן זֶה בָּזֶה וּמֵהֶן נַעֲשׂוּ שָׁמַיִם.

דָּבָר אַחֵר, שָׁמִים כְּתִיב, שֶׁהֵן שָׁמִים מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל בְּרִיּוֹת, אִם זָכוּ (תהלים צז, ו): וְהִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְאִם לָאו (איוב כ, כז): יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ.

דָּבָר אַחֵר שָׁמַיִם, שֶׁהַבְּרִיּוֹת מִשְׁתּוֹמְמִים עֲלֵיהֶן לֵאמֹר, שֶׁל מָה הֵן, שֶׁל אֵשׁ הֵן, שֶׁל מַיִם הֵן, אֶתְמְהָא.
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, הוּא אָתָא וְקָם עָלָיו (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הֱוֵי שֶׁל מַיִם הֵן.
סַמִּים, מַה סַּמִּים הַלָּלוּ, מֵהֶן יְרֻקִּין וּמֵהֶן אֲדֻמִּים, מֵהֶם שְׁחֹרִים וּמֵהֶם לְבָנִים, כָּךְ שָׁמַיִם פְּעָמִים יְרֻקִּין, וּפְעָמִים אֲדֻמִּים, פְּעָמִים שְׁחֹרִים, וּפְעָמִים לְבָנִים.

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, שָׁמַיִם, שָׂא מַיִם, טְעוֹן מַיִם. מָשָׁל לְחָלָב שֶׁהָיָה נָתוּן בִּקְעָרָה, עַד שֶׁלֹא תֵּרֵד לְתוֹכוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל מְסוֹ הוּא מְרַפֵּף, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד לְתוֹכוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל מְסוֹ, מִיָּד הוּא קוֹפֵא וְעוֹמֵד, כָּךְ (איוב כו, יא): עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ, עָמְדוּ שָׁמַיִם נִתַּן בָּהֶם אֶת הַמְּסוֹ.
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.
אַתְיָא כִּדְאָמַר רַב, לַחִים הָיוּ בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי קָרְשׁוּ.

מדרש חז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פרק ד) לבריאת יום שני:

בַּשֵּׁנִי בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָרָקִיעַ, וְהַמַּלְאָכִים, וְאִשּׁוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, וְאִשּׁוֹ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

וַהֲלֹא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית א, א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְאֵיזֶה רָקִיעַ בָּרָא בְּיוֹם שֵׁנִי.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר רָקִיעַ שֶׁעַל רָאשֵׁי אַרְבַּע הַחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [יחזקאל א, כב] וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא.
וּמַה הוּא כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא, כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהוּא מֵאִיר עַל כָּל הַשָּׁמַיִם כַּנֵּר שֶׁהוּא בַבַּיִת, וְכַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא מֵאִיר בִּגְבוּרָתוֹ בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [דניאל ב, כב] וּנְהוֹרָא עִמֵּה שְׁרֵא.
וּכְמוֹתוֹ הַצַּדִּיקִים עֲתִידִין לְהָאִיר לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יב, ג] וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.
וְאִלּוּלֵי הָרָקִיעַ הַהוּא, הָיָה הָעוֹלָם נִבְלַע מִן הַמַּיִם שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ מַיִם, וְהוּא מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לַמַיִם, שֶׁנֶאֱמַר [בראשית א, ו] וַיֹאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַיִם וִיהִי מַבְדִיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים.

בריאת המלאכים ביום שני וסדר קדושה

וְהַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, כְּשֶׁהֵן נִשְׁלָחִין בִּדְבָרוֹ נַעֲשִׂין רוּחוֹת, וּכְשֶׁהֵן מְשָׁרְתִין לְפָנָיו, נַעֲשִׂין שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קד, ד] עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט.
אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַחֲנֶה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מִיכָאֵל מִימִינוֹ, מַחֲנֶה שְׁנִיָּה שֶׁל גַבְרִיאֵל עַל שְׂמֹאלוֹ, מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית שֶׁל אוּרִיאֵל מִלְּפָנָיו, מַחֲנֶה רְבִיעִית שֶׁל רְפָאֵל מִלְּאַחֲרָיו. וּשְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאֶמְצַע.
וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָׂא, וְכִסְאוֹ גָּבוֹהַּ וְתָּלוּי לְמַעְלָה בָּאֲוִיר. מַרְאִית כְּבוֹדוֹ כְּעֵין הַחַשְׁמַל, שֶׁנֶּאֱמַר [יחזקאל א, כז] וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל. וַעֲטָרָה נְתוּנָה בְּרֹאשׁוֹ, וְכֶתֶר שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ עַל מִצְחוֹ, וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ. חֶצְיוֹ אֵשׁ וְחֶצְיוֹ בָּרָד, מִימִינוֹ חַיִּים וּמִשְׁמֹאלוֹ מָוֶת, וְשֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ בְּיָדוֹ, וּפָרֹכֶת פְּרוּשָׂה לְפָנָיו. וְשִׁבְעָה מַלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִתְּחִלָּה, מְשָׁרְתִים לְפָנָיו לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת, וְהוּא הַנִּקְרָא פַּרְגּוֹד. וַהֲדוֹם רַגְלָיו כָּאֵשׁ וּבָרָד, וְתַחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ כְּאֶבֶן סַפִּיר, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת סְבִיבוֹת לְכִסְאוֹ, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ. וְשִׁבְעָה עַנְנֵי כָּבוֹד סוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְאוֹפַן הַגַּלְגַּל וּכְרוּב וְחַיָּה נוֹתְנִין לְפָנָיו שֶׁבַח.
וּדְמוּת כִּסְאוֹ כְּעֵין סַפִּיר שֶׁל אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְאַרְבַּע חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ קְבוּעוֹת עַל כָּל רֶגֶל וָרָגֶל. אַרְבָּעָה פָּנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ו] וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם, וְהֵן הֵן הַכְּרוּבִים. כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַמִּזְרָח מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי אָדָם. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַדָּרוֹם מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי אַרְיֵה. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַמַּעֲרָב מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי שׁוֹר. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַצָפוֹן מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי נֶשֶׁר, וּלְעֻמָּתָם הָאוֹפַנִּים וְגַלְגְּלֵי הַמֶּרְכָּבָה.
וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָׂא. וּכְשֶׁהוּא מַשְׁקִיף עַל הָאָרֶץ, מַרְכְּבוֹתָיו עַל הָאוֹפַנִּים. וּמִקּוֹל זַעֲקַת גַּלְגְּלֵי הַמֶּרְכָּבָה, בְּרָקִים וּרְעָמִים יוֹצְאִין לָעוֹלָם.
כְּשֶׁהוּא בַּשָּׁמַיִם, רוֹכֵב עַל עָב קַל שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים יח, יא] וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וְגוֹ'. וּכְשֶׁהוּא מְמַהֵר, דּוֹאֶה עַל כַּנְפֵי רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּח.
וְהַחַיּוֹת עוֹמְדוֹת אֵצֶל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, וְאֵין יוֹדְעוֹת מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וְהַחַיּוֹת עוֹמְדוֹת בְּיִרְאָה וּבְאֵימָה בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ. וּמִזֵּעַת פְּנֵיהֶם נָהָר שֶׁל אֵשׁ מוֹשֵׁךְ וְיוֹצֵא לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר [דניאל ז, י] נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי.
שְׁנַיִם שְׂרָפִים עוֹמְדִים, אֶחָד מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֶחָד מִשְׁמֹאלוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו [ישעיה ו, ב], שֶׁלֹּא יַבִּיטוּ פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. בִּשְׁנַיִם מְכַסוֹת רַגְלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִרְאוּ פְּנֵי שְׁכִינָה, כְּדֵי לְשַׁכֵּחַ עֲמִידַת רֶגֶל עֵגֶל. וּבִשְׁתַּיִם מְעוֹפְפִים וּמַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. זֶה עוֹנֶה וְזֶה קוֹרֵא, וְאוֹמְרִים קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ [שם ג].
וְהַחַיּוֹת עוֹמְדוֹת אֵצֶל כְּבוֹדוֹ וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עוֹנוֹת וְאוֹמְרוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁכְּבוֹדוֹ שָׁם, בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ [יחזקאל ג, יב].
וְיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ שֶׁהֵם מְיַחֲדִים שְׁמוֹ תָּמִיד בְּכָל יוֹם, עוֹנִים וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד [דברים ו, ד].
וְהוּא מֵשִׁיב לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמַּצִּיל אֶתְכֶם מִכָּל צָרוֹת.

יוסף צ. הירשמן · יום שישי בשעה 15:22

פרשת בריאת יום שלישי:

{ט} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֶל-מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵֽרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי-כֵֽן:
{י} וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים | לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי-טֽוֹב:
{יא} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ-ב֖וֹ עַל-הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי-כֵֽן:
{יב} וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה-פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ-ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי-טֽוֹב:
{יג} וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי: (פ)

מדרשי חז"ל במדרש רבה על פרשה זו:

[פרשה ה]

א וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם.

כְּתִיב (תהלים קד, ז): מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. [יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ].
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר אַמֵּי אָמַר, יֵעָשֶׂה מִדָּה לַמַּיִם, וְהֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (זכריה א, טז): וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם.

רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִקָּווּ לִי הַמַּיִם, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת בָּהֶם.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַּלְטֵרִין וְהוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ אִלְמִים, וְהָיוּ מַשְׁכִּימִין וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע וּבְמָנוֹלִין, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִלּוּ הָיוּ פִּקְחִין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא. הוֹשִׁיב בָּהּ הַמֶּלֶךְ דָּיוֹרִין פִּקְחִין, עָמְדוּ וְהֶחֱזִיקוּ בַּפָּלָטִין, אָמְרוּ אֵין פָּלָטִין זוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁלָּנוּ הִיא, אָמַר הַמֶּלֶךְ תַּחְזֹר פָּלָטִין לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה.
כָּךְ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה אֶלָּא מִן הַמַּיִם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צג, ד): מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, וּמָה הָיוּ אוֹמְרִים (תהלים צג, ד): אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אִם אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן לֹא פֶּה וְלֹא אֲמִירָה וְלֹא דִּבּוּר, וַהֲרֵי הֵן מְקַלְסִין אוֹתִי, כְּשֶׁאֶבְרָא אָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. עָמַד דּוֹר הַמַּבּוּל וּמָרַד בּוֹ, עָמַד דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמָרַד בּוֹ, דּוֹר הַפְלָגָה וּמָרַד בּוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְפֻנּוּ אֵלּוּ וְיַעַמְדוּ וְיָבוֹאוּ אוֹתָן שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהֶן מִקֹּדֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית ז, יב): וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.

ב אֶל מָקוֹם אֶחָד.

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם, וְאַתָּה אוֹמֵר אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֶתְמְהָא.
מָשָׁל לְעֶשֶׂר נוֹדוֹת נְפוּחוֹת מֻנָּחוֹת בִּטְרַקְלִין, נִצְרַךְ הַמֶּלֶךְ לִמְקוֹמָן, מָה הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן, מַתִּירָן וּמוֹצִיא אֶת רוּחָן וּמְסַלְּקָן בְּזָוִית אֶחָד. כָּךְ דָּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מֵי בְרֵאשִׁית וְסִלְּקָן בְּיָם אוֹקְיָנוֹס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יב, טו): הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וגו' (איוב ט, ח): וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם.

ג אָמַר רַבִּי לֵוִי, הַמַּיִם הָיוּ אוֹמְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ נֵלֵךְ וְנַעֲשֶׂה קִלּוּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צג, ג): נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה' נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם וגו'.
רַבִּי לֵוִי אָמַר דֶּרֶךְ הַיָּם דֶּרֶךְ הַיָּם.
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר לְדוּכְתָּא פְּלוֹנִית וּלְזָוִית פְּלוֹנִיתָא גַּלְגַּלָּא פְּלָנִיתָא.
רַב הוּנָא אָמַר לְהָדָךְ יַמָּא לְהָדָךְ יַמָּא.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנִינָא אָמַר לְדוּכְסָאִים לְדוּכְסָאִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר קְלָטָן הַיָּם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב לח, טז): הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם, עַד קִלּוּטִין דְּיַמָּא.
רַבָּנָן אָמְרֵי דּוֹכִים קַבְּלוּנוּ, מְדֻכָנִים אָנוּ קַבְּלוּנוּ.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן רַבִּי נְחֶמְיָה, הַמַּיִם הָיוּ עוֹלִים הָרִים וְיוֹרְדִים תְּהוֹמוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹקְיָנוֹס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, ח): יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם, אֵיזֶה מָקוֹם יִסַּדְתָּ לָהֶם, זֶה אוֹקְיָנוֹס.
דָּרַשׁ רַבִּי אַבָּהוּ אוֹקְיָנוֹס גָּבֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵימָיו הֵם שׁוֹתִים.

ד אָמַר רַבִּי לֵוִי, יֵשׁ מִן הַדַּרְשָׁנִים שֶׁהֵם דּוֹרְשִׁין, כְּגוֹן בֶּן עַזַּאי וּבֶן זוֹמָא, נַעֲשָׂה קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַטְרוֹן לְמשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (דברים לב, מט): עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים.
נַעֲשָׂה קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַטְרוֹן עַל הַמָּיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כט): קוֹל ה' עַל הַמָּיִם.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, לֹא פֵּרְשׁוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים מִן הָעֶלְיוֹנִים אֶלָּא בִּבְכִיָּה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב כח, יא): מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ.
רַבִּי תַּנְחוּם מַיְיתֵי לָהּ מִן הָכָא (ירמיה י, יב): עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם. לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וגו'. וְאֵין לְקוֹל אֶלָּא בֶּכִי, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (ירמיה לא, יד): קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע.

ה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תְּנָאִין הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַיָּם שֶׁיְהֵא נִקְרַע לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות יד, כז): וַיָּשָׁב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ, לִתְנָאוֹ שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר לֹא עִם הַיָּם בִּלְבָד הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא עִם כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מה, יב): אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי, מִיָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי.
צִוִּיתִי אֶת הַיָּם שֶׁיִּהְיֶה נִקְרַע לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל.
צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁיִּשְׁתְּקוּ לִפְנֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, א): הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי.
צִוִּיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ שֶׁיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, יב): שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם.
צִוִּיתִי אֶת הָעוֹרְבִים שֶׁיְכַלְכְּלוּ אֶת אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, ו): וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וגו'.
צִוִּיתִי אֶת הָאוּר שֶׁלֹא תַּזִּיק לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.
צִוִּיתִי אֶת הָאֲרָיוֹת שֶׁלֹא יַזִּיקוּ אֶת דָּנִיֵּאל.
צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּפָּתְחוּ לְקוֹל יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, א): נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים.
צִוִּיתִי אֶת הַדָּג שֶׁיָּקִיא אֶת יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ב, יא): וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה.

כאן מתחיל בעל המדרש דרשות חדשות מתחילת הפסוק, וכנראה היו לפניו שתי מדרשים ואסף שניהם למדרש רבה זו אחר זו, ולפעמים הדרשה כפולה אלא שבאה בנוסח אחר, כגון הא דרבי אלעזר בסמוך, שלעיל אות א' הובא כעין זה בשם רבי לוי.

[וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם].

ו אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: יִקָּווּ הַמַּיִם, לָמָּה (עמוס ה, ח): הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם (עמוס ט, ו): הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם, שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת בְּדוֹר הַמַּבּוּל וְאַחַת בְּדוֹר אֱנוֹשׁ, בִּשְׁבִיל (קהלת ג, יד): וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו.
מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה בַּמֶּלֶךְ, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לִגְיוֹן קָשֶׁה וְהֵקִיפָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמְדִינָה וְיִתְיָרְאוּ מִלְּפָנָיו. כָּךְ לָמָּה (תהלים לג, ז): כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, בִּשְׁבִיל (תהלים לג, ח): וְיִירְאוּ מֵה' כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וגו'.

ז [אֶל מָקוֹם אֶחָד].

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְפַנֶּה כְּלִי מָלֵא בְּתוֹךְ כְּלִי רֵיקָן, שֶׁמָּא כְּלִי מָלֵא בְּתוֹךְ כְּלִי מָלֵא, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם, וְאַתְּ אוֹמֵר אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה.
(וכולהו נמי איתנהו במדרש קהלת ובאגדות דויקרא רבה*).
וְדִכְוָותֵהּ (במדבר כ, י): וַיַּקְהִלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כִּמְלוֹא פִי כְבָרָה קְטַנָּה הָיְתָה בָּהּ, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין בָּהּ, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה.
וְדִכְוָותֵהּ (שמות ט, ח): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם, אָמַר רַב הוּנָא וְכִי חָפְנוֹ שֶׁל משֶׁה הָיְתָה מַחֲזֶקֶת שְׁמוֹנָה קְמָצִים, אֶתְמְהָא. לֹא דָמֵי הַהוּא דְּחָפַן לְהַהוּא דְּקָמַץ, הַהוּא דְּחָפַן תְּרֵי מֵהַהוּא דְּקָמַץ, וּכְתִיב: וּזְרָקוֹ משֶׁה, נִמְצֵאת חָפְנוֹ שֶׁל משֶׁה הָיְתָה מַחְזֶקֶת שְׁמֹנָה קְמָצִים, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה.
וְדִכְוָותֵיהּ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲלַפְתָּא (שמות כז, יח): אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָּאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם, אֶתְמְהָא, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה.
וְדִכְוָותֵהּ (יהושע ג, ט): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּשׁוּ הֵנָּה וגו'.
רַב הוּנָא אָמַר זְקָפָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.
אָמַר רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא סְמָכָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.
רַבָּנָן אָמְרִין צִמְצְמָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.
אָמַר לָהֶן יְהוֹשֻׁעַ מִמַּה שֶּׁהֶחֱזִיקוּ שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן אֶתְכֶם, אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁשְּׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּינֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יהושע ג, י): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם.
וְאַף בִּירוּשָׁלַיִם, דִּתְנַן עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי חָנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר, אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד וְאַמָּה מִכָּל צַד, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, יז): בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלָיִם כִּסֵּא ה' וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם.
רַבִּי יוֹחָנָן סָלֵיק לְמִשְׁאַל שְׁלָמֵהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתִיב וְדָרִישׁ בַּהֲדֵין פָּסוּק: בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלָיִם כִּסֵּא ה', אָמַר לוֹ רַבִּי וְכִי מַחֲזֶקֶת הִיא יְרוּשָׁלַיִם כִּסֵּא ה'? אֲמַר לֵיהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהּ הַאֲרִיכִי הַרְחִיבִי קַבְּלִי אֻכְלוּסַּיִךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נד, ב): הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, לָמָּה (ישעיה נד, ג): כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.
*כוונת מסדר המדרש לציין כאן שהרשימה הבאה של מקומות שהחזיק מועט את המרובה הובאה גם במדרש רבה לויקרא (צו, פרשה י סימן ט) וכן במדרש קוהלת.

פסוק י

ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ.

לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אֶרֶץ, שֶׁרָצְתָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ.
רַבִּי נָתָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר (בראשית יז, א): אֲנִי אֵל שַׁדַּי, אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי לַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ דַּי, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיוּ מוֹתְחִים וְהוֹלְכִין עַד עַכְשָׁיו.

וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲלַפְתָּא וַהֲלוֹא יַם אֶחָד הוּא וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר יַמִּים, אֶלָא אֵינוֹ דּוֹמֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ לָעוֹלֶה מִצִּידוֹן וְלָעוֹלֶה מֵאַסְפַּמְיָא.

[וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל [בַּר נַחְמָן] לְפִי שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כָּתוּב בַּשְּׁלִישִׁי כִּי טוֹב שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶחָד לִמְלֶאכֶת הַמַּיִם, וְאֶחָד לִמְלַאכְתּוֹ שֶׁל יוֹם. לעיל פסוק ז]

פסוק יא

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ.

תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן, שְׁלשָׁה נִכְנְסוּ לְדִין וְאַרְבָּעָה יָצְאוּ מְחֻיָּבִין, וְאֵלּוּ הֵן: אָדָם וְחַוָּה וְנָחָשׁ נִכְנְסוּ לְדִין, וְנִתְקַלְּלָה הָאָרֶץ עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, שֶׁתְּהֵא מַעֲלָה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים, כְּגוֹן: יַתּוּשִׁים וּזְבוּבִין, פַּרְעוֹשִׁין.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִגְדָלָאָה, אַף הֵן יֵשׁ בָּהֶן הֲנָאָה.
וְלָמָּה נִתְקַלְּלָה?
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי (שִׁמְעוֹן) [שלום ורבי פנחס, רבי יהודה בן רבי (שמעון) שלום] אָמַר, שֶׁעָבְרָה עַל הַצִּוּוּי, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וגו', מַה הַפְּרִי נֶאֱכָל אַף הָעֵץ נֶאֱכָל, וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן, אֶלָּא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וגו', הַפְּרִי נֶאֱכָל וְהָעֵץ אֵינוֹ נֶאֱכָל.
רַבִּי פִּנְחָס אָמַר אַף הוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי, סָמְכָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאָהּ. עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי, אֲפִלּוּ אִילָנֵי סְרַק עָשׂוּ פֵּרוֹת.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, נִיחָא, אֶלָּא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי פִּנְחָס לָמָּה נִתְקַלְּלָה, אֶלָּא כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר יְהוֹן לָיְיטִין בִּיזַיָּא דְּהָדֵין מֵנִיק*.
*יהיו מקוללים השדים שאותו אדם ינק מהם.

פסוק יב

י וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.

יוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ בּוֹ גִּבּוֹרִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כג, כג): שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם.
כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא הַבַּרְזֶל הִתְחִילוּ הָאִילָנוֹת מְרַתְּתִים, אָמַר לָהֶן, מַה לָּכֶם מְרַתְּתִים, עֵץ מִכֶּם אַל יִכָּנֵס בִּי, וְאֵין אֶחָד מִכֶּם נִזּוֹק.

מדרש חז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פרק ה) לפרשה זו:

יקוו המים

בַּשְּׁלִישִׁי הָיְתָה הָאָרֶץ מִישׁוֹר כַּבִּקְעָה, וְהָיוּ הַמַּיִם מְכַסִּים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וּכְשֶׁיָצָא הַדִּבּוּר מִפִּי הַגְבוּרָה יִקָּווּ הַמַּיִם [בראשית א, ט], עָלוּ מִקְּצוֹת הָאָרֶץ הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת וְנִתְפַּזְּרוּ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְנַעֲשִׂים עֲמָקִים עַל תּוֹכָה שֶׁל אֶרֶץ, וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַמַּיִם וְנִקְווּ לַעֲמָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר [שם י] וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים.
מִיָּד נִתְגָּאוּ הַמַּיִם וְעָלוּ לְכַסּוֹת הָאָרֶץ כְּבַתְּחִלָּה, עַד שֶׁגָעַר בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְבָשָׁן וּנְתָנָן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו וּמְדָדָן בְּשָׁעֳלוֹ, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ. וְעָשָׂה חוֹל גְּבוּל לַיָּם, כְּאָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה גָדֵר לְכַרְמוֹ. וּכְשֶׁהֵן עוֹלִין וְרוֹאִין אֶת הַחוֹל לִפְנֵיהֶם חוֹזְרִין לַאֲחוֹרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר [ירמיה ה, כב] הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם.

תדשא הארץ

וְעַד שֶׁלֹּא נִקְווּ הַמַּיִם נִבְרְאוּ הַמְּאוֹרוֹת וּתְהוֹמוֹת. וְאֵלוּ הֵן הַתְּהוֹמוֹת, אֵלּוּ שֶׁמִּתַּחַת לָאָרֶץ, שֶׁהָאָרֶץ עַל הַתְּהוֹמוֹת נִרְקַעַת, כָּאֳנִיָּה שֶׁהִיא צָפָה בְּלֶב יָם, כָּךְ הָאָרֶץ מְרֻקַּעַת עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קלו, ו] לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם.
וּפֶתַח לְגַן עֵדֶן פָּתַח בָּהּ וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה נְטָעִים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, כָּל מִינֵי עֵץ אִילָן עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, וְכָל מִין עֵשֶׂב וָדֶשֶׁא נָטַע מֵהֶם, וּבָהֶם זְרָעָם עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית א, יא] אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'. וְעָרַךְ שֻׁלְחָן לַבְּרִיּוֹת עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים כג, ה] תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן. וְכָל הַמַּעְיָנוֹת עוֹלִין מִן הַתְּהוֹמוֹת לְהַשְׁקוֹת כָּל הַבְּרִיּוֹת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁע אוֹמֵר עָבְיָהּ שֶׁל אֶרֶץ מַהֲלַךְ שִׁשִּׁים שָׁנָה. וּתְהוֹם אֶחָד שֶׁהוּא אֵצֶל גֵּיהִנָּם נוֹבֵעַ וּמוֹצִיא מַיִם חַמִּים תַּעֲנוּג לִבְנֵי אָדָם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה פַּעַם אַחַת בְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ סִלוֹנוֹת עוֹלִין מִן הַתְּהוֹמוֹת וּמַשְׁקִין אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ב, ו] וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
הֶעָבִים מַשְׁמִיעִין אֶת קוֹל צִנּוֹרוֹתֵיהֶן לַיַּמִּים, וְהַיַּמִּים מַשְׁמִיעִים אֶת קוֹל צִנּוֹרוֹתֵיהֶם לַתְּהוֹמוֹת, וּתְהוֹם קוֹרֵא אֶל תְּהוֹם לְהַעֲלוֹת מַיִם וְלִתֵּן לֶעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים מב, ח] תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ. וְהֶעָבִים שׁוֹאֲבִין מַיִם מִן הַתְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [שם קלה, ז] מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ. וּבְמָקוֹם שֶׁיִפְקֹד לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲלוֹת וּלְהַמְטִיר שָׁם מַגְשִׁימִים. מִיָּד הָאָרֶץ מִתְעַבֶּרֶת וּצְמֵחָה, כְּאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מִזְּנוּת.
אֲבָל כְּשֶׁיִּרְצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָרֵךְ צִמְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ וְלִתֵּן צֵידָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, פּוֹתֵחַ אוֹצָרוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמַמְטִיר עַל הָאָרֶץ, שֶׁהֵן מַיִם זְכָרִים, וּמִיָּד הָאָרֶץ מִתְעַבֶּרֶת כַּכַּלָּה שֶׁהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִבַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן. וּצְמֵחָה זֶרַע שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁנֶאֱמַר [דברים כח, יב] יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם. וּכְתִיב [ישעיה סב ה] כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ, וּכְתִיב [שם נה, י] כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל.

בראשית מדרשי חז"ל - בריאת שמים וארץ (1 צופה)

יוסף צ. הירשמן

משתמש רגיל

יוסף צ. הירשמן

משתמש רגיל

יוסף צ. הירשמן

משתמש רגיל

יוסף צ. הירשמן

משתמש רגיל

יוסף צ. הירשמן

משתמש רגיל

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים