חנוכה מה המקור שכה"ג חתם על פכי השמן? ומה מקור המדרשים התימניים?

[נדיב לב]

בגמ' שבת כא: מאי חנוכה וכו' "ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול".

החיד"א (מחזיק ברכה קונ"א סי' תרע, ב) תמה שלא מצאנו מקור לכך שהכהן הגדול היה צריך לחתום את פכי השמן.
וראה בשקלים פ"ה מ"א "אלו הן הממונים שהיו במקדש, יוחנן בן פנחס על החותמות". מבואר שהיה כהן ממונה להחתים את השמנים הטהורים. וממילא צ"ב מה טעם פך זה החתימו כהן גדול.

וראיתי בספר ציוני יצחק כתב שבידי חכמי תימן היה מדרש חז"ל ומשם מקורו. וזה לשון המדרש: ויקחו אליך שמן זית זך, ויקחו אליך, שיהא חותמך עליו, או חותמו של כהן גדול ע"כ לשון המדרש. מדרש זה הובא בספר אור האפילה למה"ר נתנאל בן ישעיה, ובמדרש הביאור למה"ר סעדיה בן דוד תעיזי, ובמדרש החפץ למה"ר זכריה בן שלמה הרופא, ובילקוט מה"ר מנצור אלביחאני, ובספר מעין גנים, וכמו שציינתי בשמן למאור פסוק ס"ט, דף ק' עכ"ל.

מה המקור של המדרשים התימניים. והאם אפשר לסמוך שהמדרש יצא מידי חז"ל? כמו כן במשנה שקלים מבורר שהיה כהן ממונה על החותמות.

 

[ן' מיגאש]

ידוע שהרבה מדברי חז"ל ואפילו כתבי ראשונים מסויימים חלק מכתבי הרמב"ם שו"ת הריטב"א תשובות הראב"ד ועוד נשתמרו רק בתימן. ואם כי יש מבואות שלמים על זה כרגע מצאתי את זה על המדרשים עיין בפנים.

 

[שירת העשבים]

וראה בשקלים פ"ה מ"א "אלו הן הממונים שהיו במקדש, יוחנן בן פנחס על החותמות". מבואר שהיה כהן ממונה להחתים את השמנים הטהורים.

לחץ כדי לכווץ...

נדמה לי שבהמשך הפרק שם מבואר מה הם אותם החותמות, ואינם שייכים כלל לחותם שעל פך השמן.