- הודעות
- 41
- תודות
- 416
- נקודות
- 236
הטור והב"י בסי' שא,מ-מא, הביאו מחלוקת לגבי המניח כובע רחב טפח על ראשו בשבת האם הוי אוהל - והשו"ע שם פסק דהוי אוהל (ואכן הכובעים הצרים החדשים יותר מהודרים בשבת).
אולם הטור בסי' שיא,ו, הביא מהגמרא שלא התירו שום איסור לצורך מת, ואם המת מוטל בחמה לא יעשו מחיצה להדיא לצורך מת אלא יעשו בהיתר לצורך החי, דהיינו שיבואו ב' אנשים עם מחצלת על גבי ראשם מפני החמה ויגינו גם על המת - ומבואר שאדם ההולך עם מחצלת על גביו מפני החמה לא הוי איסור אוהל.
ובנדרים נה:, איתא (והביאוהו הטוש"ע בסי' שא,כא - והושמט בעין משפט בנדרים שם - וזו אחת מן עשרות הטעויות הקיימות בעין משפט) שאם יש גשמים אסור לצאת כשתיבה או מחצלת על גבי ראשו דהוי משוי - ומשמע שבבית מותר ואין חשש אוהל.
והחילוק בין שני המקורות הוא די ברור. כובע הוא מונח וקבוע על הראש והוי כאוהל, אבל אוהל שאדם מחזיקו בידיו - אף אם עושה כן להגן מפני החמה והגשמים - לא חשיב אוהל לגבי שבת.
ואם כנים הדברים יהיה מותר להשתמש במטריה בשבת. (הדיון על המטריה חשוב בעיקר לגבי טבילת אשה בשבת בימות הגשמים, בישובים שיש בכל הישוב מקוה אחד והוא מרוחק. שם שאלת המטריה היא לעיתים: האם לדחות את הטבילה או לא, או לחילופין: האם להיות חולה או לא).
אולם הטור בסי' שיא,ו, הביא מהגמרא שלא התירו שום איסור לצורך מת, ואם המת מוטל בחמה לא יעשו מחיצה להדיא לצורך מת אלא יעשו בהיתר לצורך החי, דהיינו שיבואו ב' אנשים עם מחצלת על גבי ראשם מפני החמה ויגינו גם על המת - ומבואר שאדם ההולך עם מחצלת על גביו מפני החמה לא הוי איסור אוהל.
ובנדרים נה:, איתא (והביאוהו הטוש"ע בסי' שא,כא - והושמט בעין משפט בנדרים שם - וזו אחת מן עשרות הטעויות הקיימות בעין משפט) שאם יש גשמים אסור לצאת כשתיבה או מחצלת על גבי ראשו דהוי משוי - ומשמע שבבית מותר ואין חשש אוהל.
והחילוק בין שני המקורות הוא די ברור. כובע הוא מונח וקבוע על הראש והוי כאוהל, אבל אוהל שאדם מחזיקו בידיו - אף אם עושה כן להגן מפני החמה והגשמים - לא חשיב אוהל לגבי שבת.
ואם כנים הדברים יהיה מותר להשתמש במטריה בשבת. (הדיון על המטריה חשוב בעיקר לגבי טבילת אשה בשבת בימות הגשמים, בישובים שיש בכל הישוב מקוה אחד והוא מרוחק. שם שאלת המטריה היא לעיתים: האם לדחות את הטבילה או לא, או לחילופין: האם להיות חולה או לא).