כי תבוא מדרשי חז"ל על פרשת התוכחה דמשנה תורה (1 צופה)

[יוסף צ. הירשמן]

מדרשי חז"ל על פרשת התוכחה דמשנה תורה (דברים כח טו-סט)

הקדמה לפרשת הקללות מתרגום יונתן בן עוזיאל:

---

כַּד פָּתַח משֶׁה נְבִיָא לְמֵימָר פִּתְגָמֵי אוֹכְחוּתָא הָאִלֵין אִתְרְגִישַׁת אַרְעָא וּשְׁמַיָא זָעוּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא קָדְרוֹן וְכוֹכְבַיָא כְנָשׁוּ זִיוְוהוֹן אַבְהַת עַלְמָא צְוָוחִין מִבֵּית קְבוּרְתְּהֶן וְכָל בִּרְיָיתָא שָׁתְקִין וְאִלָנַיָיא לָא טִלְטֵל זָאזֵיהוֹן
עַנְיַין אַבְהַת עַלְמָא וְאָמְרִין חֲבוֹל עַל בְּנֵינָן כַּד יְחוֹבִין וְיִמְטוּן עֲלֵיהוֹן לְוָוטַיָא אִלֵין הֵיךְ יָכְלִין לְסוֹבָרוּתְהוֹן וְדִלְמָא יֶעֱבַד בְּהוֹן שֵׁצְיוּ וְלָא תְהֵי זְכוּתִין מְגַנָא עֲלֵיהוֹן וְלָא יֶהֱוֵי גַבְרָא דִיקוּם וִיצַלֵי אַמָטוּלְתְּהוֹן
בְּרַת קָלָא נָפְלַת מִן שְׁמֵי מְרוֹמָא וְכֵן אֲמָרַת לָא תִדְחֲלוּן אַבְהַת עַלְמָא דַאֲפִילוּ פָּסְקָא זְכוּתְהוֹן דְכָל דָרַיָא זְכוּתְכוֹן לָא יִפְסוֹק וּקְיָימָא דְקַיֵימִית עִמְכוֹן לָא מְבַטְלָא וּתְהֵי מְגַנָא עֲלֵיהוֹן

---

והנה, התורה עצמה כתבה הקדמה לפרשת ברכות וקללות, הלוא היא בתחילת פרשת ראה:

---

{כו} רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: {כז} אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: {כח} וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: (ס)

ובמדרש רבה שם:
רַבָּנָן אָמְרֵי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא לְרָעָתָם נָתַתִּי לָהֶם בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, אֶלָּא לְהוֹדִיעָן אֵיזוֹ דֶּרֶךְ טוֹבָה שֶׁיִּבְחֲרוּ אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּטְלוּ שָׂכָר, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (דברים יא, כו): רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם וגו'.

ב זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה יג, טו): שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ וגו', מַהוּ שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ וגו', אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְעוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה וְאַל תְּדַבְּרוּ גְבוֹהוֹת, (ירמיה יג, טו): כִּי ה' דִּבֵּר, וְהֵיכָן דִּבֵּר (משלי טז, ה): תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב.
דָּבָר אַחֵר, שִׁמְעוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה וְאַל תַּגְבִּיהַּ אֶת אָזְנֶיךָ מִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, כִּי ה' דִּבֵּר, וְהֵיכָן דִּבֵּר (משלי כח, ט): מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.
דָּבָר אַחֵר, שִׁמְעוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה וְהַאֲזִינוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה. מַהוּ וְאַל תִּגְבָּהוּ, אַל תִּגְבְּהוּ אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם, כִּי ה' דִּבֵּר, וְהֵיכָן דִּבֵּר (ישעיה א, יט כ): אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ, וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.
מַהוּ אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם וגו', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַסַּיִּף וְהַסֵּפֶר, יָרְדוּ כְּרוּכִים מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר לָהֶן אִם תַּעֲשׂוּ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה אַתֶּם נִצּוֹלִים מִן הַסַּיִּף הַזֶּה, וְאִם לֹא תַעֲשׂוּ, אַתֶּם נֶהֱרָגִים בַּסַּיִּף הַזֶּה.
דָּבָר אַחֵר, אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם וגו', אָמַר רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ הֲרֵי מוֹנַיִיק שֶׁל זָהָב, וְאִם לָאו הֲרֵי כְּבָלִים שֶׁל בַּרְזֶל. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אִם עֲשִׂיתֶם אֶת רְצוֹנִי הֲרֵי הַטּוֹב וְהַבְּרָכָה, וְאִם לָאו, הֲרֵי הַקְּלָלָה, הֲרֵי שְׁתֵּי דְרָכִים לִפְנֵיכֶם, רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה.

ג דָּבָר אַחֵר, רְאֵה אָנֹכִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדָּבָר הַזֶּה בְּסִינַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (איכה ג, לח): מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב, אֶלָּא מֵאֵלֶיהָ הָרָעָה בָּאָה עַל עוֹשֵׂי הָרָעָה, וְהַטּוֹבָה בָּאָה עַל עוֹשֵׂי הַטּוֹבָה.
דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי חַגַּי וְלֹא עוֹד שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם שְׁתֵּי דְרָכִים, אֶלָּא שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין וְאָמַרְתִּי לָכֶם (דברים ל, יט): וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים.

---

הקדמה לקללות של משנה תורה מדברי הגמרא במסכת מגילה (לא:) וז"ל:

---

בְּתַעֲנִיּוֹת בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְאֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת.
מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר גַּמָּדָא אָמַר רַבִּי אַסִּי דְּאָמַר קְרָא מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים בְּרָכָה עַל הַפּוּרְעָנוּת
אֶלָּא הֵיכִי עָבֵיד
תָּנָא כְּשֶׁהוּא מַתְחִיל מַתְחִיל בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵיהֶם וּכְשֶׁהוּא מְסַיֵּים מְסַיֵּים בַּפָּסוּק שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶן
אָמַר אַבָּיֵי
לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּקְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אֲבָל קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה פּוֹסֵק
מַאי טַעְמָא הַלָּלוּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים אֲמוּרוֹת וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה אֲמָרָן וְהַלָּלוּ בִּלְשׁוֹן יָחִיד אֲמוּרוֹת וּמֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן
לֵוִי בַּר בּוּטֵי הֲוָה קָרֵי וְקָא מְגַמְגֵּם קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא בַּאֲרוּרֵי אָמַר לוֹ אַכְּנַפְשָׁךְ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אֲבָל שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה פּוֹסֵק

תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר
עֶזְרָא תִּיקֵּן לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ קוֹרִין קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים קוֹדֶם עֲצֶרֶת וְשֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה קוֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
מַאי טַעְמָא אָמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רֵישׁ לָקִישׁ כְּדֵי שֶׁתִּכְלֶה הַשָּׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ
בִּשְׁלָמָא שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה אִיכָּא כְּדֵי שֶׁתִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ אֶלָּא שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אַטּוּ עֲצֶרֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא
אִין עֲצֶרֶת נָמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא דִּתְנַן וּבַעֲצֶרֶת עַל פֵּירוֹת הָאִילָן

תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר
אִם יֹאמְרוּ לָךְ זְקֵנִים סְתוֹר וִילָדִים בְּנֵה סְתוֹר וְאַל תִּבְנֶה מִפְּנֵי שֶׁסְּתִירַת זְקֵנִים בִּנְיָן וּבִנְיַן נְעָרִים סְתִירָה וְסִימָן לַדָּבָר רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה

---

ובתוספות שם מובא:
שאלו בבית המדרש של רבינו נסים למה מחלקים פרשת נצבים וילך לשנים כשיש ב' שבתות בין ר''ה לסוכות בלא יוה''כ ואין מחלקין מטות ומסעי שארוכות יותר
והשיב לפי שבאתם נצבים יש קללות שקלל ישראל ורוצה לסיימם קודם ר''ה
וקשה שאנו לא מחשבינן הקללות שקלל משה ישראל כדמשמע בפרק המוכר את הספינה (ב''ב דף פח: ושם) א''ר לוי בא וראה שלא כמדת הקב''ה מדת ב''ו הקב''ה בירך ישראל בכ''ב וקללן בשמנה ומשה ברכם בשמנה וקללם בעשרים ושתים וחשיב מואם לא תשמעו עד ואין קונה משמע בהדיא שעד אין קונה הוי מן הקללות ולא יותר
ועוד קשיא לפי סברתו אמאי אין קורין האזינו קודם ר''ה שהרי גם שם יש קללות מזי רעב ולחומי רשף
לכך נראה לי הטעם שאנו מחלקים אותן לפי שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ר''ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל שלא להסמיך הקללות לר''ה
ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת:

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

על פרשת התוכחה עצמה לא מצאתי מדרשות חז"ל אלא מעט מזער שנאספו בילקוט שמעוני, חלקם נכתבו על אתר והבאתי אותם מנוקדים, וחלק מהם צויין בילקוט שמעוני לעיין ברמז פלוני, והעתקתי אותם הנה בכתב שאינו מנוקד, ותחילה אביא את פרשת התוכחה עצמה, עם פסוק אחד לפניה ואחד לאחריה:

