ויגש מה ברכה ברכו, שיעלה נילוס לרגליו (1 צופה)

[געגועים]

וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. ברש"י: ומה ברכה ברכו, שיעלה נילוס לרגליו (תנחומא נשא אות כו).

ובמדרש הביאור: מה ברכה בירכו, אמר יעלה נילוס לרגליך. וכן במדרש לקח טוב: מה ברכה ברכו, אמר לו יהי רצון שיעלה נילוס לרגליך.

ובשפת אמת ליקוטים שמות: מה שזכה פרעה להיות לו בתיה שגידלה למשה רבינו ע"ה ושכרה רב כדאיתא בזוהר הקדוש, נראה שהיה על ידי ברכת יעקב, שכתוב ויברך יעקב את פרעה.

ואולי זה נרמז במה שברכו יעלה נילוס לרגליך, דהיינו בתו, כי ברא כרעיה דאבוה, וכתיב ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור שירדה לרחוץ בנילוס ליטהר מגלולי אביה, וזה היה מכח ברכת יעקב אבינו.

ואי' במדרש לקח טוב: מה ראה פרעה לשאול ליעקב כמה ימי שני חייך, לפי שהיה איקונין של יעקב אבינו דומה לאברהם אבינו, וכסבור היה שהוא אברהם.

ובספר אמרי שפר: ונמצא כתוב כי כשבא אברהם ליכנס בפתח טרקלין של פרעה כשנלקחה שרה, הפתח קטן והנכנס שם יהיה צריך לכרוע גופו, ובכותל שבפנים כנגד הפתח היה שם דמות צלם מצוייר כדי שיכרע לו כל הנכנס שם, ונעשה לו נס וגבה המשקוף בשעת כניסתו כדי שיכנס בקומה זקופה, ואח"כ נשאר המשקוף כאשר בתחלה, ובאותו כותל כתבו הענין לזכר, וכשנכנס באותו הפתח נעשה לו גם כן אותו הנס, וחשב פרעה שהוא הוא אברהם, לפיכך שאל לו כמה שני חייך, כי תמה איך חיה כל כך.

ובאלשיך הק' פ' שמות: ומה גם כי ידעו את ישראל אביהם אשר בניו הם, כי מבואו מצרימה פסק הרעב, ובהיכנסו בית פרעה הוגבה משקוף הפתח לבל יראה כשוחה לעבודה זרה אשר נוכח הפתח הנמוך.

ובספר צאינה וראינה: והמדרש כותב שהפרעה הזה היה אצל אבימלך בשעה שאברהם ביקר אצל אבימלך, ואצל אבימלך היה פתח נמוכה, דאליל עמד למול הדלת, דמי שנכנס על ידי הדלת היה מוכרח להתכופף, וממילא השתחוה להאליל שלו, אבל כשאברהם היה צריך להכנס נעשה נס שהדלת התרוממה כדי שאברהם לא יצטרך להשתחוות, וכן כשיעקב הצטרך להכנס אצל פרעה היה גם אותו הדבר, שנעשה והדלת התרומם ויעקב נכנס בלי להשתחוות, וכשראה פרעה את זה, חשב פרעה שזהו אברהם, ועל כן שאל אותו בן כמה הוא, כי חשב שזהו אברהם שהדלת התרוממה אצל אבימלך אז כשהצטרך אברהם להכנס. עכ"ל.

ואולי - כהמשך לתמיהתו של פרעה בעקבות שראה שהמשקוף מתרומם - ברכו יעקב שכשם שעלה בשבילו המשקוף כדי שלא ישתחוה לאליל שלו, כך יעלה נילוס לרגליו, ובזה הרויח שלא יתפעלו עוד המצריים ביום גידול נילוס לעשותו יום אד שלהם [ובפרט שזה גרם ליוסף רעה עם אשת אדוניו], כיון שבכל יום הנילוס יעלה, ובזה ביטל להם עבודה זרה שלהם, וכן בתו שהיא רגליו תרחץ שם דייקא מגלולי בית אביה.​