מוסר יהודי לעומת מוסר אוניברסלי | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2 מוסר יהודי לעומת מוסר אוניברסלי | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2
למה לא "מוסר"
אם החלש מפריע לחזק, תמיד זה על חשבונו, נשאר לו פחות אוכל, הוא צורך משאבים חשובים, א"כ צריך לחסלו.
הבעיה שבנצאיזם מבחינה "מוסרית" בזה שהם ראו את הגזע שלהם יותר משובח, אולם לא במה שהחלש לא צריך לחיות ע"ח החזק, שזה היה מוסכם עד לתקופה בה התחיל ה"מוסר" של זכויות המיעוט.
הם טענו שהאדם אינו שונה מהחיות אלא שהוא החיה הכי חזקה וחכמה, ממילא לא שייך אצלו מוסריות של 'אדם'.
 
לא נכון.
שם זה הגיע מחוסר מוסר, ומזה שהחזק צריך לחסל את החלשים.
והכוונה במוסר הגויים הוא לא למוסר הדתי כמו של הנוצרים, אלא למוסר של האתאיסטים.
תלמד קצת על תורת הגזע... הנאציזם היה אידיאולוגיה צרופה של מוסר אנושי.

על קצה המזלג - העולם מתחלק לשלושה: א' הגזע העליון - הארי - הוא תכלית העולם. ב' הגזע התחתון - כל השאר - שייעודו הוא לשרת את הגזע העליון. ג' הגזע הנחות - יהודים וצוענים - שצריכים להעלם מהעולם.
זו הסיבה שהיטלר רצה להשליט את שלטון הרייך על כל העולם. תכנית ההשמדה לא הייתה בפני עצמה אלא חלק מהתכנית להשליט את הגזע העליון על כל העולם.

אגב, בסיס האידיאולוגיה הוא נכון לגמרי. על פי היהדות גם יש חלוקה של יהודי, גוי, ועמלקי. הרבה הבדלים יש בי תורת הגזע ליהדות אבל הראשון שבהם הוא שביהדות זה לא עניין של גזע.
 
מדוע המוסר האוניברסלי לא מתאים לישראל

בוזאת הברכה (דברים לג ב) "וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן", פירש"י: "וזרח משעיר למו - שפתח לבני עשו שיקבלו את התורה ולא רצו: הופיע - להם: מהר פארן - שהלך שם ופתח לבני ישמעאל שיקבלוה, ולא רצו" ומדוע לא רצו? מבואר בחז"ל שכאשר בא לבני עשו ושאל האם הם רוצים לקבל את התורה אמרו לו: מה כתיב בה? אמר להם: לא תרצח. אמרו לו שאין הם יכולים, משום שעליהם נאמר 'ועל חרבך תחיה'. וכן בני ישמעאל שאין יכולים לקבל את "לא תגנוב".

ולכאורה יש כאן שאלה עצומה; הרי הם לא טענו שאינם רוצים לקבל את התורה משום שיש בה הרבה מצוות. מה שהפריע להם זה שיש מצווה אחת שאותה אינם יכולים לקבל, לבני עשיו - לא תרצח, ולישמעאל - לא תגנובו. וצע"ג מה הרויחו מכך שסירבו, הרי בין כך הם מצווים ע"ז ואסורים בגזל וברציחה מצד שבעת מצוות בני נח? ובפרט שאותם האיסורים חמורים אצל בני נח בהרבה מאשר אצל ישראל [נהרגים עוד בקטנותם, סגי בע"א ובלא התראה וכו', לעומת ישראל שנהרג רק בגדלות בשנים, בעדים ובהתראה ובב"ד של עשרים ואחד, והב"ד מצווים לחפש בזכותו "והצילו" וב"ד שהרגו יותר מא' משבעים שנה נקראים ב"ד קטלנית]. ובפרט באיסור גזל שבן נח נהרג על פחות מש"פ ואילו ישראל לעולם אינו נהרג על ממון?

ועוד אם אכן כל בן עשיו חייב לרצוח - כמו שהם טענו, היה צריך להיווצר מצב שכל גוי הולנדי או סקנדינבי ממוצע [מזרעו של עשיו] ירצח מספר פעמים בימי חייו, ולכה"פ פעם אחת.

עוד יש לתמוה, דור דעה אחרי שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, והגיעו כמעט עד לשער הנ'. ומה נצטוו שם? 'לא תרצח' 'לא תגנוב' (-נפשות!?) - אל תהיו מרוצחי 'דאעש'? אתמהה.

התשובה היא, ששבעת מצוות בני נח עניינם 'עשיה' ו'אי עשיה', כמו - להבדיל - בחוקי התנועה שהחוק אוסר לנסוע באור אדום אך האיסור לא מתייחס לאישיות, אין עניין ללמוד מוסר על איסור נסיעה באור אדום, העיקר שלא לנסוע ותו לא. כך גם איסור רציחה לגוי, האיסור מתייחס לפעולה ולמעשה הרציחה ולא לאישיות האדם, וגוי שהצליח להעביר את חייו בלא רציחה בפועל, גם אם הוא אישיות של רוצח, כל שלמעשה לא רצח - ואפילו רק מפחד המשטרה וכדו' - קיים את מצוותו. לעומת זאת איסור לא תרצח אצל ישראל אי"ז מתיחס רק למעשה היבש 'לא לרצוח', אלא הוא ציווי על האישיות של האדם "להיות לא רוצח". [וכמו שמבואר בראשונים שכל פרשת משפטים הוא הרחבה של עשרת הדברות] ובלא תרצח - שעניינו להיות אישיות רחוקה מרצח, כלול אין סוף דרגות, יש בהם אביזרייהו [דוגמא ללדבר מה שאמרו חז"ל נח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים, וכ' התוס' שזהו מצד אביזרייהו דשפכ"ד, ואילו העכו"ם אינם מצווים על כך] וכן בעריות יש איסורים של אביזרייהו איסור יחוד הסתכלות וכו' כל אלו לא שייכים בגויים, וכן לגבי גזל יש הרחקות וכו' וכלול בלא תרצח גם לא לדבר לשה"ר על האחרים וכדו' וכל זה לא שייך בעכו"ם שאצלם כל האיסור אינו אלא העשיה הפשוטה - לא לרצוח, אבל אין עניין להיות נקי מהמידה והתכונה הזו. ומאידך ישראל מצויים על התכונות וכמש"כ המס"י בשער הנקיות (פרק י"א) שלא מספיק לא לעשות חטא, אלא צריך שהנפש תהיה נקיה מהתכונות של החטא. דהיינו שבמתן תורה לא שנשארו אותם שבע מצוות ונוספו 606 חדשות, אלא כל ה613 הם שונים.

ומשום כך סרבו הגויים לקבל את תורת ישראל, כי אמנם גוי מסוגל שלא לרצוח אך גוי לא מסוגל להיות 'לא רוצח'. גוי שמפחד מהמשטרה או מהחוק וכדו' בפועל לא ירצח, אך כל אישיותו היא אישיות של רוצח! 'על חרבך תחיה' הוא ישלם כסף בשביל לראות מלחמות שוורים ויתמוגג מכל מופע של סדיזם...

ולכן היה שייך גם לצוות את דור דעה על לא תרצח וכו' כי אין סוף הציווי על ה'מעשה רציחה', אלא על האישיות להיות לא רוצח, בזה שייך מדרגות ורגישויות לאין סוף גם לדור דעה ברום מעלתם.

המוסר העולמי אינו בונה אישיות. ובדורנו אנו קל לראות את החכמים בחוכמת הנפש, איך בעצמם נופלים [ואכמ"ל, וכבוד ה' הסתר דבר], וזאת משום שרק המוסר ועבודת ה ידות משנים את האישיות ואת החיים! ואכן חכמת הגויים מתאימה לגויים, אך יהודים שמצווים 'להיות' ולא רק 'לעשות' אין לנו שיור אלא התורה הזאת!
 

הודעות מומלצות

טוב המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב.

יישר...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון