בפירוש משנה ראשונה זכורני שכתב, שהוא משום יגדיל תורה ויאדיר.
לענד עוד יש לומר, על פי דברי הקרבן אהרון, דהיינו דאין עונשים מן הדין הוא משום דקל וחומר תלוי בברא ואינו דבר ודאי, ואם כן יש לומר, דמיון דאינו ודאי כתבתו התורה
גופי הלכות פרק יג - כללי אות מ' כלל שכט
מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב קרא. מצינו מחודש דאפילו דההיא מילתא דטרח וכתב אינו המילתא דאתי בק"ו מהמלמד, אלא טרח קרא וכתב לנו המלמד שני פעמים כדי שתאמר מכח אם אינו ענין שדינן חד קרא אמלמד וחד אלמד, פרק היו בודקין [סנהדרין מא.] גמ' ותרתי בנסקלין למה לי, לרבי שמעון חד לאתויי נשרפין באם אינו ענין, ולרבנן לנשרפין לא בעי קרא דאתי בק"ו דנסקלין, תרתי בנסקלין למה לי, ומשני לעולם דאף לרבנן חד נסקלין באם אינו ענין פירושיה נשרפין, וכי תימא תיתי בק"ו, לאו קושיא היא דמילתא דאתיא בק"ו וטרח וכתב לה קרא.
זהו חידוש נפלא דכל טרח וכתב לה קרא הוא דאי לא כתב קרא ללמד בהדיא פעמים שלא היינו יכולים להביאו, דמכח ק"ו אולי היינו מוצאים פירכא, לכן טרח הכתוב לכתוב הלמד בפירוש, וזה חדש, דטרח לכתוב המלמד שני פעמים, כדי שתאמר מכח אם אינו ענין למלמד תנהו ענין ללמד.