בבא קמא מים לשון רבים (2 צופים)

[צריך ביאור]

בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה. עכ"ל. והנה נראה מלשון רש"י שהסיבה שא"א לפרש שהמילה תבעה מתייחסת למים זה בגלל שתבעה זה לשון יחיד ולשון נקבה ומים זה לשון זכר ולשון רבים. ויל"ע מדוע מים זה לשון רבים? והנה ברש"ש דף ד: ד"ה גמ' מי כתיב מים נבעו שפירוש רש"י בכאן נראה דחוק. ואלי בגלל הסיבה הזאת. ויל"ע.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה. עכ"ל. והנה נראה מלשון רש"י שהסיבה שא"א לפרש שהמילה תבעה מתייחסת למים זה בגלל שתבעה זה לשון יחיד ולשון נקבה ומים זה לשון זכר ולשון רבים. ויל"ע מדוע מים זה לשון רבים? והנה ברש"ש דף ד: ד"ה גמ' מי כתיב מים נבעו שפירוש רש"י בכאן נראה דחוק. ואלי בגלל הסיבה הזאת. ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

מדוע זה כך אינני יודע, אך כן מוכח מכמה פסוקים, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה", "אֲדִיר בַּמָּרוֹם ה' מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים", ולגופו של ענין, זכורני שישנו כלל דקדוקי הגורס כי ישנה קבוצה של שמות עצם שתמיד הם בלש' רבים, כגון 'פנים' ועוד.

 

[צריך ביאור]

מדוע זה כך אינני יודע, אך כן מוכח מכמה פסוקים, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה", "אֲדִיר בַּמָּרוֹם ה' מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים", ולגופו של ענין, זכורני שישנו כלל דקדוקי הגורס כי ישנה קבוצה של שמות עצם שתמיד הם בלש' רבים, כגון 'פנים' ועוד.

לחץ כדי לכווץ...

זה נכון השאלה היא למה ומה הסיבה שזה כך.

 

[דוד המלך]

מדוע זה כך אינני יודע, אך כן מוכח מכמה פסוקים, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה", "אֲדִיר בַּמָּרוֹם ה' מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים", ולגופו של ענין, זכורני שישנו כלל דקדוקי הגורס כי ישנה קבוצה של שמות עצם שתמיד הם בלש' רבים, כגון 'פנים' ועוד.

לחץ כדי לכווץ...

כאן זה שם זוגי כמו שנים שמים ולא שם ברבים סתם, ועיקר צורת מים היא 'מה' ובזוגי זה נהפך למים.

 

[צריך ביאור]

כאן זה שם זוגי כמו שנים שמים ולא שם ברבים סתם, ועיקר צורת מים היא 'מה' ובזוגי זה נהפך למים.

לחץ כדי לכווץ...

לא מובן.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

כאן זה שם זוגי כמו שנים שמים ולא שם ברבים סתם, ועיקר צורת מים היא 'מה' ובזוגי זה נהפך למים.

לחץ כדי לכווץ...

עיקר צורת מים היא 'מה' ? אתמהה?

 

[שיל"ת]

בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה. עכ"ל. והנה נראה מלשון רש"י שהסיבה שא"א לפרש שהמילה תבעה מתייחסת למים זה בגלל שתבעה זה לשון יחיד ולשון נקבה ומים זה לשון זכר ולשון רבים. ויל"ע מדוע מים זה לשון רבים? והנה ברש"ש דף ד: ד"ה גמ' מי כתיב מים נבעו שפירוש רש"י בכאן נראה דחוק. ואלי בגלל הסיבה הזאת. ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

אולי משום שמים הם מלשון מ-ים דהיינו שבאים מהים, כך שמעתי שאין המים שבים קרואים ים אלא המקום בו המים מתכנסים קרוי ים וכדכתיב "ולמקוה המים קרא ימים"

 

[דוד המלך]

עיקר צורת מים היא 'מה' ? אתמהה?

לחץ כדי לכווץ...

כן, ועדיין אפשר לתמוה על כך, אבל זו עובדה. אולי כיון שהם משהו בלי כלום שייך לומר עליו 'מה'.

 

[רבי]

הרד"ק כותב ששורש המילה הוא מיה.
והמים לעולם בלשון רבים וכשהוא נסמך הוא מי.

 

[צריך ביאור]

אולי משום שמים הם מלשון מ-ים דהיינו שבאים מהים, כך שמעתי שאין המים שבים קרואים ים אלא המקום בו המים מתכנסים קרוי ים וכדכתיב "ולמקוה המים קרא ימים"

לחץ כדי לכווץ...

א"כ שמים מלשון ים כמו שיש ים ויש ימים היה צריך להיות מי ומים?

 

[שיל"ת]

א"כ שמים מלשון ים כמו שיש ים ויש ימים היה צריך להיות מי ומים?

לחץ כדי לכווץ...

בסוף הרי יש קשר חזק בין מים תחתונים למים עליונים ושמים היינו "שם מים".

 

[דוד המלך]

הרד"ק כותב ששורש המילה הוא מיה.
והמים לעולם בלשון רבים וכשהוא נסמך הוא מי.

לחץ כדי לכווץ...

אבן ג'אנח כתבו בשורש מי, וכידוע נל"ה ונל"י שוים הם.

 

[רבי]

אבן ג'אנח כתבו בשורש מי, וכידוע נל"ה ונל"י שוים הם.

לחץ כדי לכווץ...

הרד"ק גם כותב בכותרת מי.

 

[צריך ביאור]

בסוף הרי יש קשר חזק בין מים תחתונים למים עליונים ושמים היינו "שם מים".

לחץ כדי לכווץ...

ולכן מה?

 

[דוד המלך]

הרד"ק גם כותב בכותרת מי.

לחץ כדי לכווץ...

כדרכו להעתיק את ריב"ג, אלא שהוסיף שאפשר ששרשו מיה.

 

[רבי]

ולכן מה?

לחץ כדי לכווץ...

שמים זה משורש שם.

 

[דוד המלך]

שמים זה משורש שם.

לחץ כדי לכווץ...

וכמו יָד יָדַיִם.

 

[רבי]

כדרכו להעתיק את ריב"ג, אלא שהוסיף שאפשר ששרשו מיה.

לחץ כדי לכווץ...

בשורש זה לא העתיק.

 

[דוד המלך]

בשורש זה לא העתיק.

לחץ כדי לכווץ...

הוא לא מעתיק מילה במילה, אבל אפשר לראות שהספר ממש בנוי על ספרו של ריב"ג, סדר הבאת הדוגמאות וכו', אלא שתוך כדי משנה ומוסיף מדעתו.

 

[צריך ביאור]

שמים זה משורש שם.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא עונה על השאלה שנשאלה.