• מחפשים אשכולות לפי נושא? השתמשו בקידומות! לחצו על קידומת ברשימה או בקידומת שמופיע בראש האשכול ברשימת הנושאים כדי לראות את כל האשכולות המסומנים בה.
  • חדש בפורום אוצר התורה: "קבוצות ידע תורני" - התייעצו, למדו ומצאו מומחים! >>> לפרטים לחצו כאן

חד מבתראי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
שאלה זו לכאורה היא אוקסימורון, שהרי ברור שברכת לחמניית 'מזונות היא ברכת מזונות.
אך הדברים לא כל כך פשוטים, ולכן אני מעוניין לדעת.
א. מה נוהג העולם לברך על לחמנייה זו,
ב. ובעיקר - מדוע?
(בס"ד אני מפרסם כעת סדרת מאמרים בנושא זה, אך לשאלה זו אין קשר ישר למאמרים, פשוט ברצוני לדעת על מה מסתמכים המברכים 'מזונות')
 
שאלה זו לכאורה היא אוקסימורון, שהרי ברור שברכת לחמניית 'מזונות היא ברכת מזונות.
הזכרתני, שראיתי בעבר מכתב של כמה רבנים וביניהם הגרש"צ רוזנבלט, אנסה למוצאו.
שכותרתו היתה "אודות הלחמניה הקרויה בפי ההמון לחמניית מזונות" או כיו"ב.
 
הזכרתני, שראיתי בעבר מכתב של כמה רבנים וביניהם הגרש"צ רוזנבלט, אנסה למוצאו.
שכותרתו היתה "אודות הלחמניה הקרויה בפי ההמון לחמניית מזונות" או כיו"ב.
כנראה כוונתך למכתב של הגר"נ קרליץ והגר"ש ואזנר?
עכ"פ כבר מהכותרת אני מבין שדעתם נוטה שברכתה המוציא, ולכן אינני זקוק לסימוכין או ראיות, יש לי מספיק...
אני מחפש בנרות את סברות הצד השני.
 
כנראה כוונתך למכתב של הגר"נ קרליץ והגר"ש ואזנר?
אכן, כעת עיינתי, וטעיתי בשמות הרבנים.
עכ"פ כבר מהכותרת אני מבין שדעתם נוטה שברכתה המוציא, ולכן אינני זקוק לסימוכין או ראיות, יש לי מספיק...
רק ציינתי לגבי ה'אוקסימורון'.

נ.ב. במכתב הוא מנומק אך היות שמר
מחפש בנרות את סברות הצד השני
מן הסתם לא תהא תועלת מצירוף המכתב.
 
וכן אני ( להבדיל)כתבתי במאמרי:
(וכאן הודעה גלויה, דבכל מקום שיוזכר במאמר זה ובאלו שאחריו מילת 'לחמניית מזונות' כוונתי למאפה שנילוש במי פירות המכונה בפי ההמון בשם זה, וודאי אין בכוונתי להסיק להלכה עוד בטרם המאמר התחיל שברכתו של מאפה זה היא אכן 'מזונות'.)
ומכתב זה כבר נדפס בספר 'חוט השני', כך שהוא נפוץ לכל.
 
אחד הדברים התמוהים שקיימים בעולם הכשרות.
נניח ומתקיימים התנאים.
יש מי שלא לוקח את זה בתור קביעות סעודה?
כל מהותו של המאכל הוא לקבוע עליו סעודה.
אף ידי תיכון עימו.
ואם כוונתו ב'עולם הכשרות' למנהג העדה"ח לכתוב 'מזונות' על הלחמניות, בעז"ה הביא את תגובתם במאמרים הבאים.
שאר הכשרויות נמנעים מכך.
 
יש מי שלא לוקח את זה בתור קביעות סעודה?
כל מהותו של המאכל הוא לקבוע עליו סעודה.
גם כדי לקבוע סעודה צריך להיות כשיעור קביעת סעודה שלא קיימת בלחמניה אחת [ד' ביצים ולמחמירים רק בסעודת בוקר או ערב]
 
ברפרוף מלמעלה על ההודעות,
המחלוקת ידועה מאוד,
עכ"פ ר' מאיר סירוטה טוען בתוקף שברכתו מזונות,
סברתו איני יודע,

עכ"פ רב אחד אמר לי לגבי ההלכה בסימן קס"ח, במשנ"ב ס"ק צ"ד, וז"ל:
"ודע דפת שנאפה במי ביצים דהיינו מה שקורין קיכלי"ך מסתפק במ"א אם הוא בכלל פת כיסנין ודה"ח והגר"ז החליטו דהוא בכלל פת כיסנין וכן במגן גבורים וכן המנהג [אח"כ מצאתי שכ"כ ג"כ בהנהגת הגר"א]"

ואיני זוכר מה אמר לי לגבי זה, אך דיברנו על ענים ברכת הלחמניות מזונות,

תוספת יפה שאמר לי אחד לגבי הלחמניות בכשרות הרב לנדא, שכל לחמניה היא פחות מכביצה ומטגנים את זה ולא אופים, כדי לצאת מן הספק,

בכלליות איני מונח כרגע בענין אני כותב מזכרוני ויכול להיות שאני טועה.
 
גם כדי לקבוע סעודה צריך להיות כשיעור קביעת סעודה שלא קיימת בלחמניה אחת [ד' ביצים ולמחמירים רק בסעודת בוקר או ערב]
הוא כנראה התכון לומר שתמיד ראוכלים את זה כסעודה, ולא אוכלים מזה קצת אלא כשיעור הקביעות, (אם לא האדם נשאר רעב).
 
גם כדי לקבוע סעודה צריך להיות כשיעור קביעת סעודה שלא קיימת בלחמניה אחת [ד' ביצים ולמחמירים רק בסעודת בוקר או ערב]
א. מנין לך?
ב. בלחמניה סטנדרטית יש פחות או יותר השיעור.
"ודע דפת שנאפה במי ביצים דהיינו מה שקורין קיכלי"ך מסתפק במ"א אם הוא בכלל פת כיסנין ודה"ח והגר"ז החליטו דהוא בכלל פת כיסנין וכן במגן גבורים וכן המנהג [אח"כ מצאתי שכ"כ ג"כ בהנהגת הגר"א]"
אין קשר.
תוספת יפה שאמר לי אחד לגבי הלחמניות בכשרות הרב לנדא, שכל לחמניה היא פחות מכביצה ומטגנים את זה ולא אופים, כדי לצאת מן הספק,
אשמח להרחבה בנושא.
 
שאלה זו לכאורה היא אוקסימורון, שהרי ברור שברכת לחמניית 'מזונות היא ברכת מזונות.
אך הדברים לא כל כך פשוטים, ולכן אני מעוניין לדעת.
א. מה נוהג העולם לברך על לחמנייה זו,
ב. ובעיקר - מדוע?
(בס"ד אני מפרסם כעת סדרת מאמרים בנושא זה, אך לשאלה זו אין קשר ישר למאמרים, פשוט ברצוני לדעת על מה מסתמכים המברכים 'מזונות')
פעם שמעתי מהגרא"י דינר
ששאלו אותו האם מברכים ע"כ המוציא
אמר: המוציא וודאי מברכים ע"ז, לברך ע"ז מזונות זה השַאַיִלֶה
 
דברי המג"א והמשנ"ב זה לגבי ביצים - האם הם הופכים את הפת ל'באה בכסנין' או שאין מטרתן לקינוח כלל, ומה זה קשור לעניינו שעינינו הרואות שקובעים סעודה על לחמניות אלו?
פעם שמעתי מהגרא"י דינר
ששאלו אותו האם מברכים ע"כ המוציא
אמר: המוציא וודאי מברכים ע"ז, לברך ע"ז מזונות זה השַאַיִלֶה
על קביעו"ס או ל"ד?
 
דברי המג"א והמשנ"ב זה לגבי ביצים - האם הם הופכים את הפת ל'באה בכסנין' או שאין מטרתן לקינוח כלל, ומה זה קשור לעניינו שעינינו הרואות שקובעים סעודה על לחמניות אלו?

על קביעו"ס או ל"ד?
המעשה היה באיזה שמחה
כך שאיני יודע אם השואל התכוון לצאת יד"ח ארוחת ערב או רק בתור אכילה בבר
 
שעינינו הרואות שקובעים סעודה על לחמניות אלו?
שאלת
שהרי ברור שברכת לחמניית 'מזונות היא ברכת מזונות.
שאלתך היתה מה סברת הטוענים שברכתה מזונות, ולא שהרי יש שם שיעור קביעות, אלא על עצם הברכה.
לגבי הקביעות - אתה צודק,
 
שאלת


שאלתך היתה מה סברת הטוענים שברכתה מזונות, ולא שהרי יש שם שיעור קביעות, אלא על עצם הברכה.
לגבי הקביעות - אתה צודק,
אם הרגילות היא לקבוע, אז ממילא הברכה היא תמיד 'המוציא' ללא קשר לקביעות.
עי' בהרחבה:
פת הבאה בכסנין - ג' (לחמניית מזונות -  ברכתה מזונות?)

פת הבאה בכסנין - ג' (לחמניית מזונות - ברכתה מזונות?)

'לחמניית מזונות' - ברכתה אכן מזונות? מבוא. במאמרים הקודמים ביארנו בס"ד את שורשי ועקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ודין קביעות סעודה. במאמר זה ברצוני לגשת אי"ה לאחד הנושאים הנפיצים ביותר התלויים בסוגיה זו – 'לחמניית מזונות' (וכאן הודעה גלויה, דבכל מקום שיוזכר במאמר זה ובאלו שאחריו מילת 'לחמניית...
 
שאלה זו לכאורה היא אוקסימורון, שהרי ברור שברכת לחמניית 'מזונות היא ברכת מזונות.
תיקון:
אוֹקְסִימוֹרוֹן = ניב ניגודים, תרתי דסתרי, דבר והיפוכו הוא מטבע לשון המורכב מזוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להגיון – פרדוקס .
 
תיקון:
אוֹקְסִימוֹרוֹן = ניב ניגודים, תרתי דסתרי, דבר והיפוכו הוא מטבע לשון המורכב מזוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להגיון – פרדוקס .
ולכן בדיוק לשאול מה מברכים על מה שמברכים עליו מזונות הוא אוקסימורון, לא? אבל בכלל לא כאן המקום להאריך.
 
משנה ברורה סימן קסח ס"ק כד
והנה לענין עירובי תחומין בסימן שס"ח איתא דשיעור סעודה הוא ג' או ד' ביצים וכתבו כמה אחרונים דה"ה כאן חשיב בזה שיעור קביעת סעודה [יט] אבל כמה אחרונים והגר"א מכללם חולקים וס"ל דאין לברך המוציא ובהמ"ז אלא כשיעור סעודה קבוע שהוא של ערב ובקר וכמש"כ בב"י בשם שיבולי לקט וכן מצאתי באשכול דמוכח שהוא סובר כן [כ] וכן נוטה יותר לשון השו"ע. ומ"מ לכתחלה טוב לחוש לדעת המחמירים שלא לאכול ד' ביצים וכ"ש אם הוא דבר שיש להסתפק בו מדינא אם הוא פת הבאה בכיסנין אף דמבואר בס"ז דהולכין בזה להקל עכ"פ בודאי יש לחוש לדעת המחמירים הנ"ל
לחמניה סטנדרטית יש פחות או יותר השיעור.
פחות, פוק חזי
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון