מוסגר ברש"י ממי זה ? (1 צופה)

[התורה]

פעמים רבות מצינו בדברי רש"י בשלל פירושיו וחיבוריו סוגריים,
יש לעיין ולברר ממי הם, האם מרש"י גופיה, או שמא מחכם אחר,
או דלמא המדפיס וכדו' ?

 

[געגועים]

ליקוטים מההוספות שנוספו בתוך רש"י בתנ"ך

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[התורה]

ליקוטים מההוספות שנוספו בתוך רש"י בתנ"ך

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

מיוחד,
אך מדבריכם שם לכאורה מבואר שלכל סוגריים צריך מקור בכדי לומר שאי"ז מרש"י.

 

[געגועים]

אך מדבריכם שם לכאורה מבואר שלכל סוגריים צריך מקור בכדי לומר שאי"ז מרש"י.

לחץ כדי לכווץ...

להיפך, צריך מקור שהוא מכת"י של רש"י

 

[התורה]

צריך מקור שהוא מכת"י של רש"י

לחץ כדי לכווץ...

הן אמת, שיש מקומות שאינם מופיעים בכל המהדורות.

 

[התורה]

פעמים רבות מצינו בדברי רש"י בשלל פירושיו וחיבוריו סוגריים,
יש לעיין ולברר ממי הם, האם מרש"י גופיה, או שמא מחכם אחר,
או דלמא המדפיס וכדו' ?

לחץ כדי לכווץ...

דוגמא לדבר:
ברש"י (בראשית י"ג, י"ד) כתב:
"אחרי הפרד לוט - כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו"
ובמוסגר הוסיף: "ולעיל שהיה לוט אצל כתיב (י"ב, ז'): וירא ה' אל אברם, באותה שעה כשר היה, וק"ל",
ומבואר שלכאורה היה צדיק שסרח אולי,
ומאידך אם לא נגרוס מרש"י המוסגר, אין ראיה שהיה לוט צדיק\כשר.


ואולי יתכן להשמיט תיבת 'וק"ל' האמורה בסוף,
כי באמת אין זה מובא ברש"י אף פעם,
ויל"ע.

 

[התורה]

ליקוטים מההוספות שנוספו בתוך רש"י בתנ"ך

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

מדוע רוב המקורות שם הם מהנ"ך,
האם יתכן לחלק בין התורה לנ"ך ?

 

[התורה]

אולי יתכן לומר עוד,
דממה שכתוב 'לעיל', נראה שאי"ז מדברי רש"י גופיה, משום שאף פעם לא מזכיר תיבה זו בדבריו.

 

[חקר הלכה]

מדוע רוב המקורות שם הם מהנ"ך,
האם יתכן לחלק בין התורה לנ"ך ?

לחץ כדי לכווץ...

 

[התורה]

עתה הראוני

ובקובץ ניסן במכתבים למערכת מציע ר"ש אשכנזי שהמהרש"ל הוא ר' שמעון לוי בעל 'דבק טוב' שם נמצא כזאת [בחלק מהדפוסים נשמט אות ש' ונכתב מהר"ל].
כך או כך לא מדובר בזיוף ובוודאי לא של משכילים, אלא הגהת אחד המדפיסים שעשה ברש"י ככל העולה על רוחו וחיבורו הק' של רש"י סובל עד היום מהגהות למכביר של כל דורות המעתיקים והמדפיסים.​

 

[התורה]

מק"ג לובלין ישעיה יא, א.
במהדורות אחרות (ישנות) הוא מופיע יותר בקיצור
לפחות כאן אנו יודעים כי המעתיק שהכניס את הגיגיו הוא מצאצאי הרמ"א.

 

[התורה]

אמר לי חכם א':
לפעמים זה מתלמידיו, ובפרט מרבינו שמעיה.
ולפעמים אלו הגהות של חכמים מאוחרים, שכתבו את דבריהם על הגיליון ונכנסו בטעות לתוך דברי רש"י.
דוגמא בולטת היא בפרשת ויגש על "ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים" שמזכירים בסוגריים את מהר"ל מפראג שחי כמה מאות שנים אחרי רש"י...

 

[געגועים]

מדוע רוב המקורות שם הם מהנ"ך

לחץ כדי לכווץ...

ליקטתי רק מהנ"ך

 

[התורה]

ליקטתי רק מהנ"ך

לחץ כדי לכווץ...

חישבתי לומר דאולי הפירוש על התורה מדוקדק יותר מהנ"ך,

 

[התורה]

יש לנו ב"ה את כת"י לייפציג ועוד כמה כת"י מובחרים.
רק חבל שאין מישהו שקם ועושה מהדורה חדשה של פירש"י, בהתייעצות עם חכמים. כי יש מספר הערות בודדים שהם מראשונים (חלוקים על רש"י, שהשתרבבו לפירושו). אבל שאר ההערות לפעמים מטופשות, לפעמים מיותרות. ובאופן כללי אף הנוסח של רש"י מזוקק יותר בכתבי היד הראשונים, אף אם לא משתנה המשמעות. ולפעמים המשמעות משתנה, כגון ברש"י המוקשה: "ויסע לוט מקדם, נסע מאצל אברם והלך לו למערבו של אברם, נמצא נוסע ממזרח למערב. ומדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברם ולא באלהיו". ואין לזה פשר. אבל בכת"י לייפציג הכל מובן, ודו"ק.

יש פרוייקט של פרידברג בו נמצא עדי הנוסח של רש"י, וזה מעולה. Rashi – AlHaTorah.org

 

[התורה]

מדברי רבים מרבותינו הראשונים שהקשו קושיא זו מדילהו מבואר שלא גרסו כן.

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

 

[מראה מקום]

רש"י בראשית פרק ו פסוק יז
ואני הנני מביא - הנני מוכן להסכים עם אותם שזרזוני ואמרו לפני כבר (תהלים ח) מה אנוש כי תזכרנו:
מבול - שבלה את הכל שבלבל את הכל שהוביל את הכל מן הגבוה לנמוך וזהו לשון אונקלוס שתרגם טופנא שהציף את הכל והביאם לבבל שהיא עמוקה לכך נקראת שנער שננערו שם כל מתי מבול (ס"א מימי וכן הגיה מהרש"ל בח"ש במס' שבת)

רש"י בראשית פרק יב פסוק ב
(ס"א וזהו ואגדלה שמך הריני מוסיף אות על שמך שעד עכשיו שמך אברם מכאן ואילך אברהם ואברהם עולה רמ"ח כנגד איבריו של אדם ברש"י ישן):

רש"י בראשית פרק טו פסוק יא
על הפגרים - על הבתרים (ס"א הפגרים מתרגמינן פגליא אלא מתוך שהורגלו לתרגם איש בתרו ויהב פלגיא נתחלף להם תיבת פגליא לפלגיא ותרגומו הפגרים פלגיא וכל המתרגם כן טועה לפי שאין להקיש בתרים לפגרים שבתרים תרגומו פלגיא ופגרים תרגומו פגליא לשון פגול כמו פגול הוא (ויקרא ז) לשון פגר) (כך שמעתי מפי רבינו יהודה ב"ר שמואל). וכן הגי' ברש"י כ"י ובכ"י אחרת כתיב כך פי' רבינו מאיר ב"ר שמואל):

רש"י בראשית פרק מא פסוק יב
עבד - וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים. (ס"א שירים וכן גרס רא"ם)

רש"י שמות פרק טז פסוק לה
(ס"א שאותה שבעבר הירדן מיושבת וטובה שנאמר (דברים ג) אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ותרגום של נושבת יתבתא ר"ל מיושבת רש"י ישן):

 

[אידך גיסא]

פעמים רבות מצינו בדברי רש"י בשלל פירושיו וחיבוריו סוגריים,
יש לעיין ולברר ממי הם, האם מרש"י גופיה, או שמא מחכם אחר,
או דלמא המדפיס וכדו' ?

לחץ כדי לכווץ...

מהמכלול.
נוסח פירוש רש"י
בשל הפופולריות הרבה של פירוש רש"י למקרא, עוד בימי חייו נכתבו והועתקו כתבי יד רבים מאוד של פירושיו, וכתבי יד רבים הגיעו לידינו. בחינת כתבי היד מראה הבדלים רבים מאוד בין נוסחי הפירוש המיוחס לרש"י. יש קטעי פירוש המופיעים בחלק מכתבי היד ואינם מופיעים באחרים. על בעיה זו כבר עמדו פרשני רש"י המסורתיים, ומתחבטים בה גם חוקרי רש"י בני זמננו.

פרופ' מנחם כהן חקר את התוספות ברש"י וחילק אותן למספר סוגים: א. קטע המצוי במקצת כתבי היד ולא מצוי באחרים. ב. קטע המצוי במקצת כתבי היד כתוספת בגיליון ואילו בכתבי יד אחרים נמצא בגוף הנוסח ג. קטע המשולב בגוף הנוסח גם בכתבי יד, אבל במקצתם אין בו כל סימני היכר, ואילו במקצתם נותרו סימנים שהיה תוספת מלכתחילה. ד. קטע זהה אשר בכתבי יד שונים מופיע במקומות שונים בפירוש. ה. מילות קישור המקשרות שני פירושים שונים אבל ניסוחן משתנה בין כתבי היד. ו. קטע המצוי בכתב יד אחד, ואילו בכתב יד אחר מופיע קטע שונה במקומו. על פי טענתו של מנחם כהן חלק מהתוספות הן תוספות של רש"י עצמו, חלק מהתוספות הן תוספות של תלמידי רש"י (בעיקר מדברי סופרו ותלמידו רבי שמעיה ותלמידו רבי יוסף קרא) אשר כתבו הערות בצידי הפירוש והוכנסו במהלך ההעתקה לתוך הפירוש[17], לעיתים קטעים חסרים נובעים מהשמטת מעתיקים, וחלק מהתוספות הן תוספות מאוחרות, שחלקם נכנסו לפירוש אפילו בעידן הדפוס. במהדורת מקראות גדולות הכתר ניתן לראות את התוספות ואת ההבחנה בין תוספות רש"י עצמו, תוספות רבי שמעיה, ותוספות אחרות.[18]

בשונה מפרופ' כהן, המבסס את מחקר התוספות שלו על השוואה של עשרות כתבי יד, פרופ' אברהם גרוסמן רואה בכתב-יד לייפציג 1 מקור חשוב לבירור הנוסח המקורי של הפירוש. פרופ' גרוסמן רואה בו חשיבות רבה עד שלטענתו ניתן לשחזר דרכו את הפירוש המקורי כמעט בשלמות, לטענתו כתב היד הוא כלי שני לאוטוגרף של רבי שמעיה תלמידו של רש"י שגרוסמן ראה בו סמכות עליונה להעברת תורתו של רש"י.[19] גרוסמן הראה במאמריו על מקומות רבים בהם יש תיעוד בכתב היד להוספות של רש"י על פירושו המקורי וכן למחיקות ותיקונים בפירוש שעל פי עדות כתב היד נעשו על ידי רש"י עצמו.[20]

לדוגמא מפות רש"י למקרא מסתמכים על כמה כת"י.