מכאן ולהבא - למפרע ? (6 צופים)

[נראה לפשוט]

ידוע יסוד האחרונים שיש דבר שמסתכלים עליו "למפרע" אבל הסתכלות זו היא "מכאן ולהבא", וכבר כתב זאת הר"ן לענין הפרת נדרים וכידוע.
והנה לכאו' אין לך סתירה גדולה מזו, כיצד יהיה דבר למפרע אך ורק מכאן ולהבא?
נשמח לתגובות הלומדים.
וע"ד צחות, ידוע בזה דברי הגר"ש אלתר שכשיבוא אליהו יסביר לנו דבר זה, ואזי נבין את זה - מכאן ולהבא - למפרע.

 

[נראה לפשוט]

מבארים בזה העולם במשל, מעשה בחתן שרקד בחתונתו ושמח עד אין קץ, ואחרי כמה חודשים צפה בהסרטות מחתונתו, ואז ראה כי הפראק אותו לבש היה מוכתם מאחורה בכתם ענק של "טחינה" דבר מכוער ביותר. אזי מצטער אותו חתן "מכאן ולהבא" - "למפרע". השאלה האם יש לחלק?.

 

[אחד יחיד]

שמעתי מהגרי"ג אדלשטיין להגדיר את מכאן ולהבא למפרע כ"מים יבשים".

 

[נראה לפשוט]

שמעתי מהגרי"ג אדלשטיין להגדיר את מכאן ולהבא למפרע כ"מים יבשים".

לחץ כדי לכווץ...

אנא הסבר כונתך

 

[אחד יחיד]

אנא הסבר כונתך

לחץ כדי לכווץ...

שזה תרתי דסתרי ואינם יכולים לדור ביחד.
כמו שמים אינם יכולים להיות יבשים.

 

[עוזי ומגני]

מנסה להסביר..
כלפי הדינים הנוהגים מכאן ולהבא אנו מתנהגים שכך היה למפרע
מה הקושיות ע"כ?

 

[מבקש תורה]

יעוי' באבנ"ז או"ח מ"ט שכתב סברא זו
וכמדומני גם באג"ט גבי בישול האריך בדברי הנימוק"י המפורסמים, ובתו"ד כתב האי סברא.

 

[מבקש תורה]

מנסה להסביר..
כלפי הדינים הנוהגים מכאן ולהבא אנו מתנהגים שכך היה למפרע
מה הקושיות ע"כ?

לחץ כדי לכווץ...

ומה היה למפרע?
זה שהדינים הם כך ידוע ומפורסם, השאלה איך נסביר את הרעיון,
באו אחרונים ופירשו שיש יסוד מכאן ולהבא למפרע
שלמרות שלמפרע אני מתייחס לזה באופן זה, אך מכאן ולהבא אני מתייחס שלמפרע היה באופן שונה,
וזה קו' פותהא"ש מה ההסבר? שלכאורה אין לך פרדוקס גדול מזה!

 

[מבקש תורה]

וכבר כתב זאת הר"ן לענין הפרת נדרים וכידוע.

לחץ כדי לכווץ...

וכמדומני גם הרא"ש בנדרים

 

[עוזי ומגני]

ומה היה למפרע?
זה שהדינים הם כך ידוע ומפורסם, השאלה איך נסביר את הרעיון,
באו אחרונים ופירשו שיש יסוד מכאן ולהבא למפרע
שלמרות שלמפרע אני מתייחס לזה באופן זה, אך מכאן ולהבא אני מתייחס שלמפרע היה באופן שונה,
וזה קו' פותהא"ש מה ההסבר? שלכאורה אין לך פרדוקס גדול מזה!

לחץ כדי לכווץ...

אין כח לשנות את הדינים שכבר חלו, אבל מכאן ולהבא אני מתיחס שהיה כך, וממילא יחולו דינים אחרים,
משהו יכול למקד את הקו'

 

[מבקש תורה]

אין כח לשנות את הדינים שכבר חלו, אבל מכאן ולהבא אני מתיחס שהיה כך, וממילא יחולו דינים אחרים,
משהו יכול למקד את הקו'

לחץ כדי לכווץ...

אין קושיא.
יש קושי בהבנת הרעיון שמתייחסים לדבר שלמפרע היה כך
אך מכאן ולהבא מתייחסים שהיה שהיה למפרע בצורה שונה

 

[עוזי ומגני]

אין קושיא.
יש קושי בהבנת הרעיון שמתייחסים לדבר שלמפרע היה כך
אך מכאן ולהבא מתייחסים שהיה שהיה למפרע בצורה שונה

לחץ כדי לכווץ...

לא מתיחסים שלמפרע היה כך אלא המציאות היא שכך היה
ורק היחס שלנו כלפי המציאות שלמפרע היה אחרת

 

[נראה לפשוט]

אין כח לשנות את הדינים שכבר חלו, אבל מכאן ולהבא אני מתיחס שהיה כך, וממילא יחולו דינים אחרים,
משהו יכול למקד את הקו'

לחץ כדי לכווץ...

רעיון נחמד, שבעצם מצד ה"מכאן ולהבא" היה להחיל הכל על הלמפרע, רק שה"למפרע" מתנגד לכך, ואין בכח ה"מכאן ולהבא" לנצח את ה"למפרע" ואכתי צ"ב.

 

[אוהב ספר]

ידוע יסוד האחרונים שיש דבר שמסתכלים עליו "למפרע" אבל הסתכלות זו היא "מכאן ולהבא", וכבר כתב זאת הר"ן לענין הפרת נדרים וכידוע.
והנה לכאו' אין לך סתירה גדולה מזו, כיצד יהיה דבר למפרע אך ורק מכאן ולהבא?
נשמח לתגובות הלומדים.
וע"ד צחות, ידוע בזה דברי הגר"ש אלתר שכשיבוא אליהו יסביר לנו דבר זה, ואזי נבין את זה - מכאן ולהבא - למפרע.

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי פעם דוגמא-
איתא דדין המצרים היה י"ב חודש, ומבואר בגר"א דט' חדשים היו המכות חודש למכה, וג' חדשים הראשונים היו מעת שבא משה אל פרעה פעם ראשונה, ובהם היה תכבד העבודה.
וקשה דא"כ היה דינם רק ט' חדשים?
ומבארים דאמנם בג' חדשים האלו היו המצרים בטוחים שהיהודים מדמיינים וכל זמן שעברו לידם היו צוחקים עליהם, ואחר הג' חדשים שהגיע מכת דם ונתברר אמיתות טענות היהודים, הרי כל הצחוק שצחקו עליהם נהיה באמת מכאן ולהבא למפרע ללעג וקלס,
ודוק כי קיצרתי בתיאור.

 

[מבקש תורה]

לא מתיחסים שלמפרע היה כך אלא המציאות היא שכך היה
ורק היחס שלנו כלפי המציאות שלמפרע היה אחרת

לחץ כדי לכווץ...

היטבתם להגדיר!
וזה מה שאמר הגרי"ג שזה כמים יבשים
איככה דבר שהיה כך מתייחסים אליו לדינא בצורה שונה למרות שמוסכם שהיה כך עד לפני רגע
וגם כעת מסכימים אנו שעד לפני רגע היה כך רק מעכשיו זה הפוך,

 

[עוזי ומגני]

היטבתם להגדיר!
וזה מה שאמר הגרי"ג שזה כמים יבשים
איככה דבר שהיה כך מתייחסים אליו לדינא בצורה שונה למרות שמוסכם שהיה כך עד לפני רגע
וגם כעת מסכימים אנו שעד לפני רגע היה כך רק מעכשיו זה הפוך,

לחץ כדי לכווץ...

ומה הבעיה?
שהדין כך להתיחס לזה לא מתאים עם ההגיון?

 

[מבקש תורה]

שמעתי פעם דוגמא-
איתא דדין המצרים היה י"ב חודש, ומבואר בגר"א דט' חדשים היו המכות חודש למכה, וג' חדשים הראשונים היו מעת שבא משה אל פרעה פעם ראשונה, ובהם היה תכבד העבודה.
וקשה דא"כ היה דינם רק ט' חדשים?
ומבארים דאמנם בג' חדשים האלו היו המצרים בטוחים שהיהודים מדמיינים וכל זמן שעברו לידם היו צוחקים עליהם, ואחר הג' חדשים שהגיע מכת דם ונתברר אמיתות טענות היהודים, הרי כל הצחוק שצחקו עליהם נהיה באמת מכאן ולהבא למפרע ללעג וקלס,
ודוק כי קיצרתי בתיאור.

לחץ כדי לכווץ...

קצת תמוה דבזה סגי לומר 'למפרע' ואי"צ לומר 'מכאן ולהבא למפרע'

 

[אוהב ספר]

קצת תמוה דבזה סגי לומר 'למפרע' ואי"צ לומר 'מכאן ולהבא למפרע'

לחץ כדי לכווץ...

זה לא נכון, כי בזמנו זה באמת לא היה עונש להם, והם נהנו מכל רגע והרגישו מנצחים,
רק שאח"כ אותם מילים עצמם נהפכו להם לעונש

 

[חפץ בחיים]

נשאל שאלה
אדם אכל חצי כזית נבלה. האם הוא חייב מלקות? (למ"ד חצי שיעור מותר מן התורה)
לא. כיון שהאיסור הוא לאכול כזית נבילה שלמה.
אחר כך הוא שב לאכול עוד חצי כזית, וסופג את הארבעים
עכשיו נשאל: מה קרה כאן? כשאכל את החצי כזית הראשון, לא היה זה אכילת איסור
ואלרי שאוכל עוד חצי כזית, הופך להיות החצי הראשון אכילה של איסור..
הרי לך מכאן ולהבא למפרע. כלומר מכאן ואילך מתחדשת התייחסות כלפי העבר.
זו לא סתירה כי אף אחד לא המציא מכונת זמן לשנות את ההיסטוריה
סך הכל עניין של התייחסות.

 

[עוזי ומגני]

נשאל שאלה
אדם אכל חצי כזית נבלה. האם הוא חייב מלקות? (למ"ד חצי שיעור מותר מן התורה)
לא. כיון שהאיסור הוא לאכול כזית נבילה שלמה.
אחר כך הוא שב לאכול עוד חצי כזית, וסופג את הארבעים
עכשיו נשאל: מה קרה כאן? כשאכל את החצי כזית הראשון, לא היה זה אכילת איסור
ואלרי שאוכל עוד חצי כזית, הופך להיות החצי הראשון אכילה של איסור..
הרי לך מכאן ולהבא למפרע. כלומר מכאן ואילך מתחדשת התייחסות כלפי העבר.
זו לא סתירה כי אף אחד לא המציא מכונת זמן לשנות את ההיסטוריה
סך הכל עניין של התייחסות.

לחץ כדי לכווץ...

אבל זה למפרע גמור
מכאן ולהבא ולמפרע לא משנה את הדינים שכבר חלו למפרע