זבחים - מה פירוש "ערב" (ויהי ערב וכדו')? | ים התלמוד זבחים - מה פירוש "ערב" (ויהי ערב וכדו')? | ים התלמוד

שירת העשבים

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
442
תודות
785
נקודות
122
בגמ' (י"א) "אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר לשמו דכוליה יומא זימניה הוא, וכו'"
והיינו שלדעת בן בתירא "ערב" הוא תחילת היום.
ואני הקטן אשמח להבין מה פירוש המילה "ערב"?
 
לי זה לא לגמרי ברור... אך כך טען אצלנו המג"ש.
לאחר העיון, ברור שלא.
וכך מופיע בגמרא "הכתיב בין הערבים אמר עולא בריה דרב עילאי בין שני ערבים"
ומפרש רש"י על אתר "בין שני ערבים - מעלות השחר עד שקיעת החמה דהיינו בין סוף ערב דאתמול ותחילת ערב דאורתא:"

הרי מפורש בדברי הגמ' וברש"י שבין שני ערבים הכוונה בין הערב של ליל י"ד לערב של ליל ט"ו, הרי שלא ניתן לפרש כלל ש
לדעת בן בתירא "ערב" הוא תחילת היום.

ובין כך ובין כך, אשמח לדעת מה פירושה של מילה זו.
מקופיא, היא מתפרשת ב2 אפשרויות, האחת היא על הלילה כולו, וכפי שנכתב "ויהי ערב ויהי בוקר"
וכך מפרש רב אושעיא אליבא דבן בתירא את המילה "בין הערבים" בין שני ערבים, דהיינו בין שני לילות.
אך מצאנו שהיא מתפרשת על השמש הנוטה למערב, וכך "בין הערבים" היינו בין תחילת נטיית השמש לצד מערב, לבין השקיעה.
 
לאחר העיון, ברור שלא.
וכך מופיע בגמרא "הכתיב בין הערבים אמר עולא בריה דרב עילאי בין שני ערבים"
ומפרש רש"י על אתר "בין שני ערבים - מעלות השחר עד שקיעת החמה דהיינו בין סוף ערב דאתמול ותחילת ערב דאורתא:"

הרי מפורש בדברי הגמ' וברש"י שבין שני ערבים הכוונה בין הערב של ליל י"ד לערב של ליל ט"ו, הרי שלא ניתן לפרש כלל ש



מקופיא, היא מתפרשת ב2 אפשרויות, האחת היא על הלילה כולו, וכפי שנכתב "ויהי ערב ויהי בוקר"
וכך מפרש רב אושעיא אליבא דבן בתירא את המילה "בין הערבים" בין שני ערבים, דהיינו בין שני לילות.
אך מצאנו שהיא מתפרשת על השמש הנוטה למערב, וכך "בין הערבים" היינו בין תחילת נטיית השמש לצד מערב, לבין השקיעה.
גם אני הבנתי כדבריך, ואני שמח שכיוונתי לדעת ת"ח.
ולעצם פירוש המילה "ערב".
לפירוש א' שכתבת היינו "לילה", ואשמח לדעת האם יש איזה שהוא חילוק ביניהם. ( והרחבת השאלה: "ויקרא א-לוקים לאור יום ולחושך קרא לילה"- היינו שהזמן בו מושל האור נקרא "יום", ואילו הזמן בו מושל החושך נקרא "לילה", ובהמשך הפסוקים: "ויהי ערב, ויהי בוקר", ולמה לא נכתב "ויהי יום ויהי לילה", האם יש ביניהם חילוק).
ועל צד "מערב", האם הוא נגזר מכך שהזמן בו השמש שוקעת (בצד זה) נקרא "ערב", (וזה כהפירוש הראשון), או שהפירוש הוא שונה, ולדוגמא חשבתי שאולי הפירוש הוא "נגמר" (וכמו "טהר יומא" שבמסכת ברכות), ואז הפירוש שהזמן בו שוקעת השמש הוא הזמן בו נגמר היום, (ולפי"ז לא כל הלילה נקרא "ערב" אלא רק תחילת הלילה, שבו נגמר היום).
 
אם הבנתי נכון את דבריו, אז "ערב" משמעותו חילוק בין דברים המעורבים.
הצדקתי?
 
כמדו' שלא, אלא שלפי שהחילוק בין היום ללילה, הוא שהלילה חשוך ולכך הכל מעורב בו, לכך נקרא הלילה גם ערב
ציטוט מדברי הרד"ק:
"מפני שהוא עת החושך, ויתערו הדברים שלא יכיר אדם ולא יפריד בין דבר לדבר".
ובמילים אלו מבואר מה שכת"ר הבין.

"ולפי שהערב יחלק הלילה מן היום נקראת הלילה ערב."
ומזה הבנתי מה שהבנתי...
 
"ולפי שהערב יחלק הלילה מן היום נקראת הלילה ערב."
ומזה הבנתי מה שהבנתי...
קרא שוב את מה שכתבתי
שהחילוק בין היום ללילה, הוא שהלילה חשוך ולכך הכל מעורב בו, לכך נקרא הלילה גם ערב
ובזה מתבאר גם הציטוט שהבאת, כמדו'
 
במטותא מינייכו... אך לא הביישן למד, ולא הבנתי איך מתפרש הלשון "ולפי שהערב יחלק הלילה מן היום נקראת הלילה ערב" ע"פ מה שכתבת.
לפי שהערב, דהיינו ערבוב הדברים מחמת החשיכה, הוא חילוק הלילה מן היום, שהיום מואר והלילה חשוך, לכך נקראת הלילה ערב.
 

הודעות מומלצות

האם אפ' לברך על הדלקת נרות שבת בישיבה?

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון