בפרשות האחרונות נתקלים אנו הרבה בכינוי למשכן "אוהל מועד"
בפשטות לשון התורה נראה שמועד הוא מלשון התוועדות "אשר אועד לך שמה" אולם בתרגום מצאנו שמועד הוא לשון זמני "וּקְרָא לְמֹשֶׁה וּמַלֵּיל יְיָ עִמֵּיהּ מִמַּשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימַר"
השאלה היא האם יש קשר בין:
מועד [זמן]
התועדות [התכנסות]
התודעות [מלשון ידיעה]
[מסתמא יש עוד כמה מילים בשורשים אלו אך אינם עולים בזכרוני עתה]
[ואולי אף אפשר להפליג לעדות שהרי מצאנו שאוהל מועד נקרא אף משכן העדות]

אשמח לשמוע דעות וביאורים בדבר יש"כ.
הגר"מ שפירא מבאר
שמועד הינו התכלית ומטרה בית מועד לכל חי
מועד הינו יעד מטרה
והמועדות הם משום שהולכים לקראת מטרה ותכלית
וכן הפי' באהל מועד
ע"כ דבריו
ואפשר שגם התוועדות הוא כשמתקבצים לברר את התכלית
[אמנם ידיעה לא כ"כ מצליח להכניס בזה אולי משום שהוא חיבור למטרה ודוחק]
 
אולם בתרגום מצאנו שמועד הוא לשון זמני "וּקְרָא לְמֹשֶׁה וּמַלֵּיל יְיָ עִמֵּיהּ מִמַּשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימַר"
לכאורה תמוה בכלל עיקר הפירוש של התרגום הנ"ל (גם אם הכוונה משכן זמני הלשון אוהל מועד לא מתאימה, ומשמע משכן זמן), ואמנם אין כאן המקום לשאלות כאלה, אך יתכן שמתוך השאלה יתבאר. (ואפשר שהשכינה היא בזמן מסויים, והיינו בזמן ההתוועדות).
 
כבר תקופה שמנקרת בי השאלה מהו ההבדל בין המילה 'ליבי' למילה 'לבבי' שלכאורה שתיהם ביטוי ללב.

דוגמא "ודבק ליבנו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך".

אשמח לביאורים יש"כ.
 
בפרשות האחרונות נתקלים אנו הרבה בכינוי למשכן "אוהל מועד"
בפשטות לשון התורה נראה שמועד הוא מלשון התוועדות "אשר אועד לך שמה" אולם בתרגום מצאנו שמועד הוא לשון זמני "וּקְרָא לְמֹשֶׁה וּמַלֵּיל יְיָ עִמֵּיהּ מִמַּשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימַר"
השאלה היא האם יש קשר בין:
מועד [זמן]
התועדות [התכנסות]
התודעות [מלשון ידיעה]
[מסתמא יש עוד כמה מילים בשורשים אלו אך אינם עולים בזכרוני עתה]
[ואולי אף אפשר להפליג לעדות שהרי מצאנו שאוהל מועד נקרא אף משכן העדות]

אשמח לשמוע דעות וביאורים בדבר יש"כ.
מצאנו אף לשון 'מועדות' בשור
 
מצאנו אף לשון 'מועדות' בשור
ומקורו
וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ

ושם הוא מלשון עדות
וְאִתַּסְהַד בְּמָרֵיהּ וְלָא נַטְרֵיהּ, "והועד בבעליו" - (ב"ק כג) ל' התראה בעדים כמו (בראשית מג) העד העיד בנו האיש.
 
ומקורו
וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ

ושם הוא מלשון עדות
וְאִתַּסְהַד בְּמָרֵיהּ וְלָא נַטְרֵיהּ, "והועד בבעליו" - (ב"ק כג) ל' התראה בעדים כמו (בראשית מג) העד העיד בנו האיש.
אף ענין עדות לא הייתי מוציא מהנתבאר.
 
צריך שיהיה דוקא אותו השורש או אף אותם אותיות זכור לי שיש מקומות שאף בלא אותו השורש יש קשר בין המשמעויות.
[או שאולי היינו דוקא אותם אותיות בסדר שונה]
 
צריך שיהיה דוקא אותו השורש או אף אותם אותיות זכור לי שיש מקומות שאף בלא אותו השורש יש קשר בין המשמעויות.
[או שאולי היינו דוקא אותם אותיות בסדר שונה]
אכן, יש מבעלי הלשון שדורשים גם את האותיות הזהות, ומן הסתם שיש אמת בדבריהם שלכל אות בלשון הקודש יש משמעות.

אך עדיין, מלים ששורשם זהה, לכאו' החיבור והקשר שביניהם הדוק יותר.
 
בנותן טעם להביא אשכול זה:
 
ספר "חשק שלמה" לר' שלמה פפנהיים, נועד לפרש את המילים ע"פ שרשיהן, באופן שלכל המילים להן 2 אותיות שורש משותפות ישנו מכנה משותף אחד, וכל המילים החולקות ביניהן את אותן האותיות הן כמה כיוונים של אותו השורש.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון