בבא קמא מים לשון רבים

[רבי]

אבן ג'אנח כתבו בשורש מי, וכידוע נל"ה ונל"י שוים הם.

לחץ כדי לכווץ...

בן ג'אנח גם ברקמה שלו כותב שזה שורש מ,י

 

[דוד המלך]

בן ג'אנח גם ברקמה שלו כותב שזה שורש מ,י

לחץ כדי לכווץ...

ולכן?

 

[רבי]

ולכן?

לחץ כדי לכווץ...

ציינתי שהוא חולק על הרד"ק כי גם אם נלה ונלי שוים זה יהיה שורש בן שני אותיות וזה שלוש.

 

[דוד המלך]

ציינתי שהוא חולק על הרד"ק כי גם אם נלה ונלי שוים זה יהיה שורש בן שני אותיות וזה שלוש.

לחץ כדי לכווץ...

הוא אשר דיברתי מתחילה, שכתבתי על דבריך את דברי ריב"ג לומר שהוא חולק על כך.

 

[בחור מפוניבז]

בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה. עכ"ל. והנה נראה מלשון רש"י שהסיבה שא"א לפרש שהמילה תבעה מתייחסת למים זה בגלל שתבעה זה לשון יחיד ולשון נקבה ומים זה לשון זכר ולשון רבים. ויל"ע מדוע מים זה לשון רבים? והנה ברש"ש דף ד: ד"ה גמ' מי כתיב מים נבעו שפירוש רש"י בכאן נראה דחוק. ואלי בגלל הסיבה הזאת. ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

הסיבה לכך שמים נאמרים בלשון רבים בלבד, היא הסיבה הפשוטה, ש...מים קיימים רק ברבים.

מה זה מים? ליטר? אולי מ''ל בודד? אולי פחות?
אז יסוד אחד של חמצן ושניים של מימן, מרכיבים את המים (אולי לא בדיוק, אבל העיקרון מובן...)
ממילא, החל מהרגע שזה מים, זה בעצם יצירה חדשה המהווה דבר חדש מכוח כמה יסודות, אז איך יש לנו מים בבודד?
מים במהותן זה רבים, במציאותן הם רבים, וממילא נאמרים בלשון רבים.

 

[צריך ביאור]

הסיבה לכך שמים נאמרים בלשון רבים בלבד, היא הסיבה הפשוטה, ש...מים קיימים רק ברבים.

מה זה מים? ליטר? אולי מ''ל בודד? אולי פחות?
אז יסוד אחד של חמצן ושניים של מימן, מרכיבים את המים (אולי לא בדיוק, אבל העיקרון מובן...)
ממילא, החל מהרגע שזה מים, זה בעצם יצירה חדשה המהווה דבר חדש מכוח כמה יסודות, אז איך יש לנו מים בבודד?
מים במהותן זה רבים, במציאותן הם רבים, וממילא נאמרים בלשון רבים.

לחץ כדי לכווץ...

מה היחיד שלהם שלכן הם נקראים בלשון רבים?

 

[בחור מפוניבז]

מה היחיד שלהם שלכן הם נקראים בלשון רבים?

לחץ כדי לכווץ...

זו כוונתי, אין להם יחיד יען אינם קיימים אלא במהות מרובה,
וזה עדיין נאמר בלשון רבים, כיון שהיחס סין מילהת יחיד לרבים אינה פרטנית לשורש המסוים, אלא ביחס לשאר המילים שהן יחידניות.

 

[צריך ביאור]

זו כוונתי, אין להם יחיד יען אינם קיימים אלא במהות מרובה,
וזה עדיין נאמר בלשון רבים, כיון שהיחס סין מילהת יחיד לרבים אינה פרטנית לשורש המסוים, אלא ביחס לשאר המילים שהן יחידניות.

לחץ כדי לכווץ...

יחיד ורבים זה נקבע מכח המציאות שיש דבר אחד זה נקרא בלשון יחיד ואם יש שניים מאותו דבר זה נקרא בלשון רבים ולא מחמת יחס לשאר המילים.

 

[בחור מפוניבז]

יחיד ורבים זה נקבע מכח המציאות שיש דבר אחד זה נקרא בלשון יחיד ואם יש שניים מאותו דבר זה נקרא בלשון רבים ולא מחמת יחס לשאר המילים.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן, אך כאן המהות היא רבים, זה באמת תמוה החילוק הנ''ל,
ובכ''ז אני נוטה לומר כי כאשר אין מהות יחידנית לחפץ הוא לא יכול ליקרות בלשון יחיד. וממילא אין לננו אלא לקראו בל' רבים.

 

[צריך ביאור]

יתכן, אך כאן המהות היא רבים, זה באמת תמוה החילוק הנ''ל,
ובכ''ז אני נוטה לומר כי כאשר אין מהות יחידנית לחפץ הוא לא יכול ליקרות בלשון יחיד. וממילא אין לננו אלא לקראו בל' רבים.

לחץ כדי לכווץ...

למה עדיף לקרוא לזה בלשון רבים מאשר לשון יחיד?

 

[בחור מפוניבז]

למה עדיף לקרוא לזה בלשון רבים מאשר לשון יחיד?

לחץ כדי לכווץ...

כי יחיד זה לא.
השאלה כעת האם ישנו מושג רבים, כאשר אין כלל יחיד, זו שאלה, אבל לקרא לזה יחיד? אין מושג כזה בכלל.

 

[צריך ביאור]

כי יחיד זה לא.
השאלה כעת האם ישנו מושג רבים, כאשר אין כלל יחיד, זו שאלה, אבל לקרא לזה יחיד? אין מושג כזה בכלל.

לחץ כדי לכווץ...

למה זה לא יכול להיות יחיד?

 

[בחור מפוניבז]

למה זה לא יכול להיות יחיד?

לחץ כדי לכווץ...

כמבואר לעיל,
מזלג אחד הוא יחיד, שניים זה רבים.
כאשר יש לי חפץ אחד ברור בעל התחלה וסוף אני יכול לקרא לו יחיד,
לעומת זאת המים אינם חפץ, אלא תרכובת, שמי יכול לומר לי מהו הגרעין הבסיס של המיים שם הוא יחיד, הרי את אני גם יחלוק לשני טיפות,
ועכ''פ בכל מקרה בו עומדים מולך מים, זה יותר מטיפה אחת, ככה שגם אם תאמר כי טיפה אחת זה וודאי בודד, תמיד מדובר על יותר מכך.

 

[צריך ביאור]

כמבואר לעיל,
מזלג אחד הוא יחיד, שניים זה רבים.
כאשר יש לי חפץ אחד ברור בעל התחלה וסוף אני יכול לקרא לו יחיד,
לעומת זאת המים אינם חפץ, אלא תרכובת, שמי יכול לומר לי מהו הגרעין הבסיס של המיים שם הוא יחיד, הרי את אני גם יחלוק לשני טיפות,
ועכ''פ בכל מקרה בו עומדים מולך מים, זה יותר מטיפה אחת, ככה שגם אם תאמר כי טיפה אחת זה וודאי בודד, תמיד מדובר על יותר מכך.

לחץ כדי לכווץ...

ולכן מה?

 

[איתי13]

בגמרא דף ד: איתא מתקיף לה רב מרי ואימא מבעה זה המים דכתיב וכו' מי כתיב מים נבעו תבעה אש כתיב ופירש רש"י בקושיית הגמ' ובתי' וז"ל: מים תבעה אש וכמים שמבעבעים את האש וכו' מי כתיב מים נבעו לשון רבים דליהוי משמע דמבעה אמים קאי שהן מבעבעין את האש תבעה אש כתיב דמשמע שהאש מבעבע המים דתבעה לשון יחיד ולשון נקבה. עכ"ל. והנה נראה מלשון רש"י שהסיבה שא"א לפרש שהמילה תבעה מתייחסת למים זה בגלל שתבעה זה לשון יחיד ולשון נקבה ומים זה לשון זכר ולשון רבים. ויל"ע מדוע מים זה לשון רבים? והנה ברש"ש דף ד: ד"ה גמ' מי כתיב מים נבעו שפירוש רש"י בכאן נראה דחוק. ואלי בגלל הסיבה הזאת. ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

הנה יש הבדל בין שם המין לשם הקיבוץ. ששם המין מקבץ פרטים רבים, אשר כל פרט הוא בפני עצמו, כלומר שבא על היחיד ועל הרבים. כמו 'שור', שבא גם על שור אחד וגם על שורים הרבה. ואילו שם הקיבוץ מקבץ פרטים רבים, אשר אין הבדל בכל פרט בפני עצמו, כלומר שבא על הרבים בלבד. כמו 'קמח' 'אבק', 'קהל' 'מחנה'. וכן הנוזלים והניגרים הם שמות הקיבוץ, כמו 'יין' 'שמן'. ואם מגיעים בלשון רבים יורה על ריבוי המינים בהם, כמו יינות - מיני יין, כמו יין לבן ויין אדום. וכן 'מים' הוא נוזל והוא שם הקיבוץ, ולכן מגיע ברבים.

 

[אחד יחיד]

למה עדיף לקרוא לזה בלשון רבים מאשר לשון יחיד?

לחץ כדי לכווץ...

כי יש בזה הרבה חלקים - טיפות, שלוליות, בריכות, אוקיינוסים.
אבל להצביע על יחיד אי אפשר - כי גם טיפה אפשר לחלק לשתיים, עד לרמה הקוואנטית.

 

[רבי]

מים הם לשון יחיד ורבים גם יחד.
ובד"כ ברבים נסמך אומרים מי או מימי.