הרמב"ן בהשגותיו ל"ספר המצוות" בסוף שורש ג, צידד: "ואולי סובר בעל ההלכות בפרשת תרומת המכס שהיא פרשה מלמדת לדורות בכל מלחמות הרשות להקריב מן הבא בידם תרומה לי"י כענין שנאמר בדוד (דה"א יח) ומטבחת ומכון ערי הדרעזר לקח דוד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת ואת העמודים ואת כלי הנחשת וכתיב (שם) גם אותם הקדיש המלך דוד לי"י עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים. ולכך נאמר (מטות לא) בקרבן שרי האלפים והמאות ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם ויביאו אותו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני י"י. ואילו היתה נדבת שעה מן האנשים היחידים ההם לא היה בה ענין ראוי לומר בו זכרון לבני ישראל לפני י"י. אלא שעשו בנדבה ההיא כלי שרת והוא חק וזכרון לדורות לעשות כן.;"
ותימה על הרמב"ן, (כה"ק בעל זוהר הרקיע הובא במגילת אסתר שם) דבמנחות עז ב מפורש שאין ללמוד תרומת חלות תודה כיון דאין דנין תרומה הנוהגת לדורות מתרומה שאינה נוהגת לדורות?
ובשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - יורה דעה סימן רא תי' "ולכן אומר אני שאף בלי הקדמת דברי הסוגיא הנ"ל ג"כ אי אפשר לומר שתרומת מדין תהיה נוהגת לדורות כי אם בתרומה שהופרש מחלק אנשי הצבא אבל מה שהופרש מחלק העם איך אפשר לומר בו שינהג לדורות ואטו היה לדורות להעם היושבים בביתם חלק בביזה הלא כל הביזה הוא להיוצאים למלחמה ופוק חזי בימי דוד שלא רצו ליתן חלק אפילו להיושבים על הכלים עד שדוד שם חק ומשפט כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו כמבואר בקרא שמואל א' קאפיטל למ"ד אבל העם הנשארים בביתם ולא ירדו למלחמה כלל אין להם חלק בביזה כלל ולכן אם דעת בעה"ג שהיא מצוה לדורות היינו יוצאי צבא שיתנו לכהן כמו שניתן אז לאלעזר."
והנה את מטרת המכס פירש לן המלבי"ם במדבר פרשת מטות פרק לא פסוק כח "וקבע תרומת אלעזר הכהן מחלק היוצאים בצבא, להעיר אזנם שלא בחרבם ירשו ארץ רק בכח הכ"ג ובזכותו ובכח פינחס בנו וכלי הקדש אשר בידו וברא מזכה אבא:"
ותימה על הרמב"ן, (כה"ק בעל זוהר הרקיע הובא במגילת אסתר שם) דבמנחות עז ב מפורש שאין ללמוד תרומת חלות תודה כיון דאין דנין תרומה הנוהגת לדורות מתרומה שאינה נוהגת לדורות?
ובשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - יורה דעה סימן רא תי' "ולכן אומר אני שאף בלי הקדמת דברי הסוגיא הנ"ל ג"כ אי אפשר לומר שתרומת מדין תהיה נוהגת לדורות כי אם בתרומה שהופרש מחלק אנשי הצבא אבל מה שהופרש מחלק העם איך אפשר לומר בו שינהג לדורות ואטו היה לדורות להעם היושבים בביתם חלק בביזה הלא כל הביזה הוא להיוצאים למלחמה ופוק חזי בימי דוד שלא רצו ליתן חלק אפילו להיושבים על הכלים עד שדוד שם חק ומשפט כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו כמבואר בקרא שמואל א' קאפיטל למ"ד אבל העם הנשארים בביתם ולא ירדו למלחמה כלל אין להם חלק בביזה כלל ולכן אם דעת בעה"ג שהיא מצוה לדורות היינו יוצאי צבא שיתנו לכהן כמו שניתן אז לאלעזר."
והנה את מטרת המכס פירש לן המלבי"ם במדבר פרשת מטות פרק לא פסוק כח "וקבע תרומת אלעזר הכהן מחלק היוצאים בצבא, להעיר אזנם שלא בחרבם ירשו ארץ רק בכח הכ"ג ובזכותו ובכח פינחס בנו וכלי הקדש אשר בידו וברא מזכה אבא:"