אם תוכל לפרט אם אתה מתכוון בדוקא אליהם,
סיפוק מגיע אך ורק מהכרת אישיותך באמת ומימוש יעודך - נקודה.
האם אתם לא משלימים אחד את השני ??
האם זה כך .... ומה ההקשר בין ההתחלה לסוף .?
לא סגי בלהיות כמו גדולי הדור - אלא להיות כמו שמספרים על גדולי הדור...
יותר הענין של הפשטות לחזור למערך ההשקפה האישית על עצמי של פעם, של לעשות נחת רוח לבורא, של לעשות רק את רצונו. הדברים הנכונים שהרב @ישעיהו מנחלת דן אמר אינם כל כך קלים לביצוע אבל יש משהו יותר פשוט וקל, לוותר על כל החלומות, על כל השבחים שקיבלנו בעבר, על כל העדיו לגדולות, וכו'. ולחזור לחתור להיות היהודי הפשוט שמניח תפילין כי ה' דיבר, שמתפלל כיכך רצונו יתברך שלומד, גם בעיון, גם עד קצה יכלתו, אבל לא בשביל להגיע למדרגה בהבנה, או ל'חדשות' נטו בשביל לעשות רצונו ית'. וזה דבר שצריך לחנך את עצמנו, וגם לעשות חושבים על שיטת החינוך שלנו את הדור הבא, כמה אנו מתמקדים בשמחת המצוות, וב'שלא עשני גוי', כמה אנו מתמקדים ב'אשר בחר בנו'.
וכבר אמרו צדיקים שצריך לספר דווקא כמה התייגעו להגיע להיכן שהגיעו ולא מה שזכו אחר כך...
אני מסכים עם דברי @נחמד-לפי
הפתרון הוא החשבת כל מעשה פעוט, לא מחמת שאין ערכים חשובים יותר, אלא מחמת שהמעשה היחידי החשוב באמת הוא עשיית רצון הבורא,
חוסר סיפוק יכול להפעיל ולכבות. אך סיפוק אמיתי וחי יכול רק להפעיל.
בשביל ה"רוצה מאתיים" צריך שתהיה תחושה של "יש לו מנה"
לענ"ד עיקר הבעיה היא
אני מדבר מכאב אמיתי, לשמוע כאלו דברים .
אני נדהם כל פעם מחדש איך אנשים אחרים מגדירים במילים ספורות הגדרות ארוכות אצלי !!!!
