הבאר יצחק (חא"ה ס"ח ענף ו') תמה על דבריהם דהא בזה לא שייך הא דאמרו (ביצה ה ב) כל דבר שנאסר במנין צריך מנין אחר להתירו, מאחר דגם כשהיה הבית המקדש קיים היה מותר לעשות מלאכה לטמא או למי שהיה בדרך רחוקה, ודמי למש"כ הפוסקים לענין מים מגולים דלא אמרינן ביה דאסור גם האידנא משום דכל דבר שנאסר במנין מאחר דגם בזמן חז"ל לא נאסר רק במקום דשכיחי נחשים. וע"כ כתב הבאר יצחק דנראה דטעם האיסור בזה"ז משום מהרה יבנה ביהמ"ק ויאמרו אישתקד מי לא עשינו מלאכה, ועי' ביצה ה