דיני ממונות מזיק ס"ת ישן, האם ישלם ס"ת חדש (1 צופה)

[התורה]

נסתפקתי בדעת הרא"ש (הלכות קטנות ס"ת סי' א'), וכ"ה בטור (יו"ד סי' ע"ר) ועוד,

דסבירא להו שעיקר מצות כתיבת ס"ת הוא בשביל ללמוד עימו,

מה הדין אדם שהזיק וגנב לחבירו ס"ת ישן,

האם מוטל עליו לשלם תשלומי ס"ת חדש עם כל ההוצאות הרבות הכלולות בזה,

או דלמא די לו שישלם דמי ס"ת ישן [כפי שהזיק],

והיינו, דמכיון שפסק הרמ"א (שם) דאין יוצאים יד"ח בקניית ס"ת אלא צריך לכתוב חדש,

ממילא תו לא יהני ליה מידי במה ששילם לו כס"ת ישן,

או שיש לדמות הך מילתא לאמור בשו"ע (חו"מ סי' שפ"ה ס"א) גבי היזק שאינו ניכר,

דנפסק שהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק,

ויל"ע.

 

[התורה]

ואף בדעת הרמב"ם נסתפקתי עתה,

האם בנגנב יצא יד"ח,

או אף לדידיה אית לן ב' מילי ?

 

[התורה]

מהר"ץ חיות מסכת בבא קמא דף עח עמוד ב
גמ' מי פטר גנב נפשי' בכבש. נ"ב עי' תשובת מהר"מ מינץ מובא בתשובת חכם צבי סי' ק"ב דרצה לפשוט מכאן דמי שקנה אתרוג הדר בדמים יקרים והשאילו לאחר ונאבד אצלו דמצי פטר נפשי' באתרוג כשר אף על פי שאינו הדר כל כך והח"צ השיג עליו דכאן לא הפסידו ממון משא"כ באתרוג אילו היה רוצה למכור אותו היה לוקח כפי ששוה אתרוג הדר ע"ש. ועי' משנה למלך פט"ז מהל' מעשה הקרבנות ועי' תשובת תפארת צבי סי' כ"ח שפלפל בזה אם מותר למכור אתרוג שהוקצה למצוה והעלה בפשיטות דאף תפילין איתא במכירה אף דקדושים הם מכ"ש אתרוג תשמישי מצוה הם וקי"ל תשמישי מצוה נזרקין בפ"ד דמגילה ורק גוף אתרוג הוקצה למצותו במשך ימי החג ולא הדמים עי' שם: