בבא קמא - מים לשון רבים | ים התלמוד | פורום אוצר התורה בבא קמא - מים לשון רבים | ים התלמוד | פורום אוצר התורה

צריך ביאור

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
302
תודות
502
נקודות
116
בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה. עכ"ל. והנה נראה מלשון רש"י שהסיבה שא"א לפרש שהמילה תבעה מתייחסת למים זה בגלל שתבעה זה לשון יחיד ולשון נקבה ומים זה לשון זכר ולשון רבים. ויל"ע מדוע מים זה לשון רבים? והנה ברש"ש דף ד: ד"ה גמ' מי כתיב מים נבעו שפירוש רש"י בכאן נראה דחוק. ואלי בגלל הסיבה הזאת. ויל"ע.
 
בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה. עכ"ל. והנה נראה מלשון רש"י שהסיבה שא"א לפרש שהמילה תבעה מתייחסת למים זה בגלל שתבעה זה לשון יחיד ולשון נקבה ומים זה לשון זכר ולשון רבים. ויל"ע מדוע מים זה לשון רבים? והנה ברש"ש דף ד: ד"ה גמ' מי כתיב מים נבעו שפירוש רש"י בכאן נראה דחוק. ואלי בגלל הסיבה הזאת. ויל"ע.
מדוע זה כך אינני יודע, אך כן מוכח מכמה פסוקים, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה", "אֲדִיר בַּמָּרוֹם ה' מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים", ולגופו של ענין, זכורני שישנו כלל דקדוקי הגורס כי ישנה קבוצה של שמות עצם שתמיד הם בלש' רבים, כגון 'פנים' ועוד.
 
מדוע זה כך אינני יודע, אך כן מוכח מכמה פסוקים, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה", "אֲדִיר בַּמָּרוֹם ה' מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים", ולגופו של ענין, זכורני שישנו כלל דקדוקי הגורס כי ישנה קבוצה של שמות עצם שתמיד הם בלש' רבים, כגון 'פנים' ועוד.
זה נכון השאלה היא למה ומה הסיבה שזה כך.
 
מדוע זה כך אינני יודע, אך כן מוכח מכמה פסוקים, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה", "אֲדִיר בַּמָּרוֹם ה' מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים", ולגופו של ענין, זכורני שישנו כלל דקדוקי הגורס כי ישנה קבוצה של שמות עצם שתמיד הם בלש' רבים, כגון 'פנים' ועוד.
כאן זה שם זוגי כמו שנים שמים ולא שם ברבים סתם, ועיקר צורת מים היא 'מה' ובזוגי זה נהפך למים.
 
בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה. עכ"ל. והנה נראה מלשון רש"י שהסיבה שא"א לפרש שהמילה תבעה מתייחסת למים זה בגלל שתבעה זה לשון יחיד ולשון נקבה ומים זה לשון זכר ולשון רבים. ויל"ע מדוע מים זה לשון רבים? והנה ברש"ש דף ד: ד"ה גמ' מי כתיב מים נבעו שפירוש רש"י בכאן נראה דחוק. ואלי בגלל הסיבה הזאת. ויל"ע.
אולי משום שמים הם מלשון מ-ים דהיינו שבאים מהים, כך שמעתי שאין המים שבים קרואים ים אלא המקום בו המים מתכנסים קרוי ים וכדכתיב "ולמקוה המים קרא ימים"
 
אולי משום שמים הם מלשון מ-ים דהיינו שבאים מהים, כך שמעתי שאין המים שבים קרואים ים אלא המקום בו המים מתכנסים קרוי ים וכדכתיב "ולמקוה המים קרא ימים"
א"כ שמים מלשון ים כמו שיש ים ויש ימים היה צריך להיות מי ומים?
 

הודעות מומלצות

רשימת הרבנים:
[COLOR=rgb(20, 20...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה