- הודעות
- 604
- תודות
- 1,971
- נקודות
- 126
נא ונא להזהר בנושא זה לא להוציא חלילה לעז, נושא מיועד אך ורק להסבר החילוק.
התעוררתי בעקבות זה לשאלה שהציקה לי שנים, מה הקובע במה מותר להתערב ובמה אסור, כמובן כל אחד יגיד שזה לפי... אבל צריך הגיון שמסביר את זה כך שזה יעמוד כנגד כל המחלוקות ולא יהיה רק הסבר לציבור מסוים.מלוקות רבות היו בכלל ישראל במשך ההיסטוריה הארוכה שלו מהם שנחשבו לשם שמים ומהם שנחשבו כקורח ועדתו ונפרט את חלקם.אין היום מתנגדים הסבורים שהחסידות היא שיטה שנגד התורה ח"ו.
וידוע מכתבו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל בענין.
רק שוטים מופלגים עם דיפלומה עלולים לחשוב ש-250 שנה של גאוני עולם המקובלים על כולם ושהכל לומדים בתורתם, זו טעות ח"ו. (מנ"ח, חידושי הרי"מ, הפלאה, אבני נזר - אגלי טל, ותקצר היריעה מהכיל ספרים שאין ליטאי שלא הוגה בהם, שהגיעו מגדולי החסידות).
צדוקים ביתוסים קראים רפורמים קונסרבטיבים משכילים
והנה כל אלו כפרו ביסודות מהדת והוקיעו אותם, ולא יוכל לקום אדם ולומר על זה וכיוצא בו אלו ואלו דברי אלהים חיים
ונשאלת השאלה למה במחלוקת החסידים והמתנגדים על כרחינו אנו צריכים לומר כך כפי שסברו כל גדולי ישראל ללא יוצא מן הכלל מאחר אותו הדור ואף באותו הדור
הלוא הגר"א סבר שנחשבים ממש למינים ואפיקורסים ואמר זאת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
יכולים אנו לומר שהגר"א טעה בגדול וקיבל הוצאת שם רע, אבל אם זו כל הטענה אז מי יגור במגורך רע הלוא כך יאמרו על כל חרם, ועוד מי ימר? ותמיד הורגלנו על לשוננו שעינים צופיות למרחוק יש לגדולי ישראל.
וגם אם יבואר ההבדל בסוף אין זו מחלוקת רגילה אלא בעיקר ויסוד הדת.
