אליה רבה סימן יג ס"ק
עוד כתב שיירי כנסת הגדולה דהכל תלוי ברצון האיש הלובש, אם הוא מתבייש יכול ללובשו בלא ברכה, ואם אינו מתבייש אין כאן משום כבוד הבריות:
ועיין במשנה ברורה סימן י"ג ס"ק י"ב:

"מן הציציות — פי' בין שבא לבהכ"נ ורוצה ללבוש טליתו וקודם לבישתו מצא הציצית פסולים ומתבייש לישב ברבים בלי טלית דמותר ללובשו בלי ברכה".
 
ועיין במשנה ברורה סימן י"ג ס"ק י"ב:

"מן הציציות — פי' בין שבא לבהכ"נ ורוצה ללבוש טליתו וקודם לבישתו מצא הציצית פסולים ומתבייש לישב ברבים בלי טלית דמותר ללובשו בלי ברכה".
ויש להקשות למה מותר? הרי יש לו עצה - שיקנה את הטלית למישהו אחר, וילבשנו בדעת שלא לזכות בו, וכך יהיה פטור, ולא יתבייש. וצ"ע.
 
אתה יכול לפתוח אשכול על כך בהלכה ומנהג.
אך כך נפסק במשנה ברורה.
השורה הראשונה הבנתי -השורה השניה לא זכיתי להבין מה הוספת בזה, כבר הבאת את הפסק של המשנ"ב בהודעתך הקודמת, ועל פסק זה הקשיתי את הקושיא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון