פסח, חודש ניסן מהו הסימן לשביעי של פסח?

[גרינפלד]

טור סימן תכח:
סימן לקביעות המועדים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"פ פי' ביום א' של פסח יהיה לעולם ט' (תשעה) באב וסימן על מצות ומרורים יאכלוהו ביום ב' שבועות ביום ג' בו ר"ה ביום ד' בו קריאת התורה פי' שמחת תורה ביום ה' בו צום כפור ביום ו' פורים שעבר.


ועל שביעי של פסח לא כתוב סימן, ויתכן שאין;
ויש שאמרו ז' עצים, שביום שחל שביעי של פסח - יוצא ט"ו באב, שזהו היום שהפסיקו לכרות עצים למערכה.

עוד היה אפשר לומר ז' ערב פסח שלפניו, עי' בהגר"א יו"ד סי' שצ"ג שזה בכלל המועדים, וכ"ה במנהגי מהר"א טירנא, מובא בסידור וילנא (לפני ויהי נועם של מוצאי שבת).

עוד היה אפשר לומר שבשביעי של פסח התגלה שהקב"ה הוא עזי וזמרת י-ה.​

 

[גרינפלד]

כתב הבעה"ט על הפסוק י"ד י' "והנה מצרים נוסע אחריהם", בזה"ל:

והנה בשוחר טוב תהלים י"ח כתוב "יצילני מאויבי עז" - זה פרעה;
ועה"פ "אמר אויב" - מביא הגרח"ק ב'למכסה עתיק' שבמכילתא כתוב שזה פרעה, ובזוה"ק כתוב שזה שר של פרעה.
ואם השר של פרעה זהו השר של מצרים, או עכ"פ יש קשר ביניהם - יתכן לרמוז ש"אויבי עז" רמז לעוזא.

ושמעתי לומר ש"בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז" - גם רומז לעוזא.

והנה בראשונים כתוב רמז על כל הימי של פסח ע"פ אתב"ש, שביום שיוצא א' של פסח - יוצא תשעה באב, ב' - שבועות, וכן הלאה.
ועל היום השביעי ז"ע - לא כתוב,
ויתכן שהענין של יום זה - הוא העוז של הקב"ה כנגד עוזא, כמש"כ הבעה"ט.

ויתכן להוסיף, שהגר"א כתב שבשם ע"ב הרמוז בפסוקים "ויסע ויבא ויט" - אין ג', כי אין גאווה לפני המקום,
וא"כ יתכן שהרי ב"האדרת והאמונה" - ומרים "העוז והענווה לחי עולמים", שהעוז הולך ביחד עם ענווה.
[ו"גאה גאה" - זה רק ביחס לניצחון על המצרים].

 

[גרינפלד]

יו"ד סי' שצ"ג

צ"ל שצ"ט

 

[אברהם]

את ההלצה שז' - עצמאות (ה' באייר) מסתמא לא מתאים להזכיר כאן...

 

[אחד יחיד]

את ההלצה שז' - עצמאות (ה' באייר) מסתמא לא מתאים להזכיר כאן...

אז למה הזכרת?

 

[עוזי ומגני]

את ההלצה שז' - עצמאות (ה' באייר) מסתמא לא מתאים להזכיר כאן...

א"א דפעמים הוא משתנה, [כמו השנה כמדומני]
[אמנם מסופר על המתכנתים של שעוני המים הכשרים ביפן או סין, שאמרו שעם כל החגים הסתדרו חוץ מחג העצמאות שכל פעם יוצא בתאריך אחר, ואמרו להם שע"ז מסכימים להתפשר עמם...]

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

את ההלצה שז' - עצמאות (ה' באייר) מסתמא לא מתאים להזכיר כאן...

ואיכא דאמרי שרומז ליום ה"עצמות"