מדרש תנחומא - התייחסות הלכתית.

[י"ג מידות]

בבדיקת נושא מסויים הגעתי למדרש תנחומא בו הוא מתייחס באופן בלעדי לנושא שלא מוזכר בגמ'.
אך מאוד התפלאתי מדוע הפוסקים לא מצטטים אותו כהוכחה.
בדקתי במכלול וראיתי שישנם דעות שמדרש תנחומא אכן נכתב ע"י האמורא "רב תנחומא" אך נוספו לו חלקים בהמשך השנים.
וברצוני לדעת כיצד מתייחסים למדרש תנחומא מבחינה הלכתית, האם הוא נקרא אמורא או שלא?

 

[הצעיר שבחבורה]

חובה לציין, כי המדרש הנ"ל מובא בספרי ההלכה לרבותינו הראשונים, ובפוסקים.

 

[הצעיר שבחבורה]

ואציין מס' מובאות

טור אורח חיים סימן תקפא - נוהגין באשכנז להתענות כולם בער"ה וסמוך לזה ממדרש ר' תנחומא.

ט"ז אורח חיים סימן קכה - במדרש תנחומא פ' צו איתא ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף על רגליו בשעה שהש"ץ אומר קק"ק:

ט"ז אורח חיים סימן תרסח - כתוב בהגמ"נ הא דנהיגי מקצת לאכול חצי סעוד' בסוכ' וחצי סעוד' בביתו מנהג זה לא נזכ' בשום מקום אבל נ"ל ראיה ברורה ממדרש תנחומא

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תרו - לטבול. כמ"ש במדרש תנחומא פ' ואתחנן יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת מה מ"ה נקיים כו' וערא"ש:

אשל אברהם (בוטשאטש) סימן כה - ונוטה שאם היה רואה המג"א ז"ל תשובה ההיא היה מסכים עמה, כי הביא מדרש רבינו תנחומא ז"ל

 

[הצעיר שבחבורה]

תורת האדם שער הסוף - ענין הרפואה
ועוד מצאתי במדרש ר' תנחומא בפרשת פנחס הרואה בריות טובות ואילנות טובים אומר בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו. אם ראה הרבה אוכלוסין של בני אדם אומר בא"י אמ"ה חכם הרזים, נראה שכולן בהזכרת שם ומלכות נתקנו.

 

[י"ג מידות]

צריך לעשות עבודת מחקר רצינית בנושא.
אני מחפש מקור לתענית אסתר, ויש אזכור במדרש תנחומא, אך הראשונים לא התיחסו לאזכור.
ומי שכן התייחס קרא לזה תשובת הגאונים.

 

[הצעיר שבחבורה]

צריך לעשות עבודת מחקר רצינית בנושא.
אני מחפש מקור לתענית אסתר, ויש אזכור במדרש תנחומא, אך הראשונים לא התיחסו לאזכור.
ומי שכן התייחס קרא לזה תשובת הגאונים.

רצוי שתפרט

 

[י"ג מידות]

מחזור ויטרי הלכות פורים תענית אסתר מתייחס למדרש תנחומא זה וקורא לו בשם תשובת הגאונים.

מדרש תנחומא (בראשית ג)

"ותשובת שאלה זו ממתיבתא שאלו הא דתנן מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר לא פחות ולא יותר, וא"ר יהודה אימתי בזמן שהשנים כתקנן וישראל שרוין על אדמתן, אבל בזמן הזה הואיל ומסתמא בקיאין הן אין קורין אותה אלא בזמנה והלכה כת"ק או הלכה כרבי יהודה, השיבו בין לרבי יהודה בין לת"ק מגילה אינה נקראת אלא בזמנה הכי קאמר ת"ק כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין אותה בחמשה עשר כפרים ועירות גדולות קורין בי"ד אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, והא דתנן מגלה נקראת בי"א בי"ב בי"ג וכו' ליושב בתענית שכבר פי' בסוף המשנה אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, ומאי יום הכניסה יום הקהל', דאמר מר שלשה עשר יום קהלה לכל היא דכתיב ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלשה עשר יום בו וגו' נקהלו היהודים בעריהם וגו' נקהלו וגזרו תענית בשלשה עשר באדר אבל ארבעה עשר יו"ט הוא דכתיב ונוח בארבעה עשר בו ועשה אותו יום משתה ושמחה, ובשושן הבירה לא נחו אלא בחמשה עשר לפיכך שושן וכל המוקפין קורין בט"ו ועושין יום טוב זה ששנינו מגילה נקראת וכו', ליושב בתענית שאסור לישב בתענית בשבת שאם חל י"ד להיות באחד בשבת אסור להתענות בשבת ובערב שבת נמי אסור מפני טורח שבת אלא מקדימין ומתענין בחמישי שהוא אחד עשר באדר ואם חל ארבעה עשר בשבת אסור להתענות בע"ש מפני טורח שבת שעיקר תענית סליחות ורחמים הוא, ואתי לאימנועי מכבוד שבת, וכבוד שבת עדיף מאלף תעניות, דכבוד שבת דאורייתא ותענית דרבנן ואתי כבוד שבת דאורייתא ודחי תענית דרבנן, אלא מקדימין ומתענין בחמישי בשבת שהוא י"ב, ואם חל י"ד בע"ש מתענין בחמישי שהוא שלשה עשר וכן פי' במשנה כיצד חל להיות בשני כפרים ועירות גדולות קורין בו ביום ומוקפין חומה למחר, חל להיות בשבת או באחד בשבת כפרים מקדימים ליום הכניסה וכו', אבל ט' באב שחל להיות בשבת מאחרין לאחר שבת מפנ' שהוא פורעניות לכך מאחרין ולא מקדימין ומהני שמעתתא ילפינן דלא יתבינן בתענית בע"ש בעינוי הרשות לא צבור ולא יחיד כלל וכן הלכתא:"

 

[הצעיר שבחבורה]

מחזור ויטרי הלכות פורים תענית אסתר

היכן?

 

[י"ג מידות]

עיין במאמר שכתבתי בנושא מקור לתענית אסתר שם ציטטתי את המהר"ץ חיות שאומר שהמדרש תנחומא מעורב בו חלקים מרבותינו הראשונים