אמור מי יכנס תחילה?

[התורה]

וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם (ויקרא כא, ח). קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ - נְהוֹג בּוֹ קְדוּשָּׁה, לִפְתּוֹחַ רִאשׁוֹן בְּכָל דָּבָר, וּלְבָרֵך רִאשׁוֹן בִּסְעוּדָה (רש"י).
מצוה יקרה זו מתגלגלת לפתחנו לעתים מזומנות, בעת שאנו יושבים בסעודה אחת עם כהנים, או בכל הזדמנות אחרת, זוכים אנו לקיים מצוה עשה דאורייתא של 'וקדשתו וגו' קדוש יהיה לך', כאשר אנו מעניקים לכהן את הכבוד לעלות לתורה ראשון, ולקבל מנה ראשונה, ולהיות ראשון לכל דבר. הבה נקיים מצוה זו מתוך שמחה של מצוה ובכוונת הלב לקיים מצות הבורא ולעשות נחת רוח לפניו.

כאשר נסע פעם רבינו החפץ חיים זי"ע לעיר בריסק, להיפגש עם הגאון רבי חיים הלוי מבריסק זי"ע לדון בעסקי צבור, יצא לקראתו רבי חיים ועמו הגאון רבי שמחה זעליג ריגר זצ"ל ראב"ד בריסק. כשעמדו לפני הבית בו היתה האסיפה אמורה להתקיים, התפתח דיון ביניהם מי מהשלושה יכנס תחילה. רבי חיים סבר כי האורח הדגול, החפץ חיים, יכנס תחילה. אולם החפץ חיים טען לעומתו כי הוא, רבי חיים, גדול בתורה ומרא דאתרא, יכנס תחילה, ואחריו רבי שמחה זעליג המכהן כאב בית דין. נענה הגאון רבי חיים מבריסק ואמר: אני אציע פשרה מקובלת, ניכנס לבית לפי סדר החשיבות 'כהן לוי וישראל', תחילה יכנס החפץ חיים שהוא כהן, אחרי זה אכנס אנכי שאני לוי, והשלישי יכנס רבי שמחה זעליג שהוא ישראל. ההצעה התקבלה ואכן כן עשו.​

הריני מוכן ומזומן...​

על שולחנו של הגה"צ רבי יהודה זאב סגל זי"ע, ראש ישיבת מנצ'סטר, התארחו פעם משפחת כהנים לסעודת שבת. הוא דאג בעצמו לחלק יין לקידוש ופרוסות חלה לבני משפחת הכהנים תחילה, ואפילו ילדי הכהנים הוקדמו למבוגרים האחרים שהיו שם, ובטרם נתן לבני משפחת הכהנים את היין והחלה הקדים ואמר: "הריני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה של וקדשתו".

תורה שבכתב​