בבא קמא - מים לשון רבים | ים התלמוד| דף 2 | פורום אוצר התורה בבא קמא - מים לשון רבים | ים התלמוד| דף 2 | פורום אוצר התורה
ציינתי שהוא חולק על הרד"ק כי גם אם נלה ונלי שוים זה יהיה שורש בן שני אותיות וזה שלוש.
הוא אשר דיברתי מתחילה, שכתבתי על דבריך את דברי ריב"ג לומר שהוא חולק על כך.
 
בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה. עכ"ל. והנה נראה מלשון רש"י שהסיבה שא"א לפרש שהמילה תבעה מתייחסת למים זה בגלל שתבעה זה לשון יחיד ולשון נקבה ומים זה לשון זכר ולשון רבים. ויל"ע מדוע מים זה לשון רבים? והנה ברש"ש דף ד: ד"ה גמ' מי כתיב מים נבעו שפירוש רש"י בכאן נראה דחוק. ואלי בגלל הסיבה הזאת. ויל"ע.
הסיבה לכך שמים נאמרים בלשון רבים בלבד, היא הסיבה הפשוטה, ש...מים קיימים רק ברבים.

מה זה מים? ליטר? אולי מ''ל בודד? אולי פחות?
אז יסוד אחד של חמצן ושניים של מימן, מרכיבים את המים (אולי לא בדיוק, אבל העיקרון מובן...)
ממילא, החל מהרגע שזה מים, זה בעצם יצירה חדשה המהווה דבר חדש מכוח כמה יסודות, אז איך יש לנו מים בבודד?
מים במהותן זה רבים, במציאותן הם רבים, וממילא נאמרים בלשון רבים.
 
הסיבה לכך שמים נאמרים בלשון רבים בלבד, היא הסיבה הפשוטה, ש...מים קיימים רק ברבים.

מה זה מים? ליטר? אולי מ''ל בודד? אולי פחות?
אז יסוד אחד של חמצן ושניים של מימן, מרכיבים את המים (אולי לא בדיוק, אבל העיקרון מובן...)
ממילא, החל מהרגע שזה מים, זה בעצם יצירה חדשה המהווה דבר חדש מכוח כמה יסודות, אז איך יש לנו מים בבודד?
מים במהותן זה רבים, במציאותן הם רבים, וממילא נאמרים בלשון רבים.
מה היחיד שלהם שלכן הם נקראים בלשון רבים?
 
מה היחיד שלהם שלכן הם נקראים בלשון רבים?
זו כוונתי, אין להם יחיד יען אינם קיימים אלא במהות מרובה,
וזה עדיין נאמר בלשון רבים, כיון שהיחס סין מילהת יחיד לרבים אינה פרטנית לשורש המסוים, אלא ביחס לשאר המילים שהן יחידניות.
 
זו כוונתי, אין להם יחיד יען אינם קיימים אלא במהות מרובה,
וזה עדיין נאמר בלשון רבים, כיון שהיחס סין מילהת יחיד לרבים אינה פרטנית לשורש המסוים, אלא ביחס לשאר המילים שהן יחידניות.
יחיד ורבים זה נקבע מכח המציאות שיש דבר אחד זה נקרא בלשון יחיד ואם יש שניים מאותו דבר זה נקרא בלשון רבים ולא מחמת יחס לשאר המילים.
 
יחיד ורבים זה נקבע מכח המציאות שיש דבר אחד זה נקרא בלשון יחיד ואם יש שניים מאותו דבר זה נקרא בלשון רבים ולא מחמת יחס לשאר המילים.
יתכן, אך כאן המהות היא רבים, זה באמת תמוה החילוק הנ''ל,
ובכ''ז אני נוטה לומר כי כאשר אין מהות יחידנית לחפץ הוא לא יכול ליקרות בלשון יחיד. וממילא אין לננו אלא לקראו בל' רבים.
 
יתכן, אך כאן המהות היא רבים, זה באמת תמוה החילוק הנ''ל,
ובכ''ז אני נוטה לומר כי כאשר אין מהות יחידנית לחפץ הוא לא יכול ליקרות בלשון יחיד. וממילא אין לננו אלא לקראו בל' רבים.
למה עדיף לקרוא לזה בלשון רבים מאשר לשון יחיד?
 
למה זה לא יכול להיות יחיד?
כמבואר לעיל,
מזלג אחד הוא יחיד, שניים זה רבים.
כאשר יש לי חפץ אחד ברור בעל התחלה וסוף אני יכול לקרא לו יחיד,
לעומת זאת המים אינם חפץ, אלא תרכובת, שמי יכול לומר לי מהו הגרעין הבסיס של המיים שם הוא יחיד, הרי את אני גם יחלוק לשני טיפות,
ועכ''פ בכל מקרה בו עומדים מולך מים, זה יותר מטיפה אחת, ככה שגם אם תאמר כי טיפה אחת זה וודאי בודד, תמיד מדובר על יותר מכך.
 
כמבואר לעיל,
מזלג אחד הוא יחיד, שניים זה רבים.
כאשר יש לי חפץ אחד ברור בעל התחלה וסוף אני יכול לקרא לו יחיד,
לעומת זאת המים אינם חפץ, אלא תרכובת, שמי יכול לומר לי מהו הגרעין הבסיס של המיים שם הוא יחיד, הרי את אני גם יחלוק לשני טיפות,
ועכ''פ בכל מקרה בו עומדים מולך מים, זה יותר מטיפה אחת, ככה שגם אם תאמר כי טיפה אחת זה וודאי בודד, תמיד מדובר על יותר מכך.
ולכן מה?
 
בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה. עכ"ל. והנה נראה מלשון רש"י שהסיבה שא"א לפרש שהמילה תבעה מתייחסת למים זה בגלל שתבעה זה לשון יחיד ולשון נקבה ומים זה לשון זכר ולשון רבים. ויל"ע מדוע מים זה לשון רבים? והנה ברש"ש דף ד: ד"ה גמ' מי כתיב מים נבעו שפירוש רש"י בכאן נראה דחוק. ואלי בגלל הסיבה הזאת. ויל"ע.
הנה יש הבדל בין שם המין לשם הקיבוץ. ששם המין מקבץ פרטים רבים, אשר כל פרט הוא בפני עצמו, כלומר שבא על היחיד ועל הרבים. כמו 'שור', שבא גם על שור אחד וגם על שורים הרבה. ואילו שם הקיבוץ מקבץ פרטים רבים, אשר אין הבדל בכל פרט בפני עצמו, כלומר שבא על הרבים בלבד. כמו 'קמח' 'אבק', 'קהל' 'מחנה'. וכן הנוזלים והניגרים הם שמות הקיבוץ, כמו 'יין' 'שמן'. ואם מגיעים בלשון רבים יורה על ריבוי המינים בהם, כמו יינות - מיני יין, כמו יין לבן ויין אדום. וכן 'מים' הוא נוזל והוא שם הקיבוץ, ולכן מגיע ברבים.
 

הודעות מומלצות

המשנה האחרונה בסיום הכונס כותבת כך: "מַתְנִי׳...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה