- הודעות
- 17
- תודות
- 33
- נקודות
- 2
בריש בב"ק ד' אבות נזיקין השור והבור המבעה וההבער.
האחרונים דנים בריש המסכת מה גדר חיוב תשלום מנזקי ממונו המזיק, דהנה באופן פשוט אדם המזיק בידיים החיסרון שעשה הוא הסיבה לחייב, [ובזה יש לדקדק שלא עצם הלקיחה היא סברא לחייב, אלא שהחיסרון הוא הסיבה לחייב] אלא בנזקי ממנו שלא הוא חיסר לכאו' אותו מחייב לתקן אינו קיים. ובזה מבואר שיש לבעל הנזק אחריות לשלם הנזקים, ובפשטות זה לא קשור לחיוב שלו לשמור על ממונו.
אלא שבזה יש להעמיד ב' צדדים מה הסיבה שיש להטיל אחריות תשלומים על בעל הנזק, האם ממון של אדם מחייב אחריות, מצד מה שיש ברשותו ובהחזקתו אפשרות נזק, המצב הזה הוא מהווה סיבה שאותו בעל השליטה יהיה אחראי על תשלום נזקין , או דלמא עצם המציאות של ההחזקה בחפץ שעלול להזיק היא לא הסיבה להטיל חיוב אחריות, אלא יצירת מציאות נזק היא סיבה להיות אחראי בתוצאות, והחזקת שור בפ"ע [אם לא ס"ל שאין לשור שמירה אלא סכין] הוא לא יצירת מזיק שמחייב באחריות. וא"כ מה שהוא כן סיבה לחייב על תשלומי החפץ זה יצירת אפשרות מזיק כפשוטו.
אלא שוודאי שכדי להקרא בשור מועד שמופקר בשוק יוצר נזק צריך שהשור יהיה תחת החזקתו, אלא שהמחייב הוא לא החזקת החפץ בפועל, אלא שהמחייב הוא לא מה שיש חפץ בהחזקתי, אלא שהחזקתי גרמה לכך שיהיה מזיק.
[ובאבן האזל מדייק מגרסת הרי"ף במשנה "הצד השווה ביניהם שממונו" וכ"ו, וחזינן שהמחייב הוא עצם החזקת חפץ היא המסובבת אחריות .]
והנפק"מ הפשוטה היא בהפקיר לאחר שפשע בשמירה, האם אומרים שנפטר, דאכתי אין החפץ בהחזקתו ובבעלותו בזמן הנזק, או דלמא אין דווקא דין בממונו, אלא שבזמן שנוצר מזיק- שיצא לרה"ר זה היה ממונו, שייך לשייך עליו את החיוב מכח החזקתו אז בחפץ ולגלגל עליו חיוב אחריות תשלומים.
ולכאו' יש להקשות על הנפק"מ הנ"ל, דאחר שמצאנו בדין בור שיש חיוב אפי' שזה לא ממונו, אלא אלא שיצירת המזיק גרמה לנזק וממילא אחראי ע"ז, א"כ גם לפי הצד שחיוב מזיק הוא מצד ממונו, [וכמו שדייק האבן האזל ברי"ף,] לכאו' לא גרע מיצירת מזיק כמו בור שתגלגל על זה חיוב אחריות. וצ"ע.
האחרונים דנים בריש המסכת מה גדר חיוב תשלום מנזקי ממונו המזיק, דהנה באופן פשוט אדם המזיק בידיים החיסרון שעשה הוא הסיבה לחייב, [ובזה יש לדקדק שלא עצם הלקיחה היא סברא לחייב, אלא שהחיסרון הוא הסיבה לחייב] אלא בנזקי ממנו שלא הוא חיסר לכאו' אותו מחייב לתקן אינו קיים. ובזה מבואר שיש לבעל הנזק אחריות לשלם הנזקים, ובפשטות זה לא קשור לחיוב שלו לשמור על ממונו.
אלא שבזה יש להעמיד ב' צדדים מה הסיבה שיש להטיל אחריות תשלומים על בעל הנזק, האם ממון של אדם מחייב אחריות, מצד מה שיש ברשותו ובהחזקתו אפשרות נזק, המצב הזה הוא מהווה סיבה שאותו בעל השליטה יהיה אחראי על תשלום נזקין , או דלמא עצם המציאות של ההחזקה בחפץ שעלול להזיק היא לא הסיבה להטיל חיוב אחריות, אלא יצירת מציאות נזק היא סיבה להיות אחראי בתוצאות, והחזקת שור בפ"ע [אם לא ס"ל שאין לשור שמירה אלא סכין] הוא לא יצירת מזיק שמחייב באחריות. וא"כ מה שהוא כן סיבה לחייב על תשלומי החפץ זה יצירת אפשרות מזיק כפשוטו.
אלא שוודאי שכדי להקרא בשור מועד שמופקר בשוק יוצר נזק צריך שהשור יהיה תחת החזקתו, אלא שהמחייב הוא לא החזקת החפץ בפועל, אלא שהמחייב הוא לא מה שיש חפץ בהחזקתי, אלא שהחזקתי גרמה לכך שיהיה מזיק.
[ובאבן האזל מדייק מגרסת הרי"ף במשנה "הצד השווה ביניהם שממונו" וכ"ו, וחזינן שהמחייב הוא עצם החזקת חפץ היא המסובבת אחריות .]
והנפק"מ הפשוטה היא בהפקיר לאחר שפשע בשמירה, האם אומרים שנפטר, דאכתי אין החפץ בהחזקתו ובבעלותו בזמן הנזק, או דלמא אין דווקא דין בממונו, אלא שבזמן שנוצר מזיק- שיצא לרה"ר זה היה ממונו, שייך לשייך עליו את החיוב מכח החזקתו אז בחפץ ולגלגל עליו חיוב אחריות תשלומים.
ולכאו' יש להקשות על הנפק"מ הנ"ל, דאחר שמצאנו בדין בור שיש חיוב אפי' שזה לא ממונו, אלא אלא שיצירת המזיק גרמה לנזק וממילא אחראי ע"ז, א"כ גם לפי הצד שחיוב מזיק הוא מצד ממונו, [וכמו שדייק האבן האזל ברי"ף,] לכאו' לא גרע מיצירת מזיק כמו בור שתגלגל על זה חיוב אחריות. וצ"ע.