---

{יד} וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל-הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם: (פפפ) {טו} וְהָיָ֗ה אִם-לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת-כָּל-מִצְוֹתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל-הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ: {טז} אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה: {יז} אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ: {יח} אָר֥וּר פְּרִֽי-בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ת צֹאנֶֽךָ: {יט} אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ: {כ} יְשַׁלַּ֣ח יְהֹוָ֣ה | בְּ֠ךָ֠ אֶת-הַמְּאֵרָ֤ה אֶת-הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת-הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכָל-מִשְׁלַ֥ח יָֽדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד-אֲבָדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי: {כא} יַדְבֵּ֧ק יְהֹוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת-הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר-אַתָּ֥ה בָא-שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: {כב} יַכְּכָ֣ה יְ֠הֹוָ֠ה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּֽרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ: {כג} וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל-רֹֽאשְׁךָ֖ נְח֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר-תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל: {כד} יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת-מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן-הַשָּׁמַ֨יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָֽךְ: {כה} יִתֶּנְךָ֙ יְהֹוָ֥ה | נִגָּף֘ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֶ֒יךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַֽעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ: {כו} וְהָֽיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְכָל-ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶֽהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַֽחֲרִֽיד: {כז} יַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֨יִם֙ (ובעפלים) וּבַטְּחֹרִ֔ים וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-תוּכַ֖ל לְהֵֽרָפֵֽא: {כח} יַכְּכָ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּשִׁגָּע֖וֹן וּבְעִוָּר֑וֹן וּבְתִמְה֖וֹן לֵבָֽב: {כט} וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצָּֽהֳרַ֗יִם כַּֽאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הָֽעִוֵּר֙ בָּֽאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת-דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כָּל-הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מוֹשִֽׁיעַ: {ל} אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ (ישגלנה) יִשְׁכָּבֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹֽא-תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ: {לא} שֽׁוֹרְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֘ מִמֶּ֒נּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנ֣וֹת לְאֹֽיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מוֹשִֽׁיעַ: {לב} בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֔וֹת וְכָל֥וֹת אֲלֵיהֶ֖ם כָּל-הַיּ֑וֹם וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ: {לג} פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכָל-יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כָּל-הַיָּמִֽים: {לד} וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה: {לה} יַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל-הַבִּרְכַּ֨יִם֙ וְעַל-הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-תוּכַ֖ל לְהֵֽרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קָדְקֳדֶֽךָ: {לו} יוֹלֵ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֹֽתְךָ֗ וְאֶֽת-מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל-גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן: {לז} וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר-יְנַֽהֶגְךָ֥ יְהֹוָ֖ה שָֽׁמָּה: {לח} זֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּֽאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָֽאַרְבֶּֽה: {לט} כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא-תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶֽאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹֽאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת: {מ} זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכָל-גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֨מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ: {מא} בָּנִ֥ים וּבָנ֖וֹת תּוֹלִ֑יד וְלֹא-יִֽהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵֽלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי: {מב} כָּל-עֵֽצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל: {מג} הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַֽעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה: {מד} הוּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּהְיֶ֥ה לְזָנָֽב: {מה} וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל-הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֨וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי-לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ: {מו} וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַֽרְעֲךָ֖ עַד-עוֹלָֽם: {מז} תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא-עָבַ֨דְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל: {מח} וְעָֽבַדְתָּ֣ אֶת-אֹֽיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהֹוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל-צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִיד֖וֹ אֹתָֽךְ: {מט} יִשָּׂ֣א יְהֹוָה֩ עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי מֵֽרָחֹק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּֽאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ: {נ} גּ֖וֹי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹֽא-יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן: {נא} וְ֠אָכַ֠ל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי-אַדְמָֽתְךָ֘ עַ֣ד הִשָּֽׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא-יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַֽאֲבִיד֖וֹ אֹתָֽךְ: {נב} וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכָל-שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹֽמֹתֶ֨יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ת וְהַבְּצֻר֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכָל-אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכָל-שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכָ֨ל-אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ: {נג} וְאָֽכַלְתָּ֣ פְרִֽי-בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֨יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן-לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁר-יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹֽיְבֶֽךָ: {נד} הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶֽעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינ֤וֹ בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיק֔וֹ וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יוֹתִֽיר: {נה} מִתֵּ֣ת | לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִיר-ל֖וֹ כֹּ֑ל בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹֽיִבְךָ֖ בְּכָל-שְׁעָרֶֽיךָ: {נו} הָֽרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָֽעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא-נִסְּתָ֤ה כַף-רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל-הָאָ֔רֶץ מֵֽהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ: {נז} וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיּוֹצֵ֣ת | מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֨יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּי-תֹֽאכְלֵ֥ם בְּחֹֽסֶר-כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹֽיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ: {נח} אִם-לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַֽעֲשׂ֗וֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת-הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבַּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: {נט} וְהִפְלָ֤א יְהֹוָה֙ אֶת-מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָֽחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶֽאֱמָנִֽים: {ס} וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל-מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָֽבְק֖וּ בָּֽךְ: {סא} גַּ֤ם כָּל-חֳלִי֙ וְכָל-מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהֹוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָֽךְ: {סב} וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכֽוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּי-לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: {סג} וְ֠הָיָ֠ה כַּֽאֲשֶׁר-שָׂ֨שׂ יְהֹוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֘ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהֹוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַֽאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר-אַתָּ֥ה בָא-שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: {סד} וֶֽהֱפִֽיצְךָ֤ יְהֹוָה֙ בְּכָל-הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד-קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹֽא-יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַֽאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן: {סה} וּבַגּוֹיִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא-יִֽהְיֶ֥ה מָנ֖וֹחַ לְכַף-רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְהֹוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְי֥וֹן עֵינַ֖יִם וְדַֽאֲב֥וֹן נָֽפֶשׁ: {סו} וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַֽאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ: {סז} בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי-יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי-יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה: {סח} וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֙ יְהֹוָ֥ה | מִצְרַ֘יִם֘ בָּֽאֳנִיּוֹת֒ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּי לְךָ֔ לֹֽא-תֹסִ֥יף ע֖וֹד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨ם שָׁ֧ם לְאֹֽיְבֶ֛יךָ לַֽעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת וְאֵ֥ין קֹנֶֽה: {סט} אֵ֩לֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲשֶׁר-צִוָּ֧ה יְהֹוָ֣ה אֶת-מֹשֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב מִלְּבַ֣ד הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר-כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב:

---

פסוק כט
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְכִי מָה אִכְפַּת לֵיהּ לְעִוֵּר בֵּין אֲפֵלָה לְאוֹרָה, עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לְיָדַי, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, וְרָאִיתִי סוּמָא וַאֲבוּקָה בְּיָדוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ אֲבוּקָה זוֹ לָמָּה לְךָ, אָמַר לִי כָּל זְמַן שֶׁאֲבוּקָה בְּיָדִי בְּנֵי אָדָם רוֹאִין אוֹתִי וּמַצִּילִין אוֹתִי מִן הַפְּחָתִים וּמִן הַבּוֹרוֹת וּמִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקָנִים.

---

פסוק לח
זרע רב תוציא השדה ר' יהודה ור' נחמיה
ר' יהודה אומר זורע סאה ומכניס סאה
אמר ר' נחמיה א"כ פרנסה מנין אלא הראויה לעשות עשרים עושה י"ו.

---

פסוקים מז-מח
לא רצו למנות לעצמן ימנו לאחרים שנאמר בשנת שתים לדריוש, ובשנת שתים למלכות נבוכדנצר, וכן הוא אומר אם לא תדעי לך היפה בנשים וגו'. ואומר תחת אשר לא עבדת וגו' ועבדת את אויביך.
וכבר היה רבי יוחנן בן זכאי עולה למעון יהודה ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מתחת גללי הסוס אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו ריבה זו מה היא א"ל עברית סוס זה של מי הוא א"ל של פרש ערבי הוא
אמר להם לתלמידיו כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע מה הוא אם לא תדעי לך וגו'. לא רציתם להשתעבד לשמים הרי אתם משתעבדים לפגומי גוים ערביים.
לא רציתם לשקול שקליכם לשמים בקע לגלגלת הרי אתם שוקלים ט"ו שקלים למלכות אויביכם.
לא רציתם לתקן את הדרכים ואת הרחובות העולין לבית הבחירה הרי אתם מתקנין את הבורגנין העולין לשלחן מלכים
וכן הוא אומר תחת אשר לא עבדת וגו'
תחת אשר לא עבדת באהבה ועבדת את אויביך בשנאה
תחת אשר לא עבדת בשובע ועבדת את אויביך ברעב ובצמא
ובחוסר כל שנטלה דעת מהן.
דבר אחר:
ובחוסר כל וגו' חסרים בתלמוד תורה.

רַב מַתְנָא אָמַר, "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב", אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה, מִכָּאן לְעִקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה.
וְאֵימָא דִּבְרֵי תּוֹרָה, דִּכְתִיב "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב", מְשַׂמְּחֵי לֵב אִיקְרֵי, טוּב לֵבָב לָא אִיקְרֵי,
וְאֵימָא בִּכּוּרִים, דִּכְתִיב (לעיל כו, יא) "וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב", טוֹב אִיקְרֵי טוּב לֵבָב לָא אִיקְרֵי.

---

פסוק נט
אמר ר' יוחנן מאי דכתיב וחלים רעים ונאמנים רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתן
יסורין בשעה שמשגרין אותן על בני אדם משביעין אותן שלא ילכו אלא ביום פלוני על ידי פלוני ועל ידי סם פלוני.
ועיין עוד שם שנדרש מפסוק זה שצריך לקרוא פסוק זה בשעת מלקות.

---

פסוק סג
"כֵּן יָשִׂישׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם", אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מַאי דִּכְתִיב "וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה", בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי, וּכְּתִיב (דבהי"ב כ, כא) "בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאוֹמְרִים הוֹדוּ לַה' (כִּי טוֹב) כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", וְאָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר "כִּי טוֹב" בְּהוֹדָאָה זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, הוּא אֵינוֹ שָׂש אֲבָל אֲחֵרִים מֵשִׂישׂ דִּכְתִיב "יָשִׂישׂ" וְלֹא כְּתִיב 'יָשׂוּשׂ' שְׁמַע מִינָה.

---

פסוק סה
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, כָּל הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי גֵּיהִנָּם שׁוֹלְטִין בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא, י) "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ", וְאֵין רָעָה אֶלָּא גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּל פָּעַל ה' לְמַעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַתַּחְתּוֹנִיּוֹת שׁוֹלְטִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ", אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁמְּכַלֶּה אֶת הָעֵינַיִם וּמַדְאִיב אֶת הַנֶּפֶשׁ הֱוֵי אוֹמֵר אֵלּוּ תַּחְתּוֹנִיּוֹת,
עוּלָא בְּמַסְקֵיהּ לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל אִיתְלַוּוּ לֵיהּ תְּרֵי בְּנֵי חוֹזָאֵי בַּהֲדֵיהּ, קָם חָד שְׁחָטֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ לְעוּלָא יָאוּת עָבְדֵי, אֲמַר לֵיהּ (זִיל) [אִין], וּפְעַר לֵיהּ בֵּית הַשְּׁחִיטָה, כִּי אֲתָא לְקָמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֵיהּ וְדִילְמָא חָס וְשָׁלוֹם אַחְזוּקֵי יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה, אָמַר לֵיהּ נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. קָא תְּמַהּ רַבִּי יוֹחָנָן מִכְּדִי כְּתִיב וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז בְּבָבֶל כְּתִיב, אָמַר לֵיהּ הַהוּא שַׁעְתָּא לָא עֲבַרְנָא יַרְדֵּנָא.

---

פסוקים סו-סז
אָמַר רַבִּי חָנָן, "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד", זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפַּלְטֵר.
מַעֲשֶׂה (בְּאִשָּׁה) [בְּפִרְדַּת רַבִּי] שֶׁמֵּתָה וְטִהֲרוּ אֶת דָּמָּה מִשּׁוּם נְבֵלָה, וְשָׁאַל רַבִּי אֶלְעָזָר אֶת רַבִּי סִימוֹן עַד כַּמָּה, וְלֹא אַשְׁגַּח בֵּיהּ, וְשָׁאַל אֶת רַבִּי (יַעֲקֹב) [יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי] וְאָמַר לֵיה עַד רְבִיעִית טְהוֹרָה יָתֵר מִכָּאן טָמֵא. וּבָּאַשׁ לְרַבִּי אֶלְעָזָר עַל דְּלָא הָדַר לֵיהּ רַבִּי סִימוֹן, כוּ', אָמַר לֵיה רַבִּי זְרִיקָא בְּגִין דְּשָׁאִיל לְךָ אַתְּ בָּעִיט בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ בְּגִין דְּלָא הֲוַת דַּעְתִּי בִּי בָּעִיטְנָא בֵּיהּ, דְּאָמַר רַבִּי חָנָן וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ חִטִּים לְשָׁנָה. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ מִן הַסִדְקִי. וְלֹא תַאמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר, וַאֲנָא סְמִיכְנָא אַפַּלְטֵר.

בְּכָל יוֹם וָיוֹם קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֵרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר", הֵי בֹּקֶר, אִילֵימָא בֹּקֶר דִּלְמָחָר מִי יֹדֵעַ מַאי הֲוִי אֶלָּא דְּחָלִיף וְאֶלָא עָלְמָא אַמַּאי קָא מְקַיֵּם, אַקְּדֻשָּׁה דְּסִדְרָא, וְאַיְּהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה דְּאַגַדְתָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב י, כב) "אֶרֶץ עֵפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָּרִים", הָא יֵשׁ סְדָרִים תּוֹפַע מֵאֹפֶל.

---

ובמדרש רבה על מגילת אסתר (בתחילת המדרש) דרשו פסוקים אלו בהרחבה יתירה וז"ל:

---

וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וגו'. רַבָּנָן וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה.
רַבָּנָן אָמְרֵי: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ - זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ חִטִּים לְשָׁנָה. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם - זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ חִטִּין מִן הַסִּידְקִי. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ - זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ מִן הַפַּלְטֵר.
וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ - זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לְשָׁלשׁ שָׁנִים. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם - זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לְשָׁנָה. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ - זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים מִן הַסִּידְקִי.
מְתִיבִין רַבָּנָן לְרַבִּי בֶּרֶכְיָה: וְהַלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר מַהוּ? אָמַר לָהֶם לֹא דִבְּרָה תּוֹרָה בַּמֵּתִים.
דָּבָר אַחֵר:
וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד - זֶה שֶׁהוּא נָתוּן בִּדְיוֹטִי שֶׁל קֵיסָרִין. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם - זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא לִדּוֹן. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ - זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא לְהִצָּלֵב.
רַב פָּתַר קְרָיָיה בְּהָמָן: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד - מֵעֵת לְעֵת מֵהֲסָרַת טַבַּעַת. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם - בְּשָׁעָה שֶׁהַכְּתָבִים פּוֹרְחִין. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ - לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה.

בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב - בְּבָקְרָהּ שֶׁל בָּבֶל תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ. בְּבָקְרָהּ שֶׁל מָדַי תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ. בְּבָקְרָהּ שֶׁל יָוָן תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ. בְּבָקְרָהּ שֶׁל אֱדוֹם תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ.
דָּבָר אַחֵר:
בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב - בְּבָקְרָהּ שֶׁל בָּבֶל תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ שֶׁל מָדַי. וּבְבָקְרָהּ שֶׁל מָדַי תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ שֶׁל יָוָן. וּבְבָקְרָהּ שֶׁל יָוָן תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ שֶׁל אֱדוֹם.
לָמָּה? מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

---

פסוקים סח-סט מאסתר רבה שם:
וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בָּאֳנִיּוֹת - בַּעֲנִיּוּת מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים.
וְלָמָּה לְמִצְרַיִם? שֶׁכִּעוּר וָרַע יֵשׁ לְעֶבֶד כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר לְרַבּוֹ הָרִאשׁוֹן.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יַחְזְרוּ לְמִצְרַיִם. הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. וְהַשֵּׁנִי כְּתִיב וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה. וְהָדֵין שְׁלִישִׁי, דִּכְתִיב וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת [בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ]. בִּשְׁלָשְׁתָּן כָּפְרוּ וּבִשְׁלָשְׁתָּן לָקוּ.
הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי סַנְחֵרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ? וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל [וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וַה' יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן].
שֵׁנִית בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וגו'.
וְהַשְּׁלִישִׁית בִּימֵי טְרַכִינוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת. יָלְדָה אִשְׁתּוֹ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב וְהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֲבֵלִים. נִשְׁחַק הַוְּלַד בַּחֲנֻכָּה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַדְלִיק אוֹ לֹא נַדְלִיק? אָמְרוּ: נַדְלִיק וְכָל מַה דְּבָעֵי לִימְטֵי עֲלָן יִמְטֵי. אַדְלִיקוּ. אֲזַלוּן וַאֲמַרוּן לִישְׁנָא בִּישׁ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל טְרַכִינוּס: אִילֵין יְהוּדָאִין כַּד יְלֵידַתְּ הֲווֹ מִתְאַבְּלִין וְכַד מָיֵית וַלְדָּא אַדְלִיקוּ בּוּצִינִין. שָׁלְחָה וְכָתְבָה לְבַעְלָהּ: עַד דְּאַתְּ מְכַבֵּשׁ בַּרְבָּרִיִּין בּוֹא וּכְבוֹשׁ אִילֵין יְהוּדָאִין דִּמְרָדוּ בָּךְ. סְלִיק לְאִילְפָא וַחֲשַׁב לְמֵיתֵי בַּעֲשָׂרָה יוֹמִין וְאַיְיתֵיהּ רוּחָא בַּחֲמִשָּׁה יוֹמִין. אֲתָא וְאַשְׁכְּחִינוּן דַּהֲווֹ עֲסִיקִין בְּהָדֵין פְּסוּקָא יִשָֹּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר. אֲמַר לְהוֹן: אֲנָא הוּא נִשְׁרָא, דַּחֲשֵׁיבִית לְמֵיתֵי בַּעֲשָׂרָה יוֹמִין וְאַיְתִיתַנִי רוּחָא בַּחֲמִשָּׁה יוֹמִין, הֵקִיפוֹן לִגְיוֹנוֹתָיו וַהֲרָגָן.

וְאֵין קוֹנֶה. לָמָּה אֵין קוֹנֶה? רַב אָמַר: עַל יְדֵי שֶׁלֹא הִקְנֵיתֶם דִּבְרֵי הַבְּרִית. שֶׁאֵין בָּכֶם מִי קוֹנֶה דִּבְרֵי חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תוֹרָה - מִנְיַן שֶׁל קוֹנֶה.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: עַל יְדֵי שֶׁחָזַרְתִּי עַל כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵין מִי קוֹנֶה דִבְרֵי תוֹרָה כַּיּוֹצֵא בָכֶם.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם קִנְיָן בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ, אֲבָל לָאֻמּוֹת אֵין לָהֶם קִנְיָן בָּכֶם. וְלָמָּה יֵשׁ לָכֶם קִנְיָן בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם? עַל יְדֵי שֶׁהִקְנֵיתֶם אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית. וְלָמָּה אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין לָהֶן קִנְיָן בָּכֶם? עַל יְדֵי שֶׁלֹא קָנוּ אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית.
אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם פַּטְרוֹנוֹת. וּמָה הֵן? אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית. אָמַר רַבִּי יוּדָא: אַתֶּם טַמִּיקָא אַתֶּם, הַלּוֹקֵחַ לוֹ עֶבֶד מִן הַטַּמִּיקָא שׁוּב אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ? שֶׁכֵּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר [וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ בַּיְּהוּדִים], וְאָמַר רַבִּי יוּדָא בַּר רַבִּי סִימוֹן: עַל דְּפָשַׁט יָדֵיהּ בְּטַמִּיקָא כֵּן הֲוָה לֵיהּ.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בִּפְרוֹצֶפְּיָה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה פּוֹדָה אֶת הַשְּׁבוּיִים בָּאֲתָה שְׁבוּיָה אַחַת וּפְדָאַתָּהּ שְׁנִיָּה וּפְדָאַתָּהּ וְכֵיוָן שֶׁמָּטָה יָדָהּ וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לִפְדוֹת מִיָּד הִקִּיפוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַהֲרָגוּהָ. וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי לְזָרֵז הַשַּׁבָּאִים הַבָּאִים.
[וְאֵין קוֹנֶה]. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק. רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר: מִי לָקַח לוֹ חָבֵר וּלְמָחָר הוּא לַהֲרִיגָה? מִי לָקַח לוֹ אִשָּׁה וּלְמָחָר הִיא לַהֲרִיגָה? רַבִּי יִצְחָק אָמַר: לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת אִי אַתֶּם נִקְנִין אֲבָל אַתֶּם נִקְנִין לְהַשְּׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. שֶׁכֵּן אֶסְתֵּר אוֹמֶרֶת לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי וגו'. שֶׁכֵּן כָּתַב לָנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ בַּתּוֹרָה: וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֵיכֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קוֹנֶה, שֶׁמָּא לְהַשְּׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד?

---

ובילקוט שמעוני מובא:
"אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית", אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ נֶאֱמַר בְּרִית בַּמֶּלַח, וְנֶאֱמַר בְּרִית בְּיִסּוּרִין, מַה בְּרִית הָאֲמוּרָה בְּמֶלַח מְמַתֶּקֶת כָּל הַקָּרְבָּן, אַף בְּרִית הָאֲמוּרָה בְּיִסּוּרִין מְמָרְקִין כָּל (גּוּפוֹ) [עֲווֹנוֹתָיו] שֶׁל אָדָם.

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

וכאן אביא כמה דרשות חז"ל על פסוקי פרשת התוכחה המשוקעות בתוך תרגומו של יונתן בן עוזיאל:

---

{יט} אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ:
לִיטִין אַתּוּן בְּמַעַלְכוֹן לְבָתֵּי קִיאַטְרוֹנֵיכוֹן וְקוֹרְקִיסַתְכוֹן לְמִבַטְלָא פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא וְלִיטִין אַתּוּן בְּמִיפַּקְכוֹן לִפְרַגְמַטְיֵיכוֹן:

---

{כג} וִיהוֹן שְׁמַיָא דְעִילַוֵיכוֹן הֵי כִּנְחָשָׁא דִמְזִיעַ וְלָא מְסַפְּקִין לְכוֹן טַלִין וּמִטְרִין וְאַרְעָא דִתְחוֹתְכוֹן הֵי כְּפַרְזְלָא דְלָא מַזִיעַ דְלָא מַרְטִיבָא אִילָנֵי וְאַסְפַּרְמְקֵי וּמְגָדֵי וְיַרְקֵי:
{כד} יְגָרֵי יְיָ בָּתַר מִטְרִין דְנַחְתִין עַל אַרְעֲכוֹן רוּחָא דְמַסְקָא אַבְקָא וְעַפְרָא עִילַוֵי עִשְבֵּי חַקְלֵיכוֹן מִן שְׁמַיָא יֵחוֹת פּוּרְעָנוּ עֲלֵיכוֹן עַד דְתִשְׁתֵּיצוּן:

---

{לב} בְּנֵיכוֹן וּבְנָתֵיכוֹן מְסִירִין לְעַם חִילוֹנֵי וְעֵינֵיכוֹן חַמְיָין וְחַשְׁכָן עֲלֵיהוֹן כָּל יוֹמָא וְלֵית בִּידֵיכוֹן עָבְדִין טָבְיָן דְתִיתוֹקְפָן יְדֵיכוֹן בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ אֲבוּכוֹן דְבִשְׁמַיָא דְיִפְרוֹק יַתְכוֹן:
נ.ב. כמה מוכרת קללה זו כיום בשנת תשפ"ד-פ"ה כשנחטפו מבנינו ובנותינו לבין הערבים בעזה ואין לאל ידינו לפדותם

---

{לה} יַמְחִינְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשִׁיחְנָא בִישָׁא עַל רְכוּבַיָא מְטוֹל דְחַמִיטְתוֹן לְפִתְגַם עֲבֵירְתָּא וְעַל שַׁקְיָיא דִרְהָטוּ לָהּ וְאִין לָא תְתוּבוּן לְאוֹרַיְיתָא לָא תֵכְלוּן לְאִיתַּסָאָה אֱלָהֵן תִּילְקוּן בֵּיהּ מִפַּרְסַת רִיגְלֵיכוֹן וְעַד מוֹקְדָא דְרֵישֵׁיכוֹן:

---

{לו} יַגְלֵי יְיָ יַתְכוֹן וְיַת מַלְכְּכוֹן דְתִמְנוּן עֲלֵיכוֹן לְאוּמָא דְלָא חַכִּימְתּוּן אַתּוּן וְאַבְהַתְכוֹן וְתֶהֱווֹן מַסְקֵי אַרְנוּנִין לְפַלְחֵי טַעֲוָון דְקַיְסִין וְאַבְנִין: {לז} וְאִין יְהַרְהֵר לִבְּכוֹן לְמִפְלַח לְטַעֲוַותְהוֹן תֶּהֱווֹן לְשַׁעֲמוֹן לְמִתְלִין וְלִתְנוּיָין בֵּינֵי עַמְמַיָא דִי בַּדַר יַתְכוֹן יְיָ לְתַמָן:

---

{נט} וְהִפְלָ֤א יְהֹוָה֙ אֶת-מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָֽחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶֽאֱמָנִֽים:
{נט} וִיכַסֵי מֵימְרָא דַיְיָ מִנְכוֹן רוּחַ קוּדְשָׁא כַּד יֵיתוּן מַחְתִין עֲלֵיכוֹן וּמַחְתִין עַל בְּנֵיכוֹן מַחַן רַבְרְבִין וּמְהֵימְנָן דְלָא לְמִשְׁבַּקְכוֹן וּמַרְעִין בִּישִׁין וּמְהֵימְנִין דְמִתְעַתְּקִין עַל גוּשְׁמֵיכוֹן:

---

{סד} וִיבַדְרְכוֹן יְיָ בֵּינֵי כָּל עַמְמַיָא מִסְיָיפֵי אַרְעָא וְעַד סְיָיפֵי אַרְעָא וְתֶהֱווֹן מְסַק אַרְנוֹנָא לְפַלְחֵי טַעֲוָותָא דְלָא יְדַעְתּוּן אַתְּ וְאַבְהָתָךְ דְמִן קִיסִין וְאַבְנִין: {סה} וְאִין יִתְפְּלֵג דַעְתְּכוֹן לְמִפְלַח לְטַעֲוַותְהוֹן וְאִיגְרֵי בֵּינֵיכוֹן וּבֵינֵי עַמְמַיָא הָאִינוּן וְלָא תְּנוּחוּן וְלָא יֶהֱוֵי מַנַח לְפִירְסַת רִגְלֵיכוֹן וְיִתֵּן מֵימְרָא דַיְיָ לְכוֹן תַּמָן לִבָּא דַחֲלָא דְמֵחַשְׁכָן עַיְינִין וּמַפְחַת נְפָשׁ:

---

{סז} בְּצַפְרָא תֶהֱווֹן אָמְרִין לְוַאי דִיהֵי רַמְשָׁא דְעָקַן מְאַרְכָן שְׁעֵי יוֹמָא בְּאַפֵּיכוֹן וּבְרַמְשָׁא תֶּהֱווֹן אָמְרִין לְוַאי דִיהֵי צַפְרָא דְעָקַן מְאַרְכָן שְׁעֵי לֵילְיָא בְּאַפֵּיכוֹן מִתַּוְוהִית לִבְּכוֹן דְתֶהֱווֹן תַּוָון וּמִן מֵחְמֵי עֵינֵיכוֹן דְאַתּוּן חַמְיָין פּוּרְעֲנוּתָא וְדַחֲלוּן:

---

{סח} וְיַגְלִינְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ לְמִצְרַיִם בְּאִילְפַיָא בְּגוֹ יַמָא דְסוּף בְּאָרְחָא דַעֲבַרְתּוּן וַאֲמָרִית לְכוֹן לָא תֵיסְפוּן תּוּב לְמֶחֱמֵי יָתָהּ וְתִזְדַבְּנוּן תַּמָן בְּשֵׁירוּיָא לְבַעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן בְּדָמִין יַקִירִין הֵיךְ מָרֵי אוּמְנָוָון וּמִן בָּתַר כְּדֵין בְּדָמִין זוֹלִין כְּעַבְדִין וְאַמְהָן עַד דְתִיזַלְזְלִין לְמִשְׁתַּעַבְּדָא מַגָן וְלֵית דְמַכְנִישׁ:

---

{סט} אִלֵין פִּתְגָמֵי קְיָימָא דְפַקֵיד יְיָ יַת משֶׁה לְמִגְזוֹר עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּאַרְעָא דְמוֹאָב בַּר מִן קַיָמָא דְגָזַר עִמְהוֹן בְּחוֹרֵב: