וירא מה הכונה "ותצחק שרה בקרבה לאמר" וכו' (1 צופה)

[אהבת ישראל]

וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה־לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן: (בראשית יח יב)​

וברש"י שם "בקרבה לאמר - מסתכלת במעיה: איפשר הקְרָבַיִם הללו טוענין וולד? השדיים הללו שצמקו מושכין חלב? תנחומא (שופטים יח). עדנה - ציחצוח בשר; ולשון משנה הוא , כמו ששנינו: משיר את השער ומעדן את הבשר. דבר אחר: עדנה - לשון 'עידן': זמן ווסת דם נדה".

וברש"י עהפ"ס "ויקח חמאה וחלב וגו' כתב: ולחם לא הביא , שפרסה שרה נדה , שחזר לה אורח כנשים אותו היום ונטמאת העיסה (ראה ב"ר מח , יד).

וברצוני לברר מה היה צחוקה של שרה, האם צחקה על זה שפתאום אחרי שנים שחדל לה להיות לה ארח כנשים פתאום חזר לה דם הוסת, או שהצחוק מדבר טרום ביאת דם הוסת אצל שרה וצחקה מהסיכוי שנתנו לה שיחזור לה דבר זה?

 

[הצעיר שבחבורה]

וברש"י עהפ"ס "ויקח חמאה וחלב וגו' כתב: ולחם לא הביא , שפרסה שרה נדה , שחזר לה אורח כנשים אותו היום ונטמאת העיסה (ראה ב"ר מח , יד).

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שהק' התוס' איך אפשר שחזר לה אורח כנשים, והמקרא מעיד "חדל להיות לשרה אורח כנשים"

 

[התורה]

וברצוני לברר מה היה צחוקה של שרה, האם צחקה על זה שפתאום אחרי שנים שחדל לה להיות לה ארח כנשים פתאום חזר לה דם הוסת, או שהצחוק מדבר טרום ביאת דם הוסת אצל שרה וצחקה מהסיכוי שנתנו לה שיחזור לה דבר זה?

לחץ כדי לכווץ...

בגמ' מבואר שהיא החלה לראות עוד מביאת המלאכים כמבואר עם העיסה, וזה היה לאחר שכבר בעלמא חדל להיות וכו',
ובדעת זקנים מבאר שלא ידעה שזה דם נידות דייקא.

 

[התורה]

וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה־לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן: (בראשית יח יב)​

וברש"י שם "בקרבה לאמר - מסתכלת במעיה: איפשר הקְרָבַיִם הללו טוענין וולד? השדיים הללו שצמקו מושכין חלב? תנחומא (שופטים יח). עדנה - ציחצוח בשר; ולשון משנה הוא , כמו ששנינו: משיר את השער ומעדן את הבשר. דבר אחר: עדנה - לשון 'עידן': זמן ווסת דם נדה".

וברש"י עהפ"ס "ויקח חמאה וחלב וגו' כתב: ולחם לא הביא , שפרסה שרה נדה , שחזר לה אורח כנשים אותו היום ונטמאת העיסה (ראה ב"ר מח , יד).

וברצוני לברר מה היה צחוקה של שרה, האם צחקה על זה שפתאום אחרי שנים שחדל לה להיות לה ארח כנשים פתאום חזר לה דם הוסת, או שהצחוק מדבר טרום ביאת דם הוסת אצל שרה וצחקה מהסיכוי שנתנו לה שיחזור לה דבר זה?

לחץ כדי לכווץ...

במהרש"א נדה ו: הקשה כן ע"ד התוס' שהזכיר הרב @הצעיר שבחבורה, יעוי"ש.

 

[שטייגניסט]

וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה־לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן: (בראשית יח יב)​

וברש"י שם "בקרבה לאמר - מסתכלת במעיה: איפשר הקְרָבַיִם הללו טוענין וולד? השדיים הללו שצמקו מושכין חלב? תנחומא (שופטים יח). עדנה - ציחצוח בשר; ולשון משנה הוא , כמו ששנינו: משיר את השער ומעדן את הבשר. דבר אחר: עדנה - לשון 'עידן': זמן ווסת דם נדה".

וברש"י עהפ"ס "ויקח חמאה וחלב וגו' כתב: ולחם לא הביא , שפרסה שרה נדה , שחזר לה אורח כנשים אותו היום ונטמאת העיסה (ראה ב"ר מח , יד).

וברצוני לברר מה היה צחוקה של שרה, האם צחקה על זה שפתאום אחרי שנים שחדל לה להיות לה ארח כנשים פתאום חזר לה דם הוסת, או שהצחוק מדבר טרום ביאת דם הוסת אצל שרה וצחקה מהסיכוי שנתנו לה שיחזור לה דבר זה?

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' מבואר בסוף דברי הריב"א בראשית פרק יח פסוק י (פרשת וירא)
וא"ת מאי קא פריך התם כי מדלית ימי טומאה בצרי להו הא לא משכחינן שפרסה נדה בסכות אלא בפסח שעבר שבאו המלאכים שהרי לכך לא הביאה עוגות. וי"ל שמה שפרסה נדה בפסח כשבאו המלאכים לא היו לה אלא אקראי בעלמא אבל בתשרי חזר לה וסת גמור ונתעברה מדכתיב ותצחק שרה בקרבה וגו':