מה בין רוב לקרוב שתיהם אחוזים? | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2 מה בין רוב לקרוב שתיהם אחוזים? | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2
נוסף ללוח שנה: 05-05-25

ושמעתי להוכיח כן עוד ממש''כ הש''ך בשם התרוה''ד [ולא ידעתי כרגע מקומו]
הוא בסי' רצ"ב סקכ"ז

וז"ל הרמ"א שם סעיף י':
אבל אם נתן לו להוליך טבעיות של זהב וכיוצא בו וערבן עם שלו ונאבד א' מהן יכול המוחזק לומר לשאינו מוחזק דלמא שלך נאבד ואם שנים הפקידו אצל אחד ונאבד או נגנב אחד מהן אזלינן בתר רובא וכל דפריש מרובא קא פריש.

וכתב שם הש"ך:
ובת"ה שם כ' עוד רבותא דהיכא שהפקידו אצל אחד ושל הנפקד היו רוב כגון שהפקיד ראובן לשמעון עשרה ולוי מסר לו ה' ושלו היו כ' אע"ג דהנפקד אינו מפסיד כלום ומטעם שהוא מוחזק אפי' הכי לגבי ראובן אזלינן בתר הרוב וע"ש.

נ.ב. הדוגמא שהבאתי למעלה ממטבעות לא נכונה כמבואר ברמ"א שם, וצ"ל טבעות

יש להביא ראיה ברורה שרוב זה לא אחוזים מזה שמצאנו סמוך מיעוטא למיעוטא והו''ל מחצה על מחצה [עי' ב''ב צג. ובתוס' שם], והא פשיטא דאין כל מיעוט 25 אחוז בדיוק
ולמעשה יש לדון בראיה זו דשם אחר דאיכא כמה צדדים לכאו' אין הנידון מצד רוב של כה''ת אלא של רוב צדדים [וכידוע אליבא דהרשב''א בס''ס] ואינו דומה לרוב של כה''ת
אלא דעדיין יש לדון דאם אזלי' בתר אחוזים למה שלא יהא נידון גם מצד רוב של כה''ת, וצ'ת אם יש להוכיח משם

אמנם לכאו' זה גופא דיש רוב צדדים מראה שאין הרוב קשור לאחוזים, דברוב צדדים ודאי מצוי שהאחוזים יהיו לצד השני
ואי נימא כן, ונימא דבעיקרון בסתם רוב כן יש איזה צד סברא לילך בתר רוב, נצטרך להסביר איך באמת ילפי' מינה לרוב צדדים וכדו' באופנים שאין סברא,
וצ''ל דכיון דחזי' ברוב שאמרה התורה ללכת אחריה כבודאי הגם דיש צד מיעוט קיים לפנינו [ברובא דאיתא קמן] וגם אם יש סברא לילך בתר רוב מ''מ אין בזה כדי לבטל צד המיעוט ומצד הסברא עצמה עדיין היה ראוי לאסור, וע''כ דיש כאן גזיה''כ חדשה, ודו''ק

סידרתי הדברים פה בס''ד
 
ולמעשה יש לדון בראיה זו דשם אחר דאיכא כמה צדדים לכאו' אין הנידון מצד רוב של כה''ת אלא של רוב צדדים [וכידוע אליבא דהרשב''א בס''ס] ואינו דומה לרוב של כה''ת
אמנם לכאו' זה גופא דיש רוב צדדים מראה שאין הרוב קשור לאחוזים, דברוב צדדים ודאי מצוי שהאחוזים יהיו לצד השני

ומה שחידשה התורה דבר זה הגם דאין בו סברא הוא משום דמוכרח שיהיה דרכי הכרעות בתורה, וכלשון הרמב''ם בפיה''מ בנזיר פ''פ מ''ב 'שהעניין יצא לדבר שאין לו תכלית כל זמן שנלך אחר האפשריות'
 
ומה שחידשה התורה דבר זה הגם דאין בו סברא הוא משום דמוכרח שיהיה דרכי הכרעות בתורה, וכלשון הרמב''ם בפיה''מ בנזיר פ''פ מ''ב 'שהעניין יצא לדבר שאין לו תכלית כל זמן שנלך אחר האפשריות'
השאלה מה זה סברא?
עינינו הראות שכל העולם כולו הולך אחר הרוב, והסיבה היא לא משום שבאמת יש כאן הגיון צרוף, אלא דלכל העולם יש את סברת הרמב"ם שא"א להשאר בספק כל הזמן.
וגם בכל העולם הרוב משתנה לפי הנידון, ואפשר שבאותו סיפור יהיה כמה נידונים, ועל כל נידון כל אחד מסתכל אחרת לפי הספק שלו
אמנם הכרעת התורה ללכת אחרי הרוב ברובא דאיתא קמן, הוא משום רוב הצדדים בספק, ולא משום רוב במציאות, אלא שהמציאות נותנת לי את הצדדים בספק, וע"כ בספק מנין הבשר, לא נלך אחרי רוב הבשר, אלא אחרי רוב החנויות, דהצדדים בספק הינו הסיבות לטעון שבשר זה כשר הוא משום החנות שפירשה מהם, שזה הדבר שחסר לי בידיעה לדעת אי בשר זה כשר או טרף, ואני הולך אחר רוב צדדים בספק, והסיבה שלא הולכים אחר רוב הבשר הוא משום שמה שיש הרבה בשר כשר בעולם הוא לא סיבה שגם בשר זה יהיה כשר ורק ברובא דליתא קמן אזלינן כן וצריך להגדיר מתי הספק הוא רובא דאיתא קמן ומתי הוא ליתא קמן וקשה לי לאריך במסגרת זו ועוד חזון למועד בעת שיתפנה לי זמן להעלות כאן חבורה שכתבתי בנושא שבה ביארתי בטוט"ד את כל הענין באריכות
 
עינינו הראות שכל העולם כולו הולך אחר הרוב, והסיבה היא לא משום שבאמת יש כאן הגיון צרוף
כבר כתבתי שבאמת יכול להיות שקצת סברא יש בזה
ואי נימא כן, ונימא דבעיקרון בסתם רוב כן יש איזה צד סברא לילך בתר רוב, נצטרך להסביר איך באמת ילפי' מינה לרוב צדדים וכדו' באופנים שאין סברא,
וצ''ל דכיון דחזי' ברוב שאמרה התורה ללכת אחריה כבודאי הגם דיש צד מיעוט קיים לפנינו [ברובא דאיתא קמן] וגם אם יש סברא לילך בתר רוב מ''מ אין בזה כדי לבטל צד המיעוט ומצד הסברא עצמה עדיין היה ראוי לאסור, וע''כ דיש כאן גזיה''כ חדשה, ודו''ק

יישר כח, ממש יצור בהירות בסוגי'
שמח אני בזיכוי הרבים,
אבל אל תשכח שהכל בזכותך...

ושוב מצאתי שכן כתב בשערי יושר ש"ג פ"א:
כמו כן הדין הנולד מרוב חנויות נגד המיעוט הוא דין שעלינו להתנהג כן, אף שבמציאות ליכא כאן בירור כלל
 
לכאו' אחרי כל ההודעות הנ"ל התחוור לי באופן ברור שקרוב אינו מדין רוב

אלא דמצאתי בדבר אברהם (ח"א ד-ו) כתב שדין קרוב מבוסס על דין רוב, שרוב הסיכוים שהחפץ הגיע מהמקום הקרוב.

 
בלת"ק
הדבר ברור שכל הכרעות התורה אינם באים בתורת אחוזים כלל, וסטטיסטיקה היא חכמה בלבד...
ככל דיני התורה רוב וקרוב הם הכרעות בספק, וההבדלים בין כוחותיהן של ההכרעות באים מנקודת הכרעתו של כל אחד,
ואכמ"ל
 
במחכת''ר האין זה הדיון אם הוא בירור או הנהגה?
אתה מתכווין בירור בתורת ידיעת האמת.
בזה לא עוסקים כלל בדיני התורה [לא שאיננו מכוונים לאמת רק שלא זה המושג הכרעה]
הכרעת הספק היא שיש סיבה להכריע כצד אחד ולא כי מבורר העובדות כמותו אלא במשקל הצדדים הוא עדיף כמו צד שיש בו רוב או קרוב וכדו'
הנהגה זה מצב שבו אין הכרעה מצד צדדי הספק ונשאר כאן ספק ואז נוהגים בספק עפ"י דיני הנהגה [חזקה וכדו']
 
בלת"ק
הדבר ברור שכל הכרעות התורה אינם באים בתורת אחוזים כלל, וסטטיסטיקה היא חכמה בלבד...
ככל דיני התורה רוב וקרוב הם הכרעות בספק, וההבדלים בין כוחותיהן של ההכרעות באים מנקודת הכרעתו של כל אחד,
ואכמ"ל
צדקו דבריך, ולפי שיש מפקפקים בזה הוצרכנו לכל הראיות דלמעלה
 

הודעות מומלצות

לאיזה יהודי קראו בשם 'בלעם'?
[שאלת...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון