חנוכה מה החילוק בין הנאה לתשמיש

[אור זרוע לצדיק]

איתא במלחמות השם לרמב"ן על הרי"ף שבת דף ט/א:
אמר הכותב זה הפי' בא במחתרת על דברי רבינו הגדול ז"ל ולפיכך ניתן להצילו שהוא פסק כדברי שניהם ואמת הדבר שעיקר פירוש השמועה פשוט הוא דכי אמר רב אסי אסור להרצות מעות רבותא קמ"ל שאפילו הרצאת מעות שאינו אלא עיון הקל אסור כל שכן תשמיש אחר בין של מצוה בין של קדושה ואפילו שמואל נמי בשאר תשמישין מודה דאסור משום דהרואה אומר לצרכו הוא דאדלקה ואע"פ שיש לו נר אחר פעמים אדם מדליק כמה נרות בביתו ולא חלק אלא על הרצאת המעות מפני שאינו תשמיש אלא הנאה בעלמא ומשום הכי אמר וכי נר קדושה יש בו וכי מצות דבר שבקדושה הם כגון תפילין וספר תורה ותשמישיהן שהן אסורין בהנאת תשמישין דחול ולפום הכי אמר ליה רב יוסף וכי דם קדושה יש בו שלא ינהוג בו כמו שירצה והלא תשמישי מצוה נזרקין הן אלא אע"פ שנזרקין לאחר מצותן בשעת מצותן נוהגין בהן קדושה שלא יהו מצות בזויות עליו הכא נמי נוהגין בהם כדברים שבקדושה ואסורים בתשמישי חול בשעת מצותן ולאו משום דדמי בזיון לבזיון אתי לה רב יוסף וזה פירוש השטה באמת וברור וכן הא דמדמי רבי יהושע בן לוי נויי סוכה לנר חנוכה ה"נ קאמר דקסבר דמשום דחל שם שמים על הנר הוא ואתמה רב יוסף דאפילו לדבריו תלי תניא בדלא תניא הוא אלא משום בזויי מצוה הוא שנאסרו בשעת מצותן וכיון שנאסרו אף זה שבא לסלקן מן המצוה ולהסתפק מהן אסור דהא איתקצי לה:

וצ"ע מה גדר החילוק בין הנאה לתשמיש, ומדוע רק תשמיש אסור