• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו

אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
9,586
תודות
18,014
נקודות
1,280
בספר מעשה איש מסופר כי הגר"א פלצ'ינסקי זצ"ל דיבר פעם עם החזו"א על ענין ה'גלות' שעשה הגר"א, האם היה זה לשם 'סיגופים'? אולם החזו"א ביטל זאת, ואמר: להגאון לא היה שום הבדל אם ישן על מטה או על הקרקע, אם יאכל כך או פחות, כל עניני עוה"ז לא היוו אצלו שום נפקא מינא, הכל הבל וריק ולא היו אצלו בגדר נסיון כלל.

אלא הנסיון בגלות הוא כיון שבהליכה בגלות המחשבה נטרדת ואין מנוחת הנפש, והעבודה הקשה היא ההתאמצות גם בדרך בגלות, לרכז את מחשבתו בתורה ובדבקות בד' ובכל המדרגות, על אף הטרדות, זהו ענין הגלות!… (הרב מאיר בנימיני)
 
בספר מעשה איש מסופר כי הגר"א פלצ'ינסקי זצ"ל דיבר פעם עם החזו"א על ענין ה'גלות' שעשה הגר"א, האם היה זה לשם 'סיגופים'? אולם החזו"א ביטל זאת, ואמר: להגאון לא היה שום הבדל אם ישן על מטה או על הקרקע, אם יאכל כך או פחות, כל עניני עוה"ז לא היוו אצלו שום נפקא מינא, הכל הבל וריק ולא היו אצלו בגדר נסיון כלל.

אלא הנסיון בגלות הוא כיון שבהליכה בגלות המחשבה נטרדת ואין מנוחת הנפש, והעבודה הקשה היא ההתאמצות גם בדרך בגלות, לרכז את מחשבתו בתורה ובדבקות בד' ובכל המדרגות, על אף הטרדות, זהו ענין הגלות!… (הרב מאיר בנימיני)
דווקה אני חושב שבגלות יש פחות טרדות שאתה צריך לדאוג רק לעצמך, הולך בדרך ומתבודד.
לי נראה שזה סוג של התנתקות ולא סיגוף
 
דווקה אני חושב שבגלות יש פחות טרדות שאתה צריך לדאוג רק לעצמך, הולך בדרך ומתבודד.
לי נראה שזה סוג של התנתקות ולא סיגוף
התנתקות זה כשאתה מתבודד ביער וכד', או לחילופין בית מלון מבודד, וכן דווקא אם אתה הולך לזמן קצר, אבל לא לזמן ממושך ושאתה נמצא בין אנשים שאינם מכירים אותך ואתה צריך לדאוג כל הזמן לעצמך ברוחניות וגשמיות כמו איך להניח את שק עצמותך איפה לאכול ואיפה להיות וכל זה בין בקור גשם או שלג ובין בחום לוהט, לזה לא יקרא התנתקות.
 
בספר מעשה איש מסופר כי הגר"א פלצ'ינסקי זצ"ל דיבר פעם עם החזו"א על ענין ה'גלות' שעשה הגר"א, האם היה זה לשם 'סיגופים'? אולם החזו"א ביטל זאת, ואמר: להגאון לא היה שום הבדל אם ישן על מטה או על הקרקע, אם יאכל כך או פחות, כל עניני עוה"ז לא היוו אצלו שום נפקא מינא, הכל הבל וריק ולא היו אצלו בגדר נסיון כלל.

אלא הנסיון בגלות הוא כיון שבהליכה בגלות המחשבה נטרדת ואין מנוחת הנפש, והעבודה הקשה היא ההתאמצות גם בדרך בגלות, לרכז את מחשבתו בתורה ובדבקות בד' ובכל המדרגות, על אף הטרדות, זהו ענין הגלות!… (הרב מאיר בנימיני)
זה קצת פלא.
האם הגר"א לא היה בשר ודם?
בגמ' על האמוראים הק' כ' שרבא אמר שאם עקצה אותו כינה לא תנאי.
אין שמחה אלא בבשר ויין לא נאמר על גדולי ישראל?
מצטער בסוכה לא היה אצלו?
זה דברים מעניינים.
 
האמוראים הקדושים הינם ברום המעלה ואין להביא מהם ראיה כלל והנה לך מהא דאיכא מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו הולכים בספינה ומעשה הזה מובא כמה פעמים א' לגבי מעשר ב' לגבי תחום שבת ועוד הרבה מקרים ואחד המפרשים מבאר איני זוכר כעת שמו שהספינה הזאות הייתה של ר"ג שהיה נשיא והיו יוצאים לשוט בים להנות וכו' וכן מובא בהרבה מקומות בש"ס על תנאים ואמוראים שהיו בחמין ועוד ועוד
וביותר מבואר בגמ' שנזיר מביא קרבן על זה שהזיר עצמו מן היין דהקב"ה ברא יין כדי שייהנו ממנו בנ"א והלך זה והזיר עצמו ממנו
אלא שמע והסכת בני זאת וחקקם על לוח ליבך הסוד והיסוד הזה דעיקר עבודתנו בועה"ז היא לקדש את החומר
ובתורה הקדושה כתוב וחי בהם פירוש שצריך שהתורה תהיה חיינו והווייתנו וממש נחייה את התורה ולדוגמא אדם שמתעסק בדירות הולך ברחוב וראוה אוטומטי דירות אדם שמתעניין ברכבים אוטומטי שם לב לחברות אותו הדבר ממש אנו צרכים ללכת ברחוב ולשים לב לעירוב או לסוכות שונות או בור ברה"ר בב"ב מצוי
ודע בני קושיא שמפגינה את קיומא וזועקת לשמים איך כתוב בספרים הקדושים שאדם פשוט שחי בזמן המקדש היה כתנא וכן מי שהיה בזמן התנאים איש פשוט לצדיק עולם בדורינו יחשב
וזאת התשובה אדם שחי בזמן המקדש חי את הקב"ה בצורה הרבה יותר מציאותית מאיתנו וכמו תחושת הקור והחום וממש בנה משכן בליבו לה'
ואדרבה התנאים שהיו כל כך עם מציאות התורה וזה היה חיותם שאכלו בשר ראו בבשר דברים אחרים ממה שאנו קצוצי הבהן רואים
ומרוב עומק הדברים אריכות המילים מרדדת את התוכן
 
זה קצת פלא.
האם הגר"א לא היה בשר ודם?
בגמ' על האמוראים הק' כ' שרבא אמר שאם עקצה אותו כינה לא תנאי.
אין שמחה אלא בבשר ויין לא נאמר על גדולי ישראל?
מצטער בסוכה לא היה אצלו?
זה דברים מעניינים.
זה מזכיר לי את דברי החזון איש הידועים שלהקצות החושן ודאי לא היה טעם בקוגל..
ושאל חכם אחד הרי ליצחק אבינו היה טעם באוכל כמבואר בפסוקים, ותירץ ברוב חכמתו שיצחק אבינו שאני, כיון שזה היה קודם מתן תורה, אבל הקצות היה אחרי מתן תורה...
 
זה מזכיר לי את דברי החזון איש הידועים שלהקצות החושן ודאי לא היה טעם בקוגל..
יתכן שכוונתו שלהקצוה"ח לא הייתה מטרה בהנאה המושגת מן ענייני העו"ז ללא שמביאו לתכלית
אבל בכ"מ דבעי' הנאה לש"ש, כאכילת מצווה, או אולי אפי' לחוש שהקב"ה עימו ונותן לו ברכה, הרי וודאי שיש לו בו טעם רב
אין לו שום הנאה בדבר שאינו מביאו לשלמות, הוא הרגיש בזה תחושה של ריקנות
 
יתכן שכוונתו שלהקצוה"ח לא הייתה מטרה בהנאה המושגת מן ענייני העו"ז ללא שמביאו לתכלית
אבל בכ"מ דבעי' הנאה לש"ש, כאכילת מצווה, או אולי אפי' לחוש שהקב"ה עימו ונותן לו ברכה, הרי וודאי שיש לו בו טעם רב
אין לו שום הנאה בדבר שאינו מביאו לשלמות, הוא הרגיש בזה תחושה של ריקנות
לא הבנתי למה צריך מידי לפלפל והרי פשוט הוא כדברי החזון איש. וכי לקצות היה טעם בקוגל???
אולי כדאי להוסיף שדברי החזון איש באו כתשובה להגאון רבי אהרן כהן מראשי ישיבת חברון, שבא לשאול את החזון איש איך עובדים על תאוות האכילה?, על זה ענה לו החזון איש את התשובה הנ"ל.
אבל לא הבנתי אם הינך בא ליישב את הקושיא מיצחק אבינו?
 
לא הבנתי למה צריך מידי לפלפל והרי פשוט הוא כדברי החזון איש. וכי לקצות היה טעם בקוגל???
אבל לא הבנתי אם הינך בא ליישב את הקושיא מיצחק אבינו?
מיישב הק' בכ"מ שתמצא מאן דהו בעל מעלה הנהנה מענייני העו"ז, בין אם אדם מדורינו או כל מה שהוזכר במקומות קדומים יותר.
כל כה"ג דע, שנהנה ממהות הדבר ולא מטעם גשמי וריקן כלל
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