ראש השנה - מה הקשר בין יום הרת עולם ליציאת מצרים? | ענייני דיומא ראש השנה - מה הקשר בין יום הרת עולם ליציאת מצרים? | ענייני דיומא

הפקדתי ש.

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
83
תודות
190
נקודות
130
בתפילה של ראש השנה אומרים "ותתן לנו יום תרועה זכר ליציאת מצרים". ודרוש הסבר מה הקשר בין יום הרת עולם ר"ה לבין יציאת מצרים?
וראיתי בראשונים והאחרונים שכתבו כמה תירוצים.

ראשית אפתח במש"כ בספר שיבולי-הלקט לאחד מהראשונים. שאלה ששאל אותו אחיו, הרב בנימין: מדוע אומרים בקידוש בראש השנה 'זכר ליציאת מצרים'? איזה זכר ליציאת מצרים, יש לך ביום ראש השנה? והוא ענה לו תשובה: הגמרא במסכת ראש השנה יא, א את הסיבה:בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין ובראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים. אם יוסף יצא מבית האסורין בר"ה, אז אפשר לומר 'זכר ליציאת מצרים'. שאל אותו אחיו שאלה נוספת: ביום הכיפורים אמנם אין קידוש, אבל אנחנו אומרים בתפילה, גם כן 'זכר ליציאת מצרים' . מה קשור יום הכיפורים ליציאת מצרים?! אומר הספר שיבולי הלקט – אמרתי לאחי, העבדים משתחררים מהעבדות שלהם, ביום הכיפורים. ונאמר בפרשת ראה, שיש מצות הענקה, בשעה שעבד יוצא לחירות כפי שאומרת התורה (דברים טו, יד-טו): "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹוקֶיךָ תִּתֶּן לוֹ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹוקֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם. יוצא, ששחרור העבדים ביום הכיפורים, קשור ליציאת מצרים, בגלל שחרור העבדים וממילא זו הסיבה אומרים בתפילת יום הכיפורים - 'זכר ליציאת מצרים'. הנה "הקשר בין ראש השנה ויום הכיפורים ליציאת מצרים"...


שבלי הלקט סי' רפו עמוד קלה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=312
 
בדרשות הר"ן דרוש א' התיחס לשאלה הנ"ל.
"ולכן אנו מזכירין תמיד בתפלתנו זכר ליציאת מצרים, גם במועדים שאינם נמשכים עם יציאת מצרים כלל, כראש השנה ויום הכפורים, מפני שהענין ההוא הורה שהשי"ת חפץ בנו ומנהיגנו ומורינו הדרך אשר נעלה בה אל העולם העליון".

טעם יחודי לר"ה ייתכן לאמר עפ"ד החינוך ודוק.
כתב החינוך (בא מצוה כא) "לספר בענין יציאת מצרים בליל ט"ו בניסן כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח להשי"ת על הנסים שעשה לנו... משרשי מצוה זו מה שכתוב בקרבן הפסח, ואין מן התימה אם באו לנו מצוות רבות על זה, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו, ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפלותינו זכר ליציאת מצרים, לפי שהוא לנו אות ומופת גמור בחדוש העולם, וכי יש א-לוה קדמון חפץ ויכול, ועל כל הנמצאות הוא, ובידו לשנותם כפי שיחפוץ בכל זמן מן הזמנים, כמו שעשה במצרים".
 
השפתי חיים בקונטרס רינת חיים עמוד תה-תו מעיר את השאלה, ותמצית דבריו ליישב, שכל המועדים באו לזכך ולרומם את כלל ישראל ועי"ז נזכור שכל מציאות עם ישראל נהייתה על-ידי יציאת מצרים לא ככל העמים שנתהוו לעמים מאליהם וכו' כמש"כ "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים" וכו' וזוהי מטרת כל יציאת מצרים ותכליתה להיות עם עובדי ה' ובניו העושים רצונו כמש"כ וכו' "והייתם לי עם סגולה מכל העמים" כדי שאכן נהיה עם ה', נתן לנו הקב"ה את כל האפשרויות, חלק מהן הם ימי המעודים והדין כולל ר"ה ויו"כ וע"י שנתעלה בהם נזכור את יציאת מצרים ומטרתה להיות עם ה' וזה "זכר ליציאת מצרים.
 
תירוץ נוסף בסגנון חסידי (אם כי גם תירוץ זה הולך על ההקשר של ר"ה ליצ"מ ולא כלל המועדים)
שאל רבי משה טייטלבוים, בעל "ישמח משה" על מה שאנו אומרים בתפילת ראש השנה: "ותיתן לנו ה' אלוקינו באהבה את יום הזיכרון הזה יום תרועה וכו' זכר ליציאת מצרים". מה הוא הקשר בין ראש השנה ובין יציאת מצרים? ותירץ על פי משל: בני עיר אחת מרדו במלכם. שלח המלך את מבחר חייליו והללו הצליחו לדכא את המרד ולהשתלט על המורדים. כינסו החיילים את כל בני העיר בכיכר העיר והמתינו לפסק דינו של המלך. המלך, שהיה רחום וחנון, הורה כי מי שייכנע מיד ויקבל את מרותו יינצל מכל עונש ואף יקבל שי נאה מאת המלך, אולם מי שיהין לעמוד במרדו ייענש בכל חומרת הדין! רבים מבני העיר מיהרו וניצלו את ההזדמנות שהעניק להם המלך, והמלך עמד בדיבורו ומחל להם ואף העניק להם מתנות, אולם אותם שנשארו במרדם ולא הסכימו לקבל את עול מלכותו עליהם, נידונו כמורדים והושלכו אל בור הכלא לשנים רבות... אמר הצדיק כן הוא גם הנמשל: בראש השנה עומדים אנו כאותם בני העיר שפשעו במרידה במלכם, כי גם אנו בחטאינו מרדנו במלכנו ועתה בראש השנה הגיע יום הדין על מעשינו, אולם הקב"ה, מלכו של עולם, ברחמיו הרבים אומר "שובו אלי", השב בתשובה שלימה ימחלו עוונותיו ואף יזכה להיכתב לאלתר לחיים טובים ולשלום. מעין מאורע זה התרחש גם בזמן יציאת מצרים כאשר בני ישראל היו שקועים במ"ט שערי טומאה והגיע העת לצאת ממצרים – כל אותם שקיבלו עליהם עול מלכות שמים יצאו ממצרים, ואילו הרשעים שלא האמינו בה' ובמשה עבדו מתו בשלושת הימים הראשונים של מכת החושך. וזו הסיבה שאנו מזכירים בראש השנה את יציאת מצרים כדי להיזכר במה שהתרחש בעת יציאת מצרים, וכדי שלא נהיה חלילה כאותם פתאים אלא נמהר ונשוב בתשובה שלימה ונזכה לחיים טובים ולשלום.
 
ספר גבורות השם - פרק ג
בחר הוא יתברך בליל פסח להודיע מעשיו לבאי עולם להכיר את שמו בעולמו בהוציאו את עמו ממצרים. וענין זה ראינו ששמה התורה יציאת מצרים יסוד היסודות ושורש הכל, ומצות הרבה באו בשביל היציאה שעל ידם יהיה לעינינו יסוד הזה ומאצלנו בל ימוט, כמו מצות סוכה שאמרה התורה (ויקרא כ"ג) למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם ממצרים, ואף השבת נאמר בו (דברים ה') וזכרת כי עבד היית במצרים וכן הפסח וחג המצות בודאי זכר ליציאת מצרים, וכן כל יום טוב כולם אנו מקדשים ואומרים זכר ליציאת מצרים, נוסף על זה שאנו חייבים לזכור יציאת מצרים בכל יום, ולרבי אליעזר בן עזריה ביום ובלילה, שכל זה מורה כי יציאת מצרים בעצמו חוץ מהנסים שעשה ביציאה הוא יסוד האמונה שעליו נבנה הכל. אף כי נסים ונפלאות אין מספר עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל, לא שמה התורה לזכור אותם ולעשות זכר להם כי אם ליציאת מצרים. ואף כי לפי השגת בני אדם קצרי השכל נראה כי יש דבר שיש בו שנוי טבע ממנהגו של עולם שנראה לאדם בחוש הראות שהוא יותר גדול נס ופלא מיציאת מצרים בעצמו, אינו כן לדעת התורה, כי נראה מן התורה ששמה יציאת מצרים עיקר ויסוד האמונה מן הראיות אשר אמרנו למעלה, כי תמצא בתורה ברוב דברים זכר היסוד הזה. ובמכילתא בפרשה וישמע יתרו (פ"א) כל אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים מלמד ששקולה יציאת מצרים נגד כל הנסים והגבורות שעשה הקב"ה לישראל, הרי שהם ז"ל הוכיחו מן הכתוב כי יציאת מצרים בעצמו שקולה כנגד כל הנסים:
 
כמו"כ ראה ד' המהר"ל (אור חדש ד"ה הפיל פור) בזה"ל "וכאשר תבין אלו הדברים אז תדע להבין מה שאמרו ז"ל, אם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא יהיו בטלים. וזה כי כל המועדים זכר ליציאת מצרים, ויציאת מצרים היא התחלת ישראל, וזהו עצם ישראל אף שההתחלה היא מן השי"ת, מכל מקום דבר זה יש לו הפסק ובטול, כי כל נברא יש לו ביטול מצד עצמו, ולפיכך המועדים זכר ליציאת מצרים שהוא התחלת ישראל, וכל דבר יש לו סוף, ולכן יש בטול למועדים, אבל ימי הפורים אין זה היה מצד עצמם, כי אם מהשי"ת, מה שהוא יתברך תכלית וסוף ישראל, ודבר שהוא מצד השי"ת אי אפשר שיהיה לו הפסק כלל".

וראוי להביא גם את ד' הרש"ר (במעגלי שנה ג עמוד קח) בזה"ל שורשן של רוב המצוות מסוג אות ועדות נעוץ ביציאת מצרים, מצוות אלו מדגישות את מוצאנו ההיסטורי, ומתוך כך אנו מחדירים יותר ויותר אל הכרתנו את תפקיד חיינו ועצם היותנו על אדמות, ואנו מגיעים יותר ויותר לשלימות הרצויה. יסוד זה של יציאת מצרים אינו די שיזכר פעם אחת בשנה בלבד, הוא מהווה את התשתית של יעוד חיינו, ועל כן צריך להזכירו בכל יום ויום, בשכבנו ובקומנו, כך שיהא חופף תמיד את כל מעשינו ומחשבותינו, לכן קבע ה' חוקים ומצוות לאות ולעדות לכל ימי חיינו, למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, רעיון זה יש בו יותר מבכל רעיון אחר לחזקנו לטהרנו ולהכשירנו לקראת התפקיד המיוחד שהוטל עלינו להגשימו בעולם.
 
ונסיים בדברי הזוהר (המתורגם) שכתב: למדנו כל הזמנים והחגים והשבתות כולם הם זכרון לזה (ליציאת מצרים), ועל זה עומדים כולם, ואם זה (לא היה, לא היתה השמירה) של הזמנים החגים והשבתות, ומשום זה לא כלה זכרון מצרים מכל הזמנים והחגים והשבתות (בא קכד)
 

הודעות מומלצות

הגאון רבי יוסף קוטנפלן מבראד.

בעל 'בתי נפש'...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון