וירא מי שאינו ניצול בזכות עצמו אינו כדאי לראות (2 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמוד בכל הככר ההרה המלט פן תספה (יט יז)

פירש רש"י, אתה הרשעת עמהם, ובזכות אברהם אתה ניצול, אינך כדאי לראות בפורענותם. ובזה יש לפרש המשך הפסוק "אל תביט אחריך וגו' ההרה המלט", דהנה במדרש רבה איתא "ההרה המלט", בזכות אברהם שנקרא הר. א"כ הכי קאמר קרא, "אל תביט אחריך", ומבאר הכתוב הטעם לזה, כיון ש"ההרה המלט" בזכות אברהם ולא בזכות עצמך, א"כ אינך כדאי להביט אחריך ולראות במפלת הרשעים.
​

◆ ◆ ◆​

יש להקשות, שנאמר בקריעת ים סוף "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים", והרי הם ניצלו בזכות אבות כדכתיב "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי", א"כ איך היו רשאים לראות בפורענותם של המצריים.

והיה אפשר לומר דהתם ניצלו גם בזכותם, כדכתיב "וגם אני שמעתי", ואמנם היה צריך לזה צירוף של זכות אבות, אך י"ל דכיון שזה וזה גורם וגם זכות עצמן מצטרפת, יש להם זכות לראות. אכן בשפתי חכמים הקשה על דברי רש"י, הרי לוט ניצול בזכות עצמו על שלא גילה על שרה שהיא אשת אברהם, וע"כ צ"ל דהיו צריכים גם לזכותו של אברהם והא והא גרם, ומ"מ מבואר דהיכא דזכותו לבדה אינה מועילה להצילו וצריך צירוף של זכותו עם זכות אחרים אינו רשאי לראות, וא"כ הדק"ל.

ותירץ אאמו"ר שליט"א, דלגבי לוט, הרי גם הוא עצמו מאנשי סדום, וא"כ הוא בכלל הגזירה של הפיכת סדום, והיה כאן הצלה שיוצא מתוך הכלל שעליהם נגזרה הגזירה, ובזה אינו רשאי לראות. אבל כאן הגזירה של טביעה בים היתה על המצריים על ששעבדו בישראל ולא על עם ישראל, וא"כ אין זה בגדר "ניצול" מן הגזירה, וממילא אין עליו איסור לראות.

עוד יש לומר, כי הכא העונש של המצריים הוא על מה שעשו לבני ישראל, ובכה"ג הרי הם בעל דבר על כך, דעונש המצריים הוא בעבורם, ובכהאי גוונא שפיר יכולים לראות.​

 

[גרינפלד]

ותירץ אאמו"ר שליט"א, דלגבי לוט, הרי גם הוא עצמו מאנשי סדום, וא"כ הוא בכלל הגזירה של הפיכת סדום, והיה כאן הצלה שיוצא מתוך הכלל שעליהם נגזרה הגזירה, ובזה אינו רשאי לראות. אבל כאן הגזירה של טביעה בים היתה על המצריים על ששעבדו בישראל ולא על עם ישראל, וא"כ אין זה בגדר "ניצול" מן הגזירה, וממילא אין עליו איסור לראות.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
וביותר ביאור יש לומר, כי המביט אין עליו עונש מחודש, אלא רק שפקע ממנו הצלתו וחוזר לדינו הראשון, וכמו שביארו בזה מה שאשת לוט נהפכה לנציב מלח, כיון דעונשם של אנשי סדום היה ג"כ במלח כמבואר בפרשת נצבים גפרית ומלח שריפה כל ארצה כמהפכת סדום וגו', וממילא נהפכה היא לנציב מלח דחזרה לדינה כשאר אנשי סדום, אבל אין בזה עונש מחודש, וממילא זה שייך רק במי שהיה בכלל אותו עונש.​