מכאן ולהבא - למפרע ? (2 צופים)

חכימא · יום שני בשעה 21:49

מכאן ולהבא למפרע פירושו הוא פשוט,
שבאיגלאי מילתא למפרע אנו אומרים שמה שקרה בסוף גילה על מה שלא היה ידוע מתחילה, וכל מה שחשבנו שהיה מתחילה היה טעות.
אבל מכאן ולהבא למפרע אנו אומרים שמה שהיתה המציאות אז לא היה טעות, אלא שכעת חל דין חדש שמשנה את המציאות ההלכתית למפרע. ולכן אם אנו באים לדון עכשיו, הרי אנו מתייחסים למצב החדש של אחרי שחל הדין החדש. אבל אם באים לדון מה היה המצב בזמנו, הרי הוא היה כמו המצב הקודם, כי עדיין לא הופעל עליו החלות דין החדש.

אחד יחיד · יום שני בשעה 21:50

חכימא אמר:
מכאן ולהבא למפרע פירושו הוא פשוט,
שבאיגלאי מילתא למפרע אנו אומרים שמה שקרה בסוף גילה על מה שלא היה ידוע מתחילה, וכל מה שחשבנו שהיה מתחילה היה טעות.
אבל מכאן ולהבא למפרע אנו אומרים שמה שהיתה המציאות אז לא היה טעות, אלא שכעת חל דין חדש שמשנה את המציאות ההלכתית למפרע. ולכן אם אנו באים לדון עכשיו, הרי אנו מתייחסים למצב החדש של אחרי שחל הדין החדש. אבל אם באים לדון מה היה המצב בזמנו, הרי הוא היה כמו המצב הקודם, כי עדיין לא הופעל עליו החלות דין החדש.

אכן.
ולכן המשל של @הרב מרודוש אינו מדויק.

אוהב ספר · יום שני בשעה 22:58

אחד יחיד אמר:
אבל למעשה בשעת הריקוד הוא לא התפדח.
עכשיו הוא מדמיין את עצמו כך, ועכשיו הוא מתפדח.
לא בשעת הריקוד עצמו.

אבל אם לא היה רוקד, לא היה מתפדח
וכל מה שהוא מתפדח זה בגלל הריקוד, והריקוד עצמו נהפך לו משמחה ליגון

היושב בישיבה · יום שלישי בשעה 00:22

חכימא אמר:
מכאן ולהבא למפרע פירושו הוא פשוט,
שבאיגלאי מילתא למפרע אנו אומרים שמה שקרה בסוף גילה על מה שלא היה ידוע מתחילה, וכל מה שחשבנו שהיה מתחילה היה טעות.
אבל מכאן ולהבא למפרע אנו אומרים שמה שהיתה המציאות אז לא היה טעות, אלא שכעת חל דין חדש שמשנה את המציאות ההלכתית למפרע. ולכן אם אנו באים לדון עכשיו, הרי אנו מתייחסים למצב החדש של אחרי שחל הדין החדש. אבל אם באים לדון מה היה המצב בזמנו, הרי הוא היה כמו המצב הקודם, כי עדיין לא הופעל עליו החלות דין החדש.

ר' חיים אומר זאת לגבי מעשי ידים ומציאה במיאון שזה לא חוזר לאשה, ולפי"ד אמאי לא חוזר באמת לאשה הא הדין נשתנה בלמפרע,

חכימא · יום שלישי בשעה 00:24

היושב בישיבה אמר:
ר' חיים אומר זאת לגבי מעשי ידים ומציאה במיאון שזה לא חוזר לאשה, ולפי"ד אמאי לא חוזר באמת לאשה הא הדין נשתנה בלמפרע,

משום שמציאה ומע"י תלויים במה שהי' הדין בזמנו, ולא במה שהדין עכשיו.

היושב בישיבה · יום שלישי בשעה 00:25

לא הבנתי, לפי"ד עכשיו נשתנה הדין בזמנו, וכיום גם פעם אינה היתה נשואה

חכימא · יום שלישי בשעה 00:36

היושב בישיבה אמר:
לא הבנתי, לפי"ד עכשיו נשתנה הדין בזמנו, וכיום גם פעם אינה היתה נשואה

אתה שואל למה המיאון לא פועל על המעשה ידים? זה לא קשה, כי לא כך תיקנו את המיאון.
חשבתי שאתה שואל למה הוא לא מחזיר את המע"י הרי היא לא היתה אשתו, ועל זה עניתי שבשעתו היא היתה אשתו.

ואם אתה רוצה שאדע שהגבת על דברי, ראה לצטט אותי כדי שאקבל התראה.

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 06:56

אוהב ספר אמר:
אבל אם לא היה רוקד, לא היה מתפדח
וכל מה שהוא מתפדח זה בגלל הריקוד, והריקוד עצמו נהפך לו משמחה ליגון

כמדומני שהבהרתי את עצמי מספיק ברור.
כמובן שהוא מתפדח בגלל הריקוד, אבל הוא לא באמת מתפדח למפרע.
ואם לא הבנת עדיין, אין ענין לשאול, כי אני לא אסביר את זה שוב.

אוהב ספר · יום שלישי בשעה 14:01

אחד יחיד אמר:
כמדומני שהבהרתי את עצמי מספיק ברור.
כמובן שהוא מתפדח בגלל הריקוד, אבל הוא לא באמת מתפדח למפרע.

הבנתי מה שכתבת, ועל זה בדיוק אני חולק, שכן אמנם הוא התפדח רק אח"כ, אבל הריקודים עצמם נהפכו מכאן ואילך לפדיחות

וכשנשאל: כשהוא רקד, מה הוא עשה, דבר מפדח או דבר לא מפדח?
תשובה: כשהוא רקד, זה עוד לא פידח אותו, אבל אח"כ הריקודים עצמם נהפכו לדבר שמפדח אותו, ומכאן ואילך נקבע שאז כבר נעשה דבר המפדח, ודוק היטב ופשוט.
וכמדומה שאין מקום גם בתוה"ק שזה עובד בצורה אחרת

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 14:25

אוהב ספר אמר:
כשנשאל: כשהוא רקד, מה הוא עשה, דבר מפדח או דבר לא מפדח?
תשובה: כשהוא רקד, זה עוד לא פידח אותו, אבל אח"כ הריקודים עצמם נהפכו לדבר שמפדח אותו, ומכאן ואילך נקבע שאז כבר נעשה דבר המפדח, ודוק היטב ופשוט.
וכמדומה שאין מקום גם בתוה"ק שזה עובד בצורה אחרת

אני לא מצליח להתאפק, ולכן אני אענה בפעם האחרונה בל"נ.
הריקודים כלפי האמת כבר היו דבר מפדח בשעת מעשה, רק שהוא לא ידע מזה.
זה לא נהפך למפרע למפדח, אלא שהוא גילה מכאן ולהבא שהם כבר היו מפדחים.
ודו"ק.

עוזי ומגני · יום שלישי בשעה 14:32

אחד יחיד אמר:
הריקודים כלפי האמת כבר היו דבר מפדח בשעת מעשה, רק שהוא לא ידע מזה.

מפדח הוא דבר התלוי במחשבה, ואם לא התפדח למעשה זה לא היה פדיחה, אלא שלאח"כ הוא מתפדח מכל דקה שהיתה קודם לכן, כשהוא משחזר זה במוחו, אולם בשעת מעשה לא היה פדיחה.

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 14:34

עוזי ומגני אמר:
מפדח הוא דבר התלוי במחשבה, ואם לא התפדח למעשה זה לא היה פדיחה, אלא שלאח"כ הוא מתפדח מכל דקה שהיתה קודם לכן, כשהוא משחזר זה במוחו, אולם בשעת מעשה לא היה פדיחה.

ממה נפשך:
אם אתה דן את המעשה כמעשה מפדח, אז לא צריך למפרע.
ואם זה מפדח רק במחשבה, זה לא למפרע - אלא רק מכאן ולהבא.

עוזי ומגני · יום שלישי בשעה 14:39

אחד יחיד אמר:
ממה נפשך:
אם אתה דן את המעשה כמעשה מפדח, אז לא צריך למפרע.
ואם זה מפדח רק במחשבה, זה לא למפרע - אלא רק מכאן ולהבא.

הוא טוען שלזה קוראים מכאן ולהבא ולמפרע תמיד דמכאן ולהבא גם לא היה משהו מפדח אלא הוא מכאן ולהבא מתפדח על הלמפרע אף שלמפרע גם לא היה פדיחה

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 14:41

עוזי ומגני אמר:
הוא טוען שלזה קוראים מכאן ולהבא ולמפרע תמיד דמכאן ולהבא גם לא היה משהו מפדח אלא הוא מכאן ולהבא מתפדח על הלמפרע אף שלמפרע גם לא היה פדיחה

בפעם האחרונה באמת:
בשעת הריקודים הוא לא התפדח. גם לא למפרע.

עוזי ומגני · יום שלישי בשעה 14:43

אחד יחיד אמר:
בפעם האחרונה באמת:
בשעת הריקודים הוא לא התפדח. גם לא למפרע.

בכל מכאן ולהבא למפרע לא קורה כלום בלמפרע אלא מכאן ולהבא קורה יחס שונה ללמפרע

דבר היושר · יום שלישי בשעה 15:13

נראה לפשוט אמר:
ידוע יסוד האחרונים שיש דבר שמסתכלים עליו "למפרע" אבל הסתכלות זו היא "מכאן ולהבא", וכבר כתב זאת הר"ן לענין הפרת נדרים וכידוע.
והנה לכאו' אין לך סתירה גדולה מזו, כיצד יהיה דבר למפרע אך ורק מכאן ולהבא?
נשמח לתגובות הלומדים.
וע"ד צחות, ידוע בזה דברי הגר"ש אלתר שכשיבוא אליהו יסביר לנו דבר זה, ואזי נבין את זה - מכאן ולהבא - למפרע.

המקובל בשם הגרש"ש הוא, ששייך מציאות של דבר שבאמת לא היה בעבר, אבל לאחר זמן כאשר הוא מתחדש ע"י מעשה התרת הנדר [לדוג'], אז הוא משנה את העבר, ולכן ישנם נפקא מינות שנידונות לפי מה שהיה בעבר כאשר באמת היינו בו, וישנם נפקא מינות שנידונות לפי האופן שבו אנחנו רואים היום את העבר, והכל לפי סוג הנפק"מ ואם כן אין סתירה בין ה"מהבא" ל"למפרע".

היושב בישיבה · יום שלישי בשעה 21:47

חכימא אמר:
כי לא כך תיקנו את המיאון.

זאת מנין לך, וגם בהנחה שאתה צודק ר' חיים למד לא כך וביאר שהוא מטעם מכאן ולהבא למפרע

חכימא · יום חמישי בשעה 01:53

היושב בישיבה אמר:
זאת מנין לך, וגם בהנחה שאתה צודק ר' חיים למד לא כך וביאר שהוא מטעם מכאן ולהבא למפרע

התכוונתי להסביר את דברי הגר"ח.
לו מיאון היה גילוי למפרע, לא היה שייך לחלק לענין זה כן ולענין זה לא, הרי מתברר למפרע שהיא לא היתה נשואה מעיקרא, ומה לו מציאתה ומע"י.
אבל משביאר לנו הגר"ח שמיאון אינו גילוי למפרע, אלא שיש חלות של מיאון שהיא המפקיעה את הנישואין מעיקרן, בזה ודאי שייך לחלק שמיאון לא מועיל לענין מציאתה ומע"י כיון שלא תיקנוהו לענין זה.

היושב בישיבה · יום חמישי בשעה 14:13

חכימא אמר:
כיון שלא תיקנוהו לענין זה.

למה אתה אומר את המשפט הזה, תאמר שחלות המיאון פועל מכאן ולהבא, אע"פ שחל בלמפרע, כלומר שלחלות שהחיל ב"אז" יש כח להשפיע רק מכאן ולהבא

חכימא · אתמול ב 01:44

היושב בישיבה אמר:
למה אתה אומר את המשפט הזה, תאמר שחלות המיאון פועל מכאן ולהבא, אע"פ שחל בלמפרע, כלומר שלחלות שהחיל ב"אז" יש כח להשפיע רק מכאן ולהבא

כי זה דבר לא מובן.

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים