חידה פרשת שבוע מדרש פליאה + הוספה ממני הקטן. (1 צופה)

[י"ג מידות]

לשון המדרש:
"בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא "ואהבת לרעך כמוך". שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים". עמד ר' על רגליו ואמר: "הלכה כבן פזי! דכתיב "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו".

ואם תפתור אותו ככוונתי תבין את ההמשך שאני מוסיף,

א. ואף בן עזאי אמר הלכה כבן פזי.
ב. וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה: מה ראה אברהם, דברי בן פזי ראה.
ג. וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר. מדוע צחקה שרה, משום דכתיב ואהבת לרעך כמוך, מיד אמר הקב"ה לָ֣מָּה זֶּה֩ צָֽחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר והלא הלכה כבן פזי.

 

[אחד יחיד]

מתוך הקדמת העין יעקב:

"ויסכים זה עם מאמר, מצאתי כתוב בשם המדרש, ובקשתיהו ולא מצאתיהו בכל שיתא סדרי, וזהו נוסחו:

בן זומא אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא (דברים ו ד): "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
בן ננס אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא: (ויקרא יט יח): "ואהבת לרעך כמוך".
שמעון בן פזי אומר: מצינו פסוק כולל יותר, והוא (שמות כט לט): "את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים".
עמד ר' פלוני על רגליו ואמר: "הלכה כבן פזי! דכתיב (שמות כה ט): "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו".

וראוי להזכיר יסוד שורש מחלוקת ג' תנאים האלה. והנראה על-דרך הפשט כי סברת בן זומא שעיקר גדול בתורה, יתד שהכל תלוי בו, הוא ידיעת האמוניות התורניות הנרמזות בפסוק שמע ישראל. וסברת בן ננס כי בערך אל כלל ההמון, הוא עיקר גדול ויותר כולל עשות משפט ואהבת חסד בין איש לחבירו, אשר זה נרמז בפסוק ואהבת לרעך כמוך. שכן יקרה להלל כשבא לפניו עובד כוכבים א' ואמר לו גיירני על-מנת שתלמד לי התורה על רגל אחת, ואמר לו ואהבת לרעך כמוך. ובן פזי דקדק בזה יותר, וראה כי המעשים טובים נחלקים לשני מינים. הא' בין אדם לחבירו כמו ואהבת לרעך כמוך. הב' בין אדם למקום. כמו מעשה הקרבנות. ולזה ייחד פסוק את הכבש אחד, כי הוא מעשה הקרבנות לעבודתו ית', בעבור זה נקבעה הלכה כבן פזי, לפי שהוא מקבץ מעלות הדעות האמיתיות, ומעלת מעשה הטוב, וראיה לזה פסוק ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן, כי מעשה המשכן שרשו דבר עיוני אמוניי, וצוה וכן תעשו, שהמעשה והעיון יהיו נקשרים יחד, והיתה כוונת שמעון הצדיק, לומר כי מעמודי העולם אשר הניחם הקב"ה ועליהם בנאו והעמידו, הם שלשה אלה: התורה זה עיון בדעות אמוניות, עבודה ענין הקרבנות שהם כוללים עיון ומעשה וגמילות חסדים הוא מעשה פשוט בין אדם לחבירו".