חנוכה מה הטעם שנס חנוכה לא הוזכר במשנה? (1 צופה)

[מור וקציעה]

א. לפי שרבינו הקדוש מסדר המשנה, היה מזרע דוד המלך ע"ה, ונס חנוכה היה על ידי בית חשמונאים, שתפסו המלוכה ולא היו מזרע דוד, וזה הרע לרבינו הקדוש. ובכתבו המשנה ע"פ רוח הקודש נשמט הנס מחיבורו (בשם החת"ס). ובנוסח אחר יש שכתבו שלא רצה רבינו הקדוש להזכיר במשנה את ניצחון החשמונאים, שיהיה להם גנאי בזה שפסו המלוכה שלא כהוגן (ספר זכרון למשה).

ישנם המערערים על טעם זה, ואומרים שלא יעלה על הדעת שרבינו הקדוש לא הזכיר את דיני חנוכה במשניות בגלל סיבות של קפידא (ראה זיו המנהגים).

ב. יש שמבארים טעם אחר ע"פ הרמב"ם בפירוש המשניות (מנחות פרק התכלת פ"ד משנה א), שמסביר מדוע במשניות לא מוזכר ענייני תפילין ומזוזות על אף היותם חלק ממצות התורה? לפי שבזמן שחיברו את המשנה היו דינים אלו ידועים היטב לכל אדם ואדם, יתכן איפה לומר שגם הלכות חנוכה היו שגורים וידועים בפי כל, עד שרבי מסדר המשניות לא מצא נכון להעלותם בכתב במשניות (בית נפתלי מובא בנר מצווה, חת"ס גיטין עח, א).

יש שמועה המובאת בעניין זה בשמו של הגר"א מוילנא, שממניין שבעה מסכתות קטנות היו עוד מסכת תפילין, ומסכת מזוזה, ומסכת חנוכה ומכיון שהיה ממסכת חנוכה לא כתבה רבי.

ג. לפי שעד רבי לא היה היתר לכתוב את המשנה, ובימי רבי נתחדשה ההלכה והותר לכתוב את המשנה, וכיון שמעיקר הדין אסור לכתוב את תורה שבע"פ, ורק מפני שהתחילו לשכוח פרטים הותר לכתוב, וכל זה בשאר תורה שבע"פ, אבל מצות נר חנוכה שנתחדשה בבית שני לא עבר זמן רב מזמן הנס עד שיהא חשש שכחה, ולכן לא כתב רבי דלא היה עת לעשות לה' (הגר"י גרינוואלד בקובץ הקדמות).

ד. לפי שרבי סמך על מגילת תענית שבו הוזכרו דיני חנוכה (דרשות מהחיד"א דרוש ל"ב).

 

[מנסה להבין]

בגמרא יומא כט ע"א אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה - אף אסתר סוף כל הנסים. מבואר שהנס האחרון שנכתב בתנ"ך הוא נס פורים. נס חנוכה, שהיה בדורות מאוחרים יותר כבר לא נכתב בתנ"ך.

הגר"א שפירא זצ"ל (מורשה, שיחות למועדים, מובא בלקט ביאורי אגדות) ביאר שנס חנוכה לא נכתב מכיוון שבזמן שהוא נעשה כבר לא הייתה נבואה, כי רק דברי נבואה נכתבו לדורות. אבל אם כך, קשה: מדוע נאמר שנס פורים דומה לשחר, כאילו נסתיימה תקופת הלילה והחושך, וכעת מתחיל היום? הרי לאחר נס פורים חלה ירידה גדולה, שנפסקה הנבואה?

אלא כוונת הגמרא היא שלאחר תום תקופת הנבואה, בזמן נס פורים, עוד באותו הדור, החלה תקופה חדשה, של הנהגת עם ישראל על פי התורה שבעל פה. "חכם עדיף מנביא" (ב"ב יב,א), ויש לחכמי התורה מעיינות ומקורות שעל פיהם הם מדריכים את עם ישראל בדרכו, כתחליף לנבואה.

מצוות החנוכה, שהיו המצוות הראשונות שתיקנו חכמים לדורות שלא על פי רוח הקודש ולא על פי נבואה, אלא רק מכוח התורה שבעל פה, מבטאים את כוח התורה, ואת כוחם של חכמים לתקן תקנות. לכן נס זה לא ניתן להיכתב, כי כל מהותו הינה מכוח התורה שבעל פה, ולכן נקראת התחלת התקופה הזו "שחר", שכן זו הייתה תחילת ההנהגה של עם ישראל על פי התורה שבעל פה.

 

[מראה מקום]

מצו"ב 5 קבצים

 

[מראה מקום]

המבשר התורני

שירת הלוי בענין למה לא נזכר במשנה ענין נס חנוכה

ספר נר למשיחי מדוע לא נזכרו רוב עניני חנוכה במשנה

ספר אוצר הזמנים ימי החנוכה

קונטרס משנת החנוכה

 

[התורה]

תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד (חלק ב) | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד (חלק א) | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il